ב2014 אין לא ידעתי?

purplegiraff

New member
ב2014 אין לא ידעתי?

ככל שאני יותר זמן בתוך הטבעונות והלהט ההסברתי שלי עולה אני מגלה שאני מתיחסת יותר ויותר כמובן מאליו
לידע שצברתי לגבי המתרחש בכל משקי החי.
אני גם התחלתי להתיחס כמובן מאליו להבנה שלי שלחיות כן כואב, כן עצוב, שזה לא "עור קשה ועבה שלא מרגיש כלום כשצורבים"
אבל לפני שנה וחודשיים כל זה לא היה לי ברור בכלל,
למען האמת הייתי עד כדי כך בורה שבאמת חשבתי שפרה מזרימה חלב כל הזמן בלי להיות בהריון, ורק כשאני הנקתי תהיתי איך זה יתכן והסברתי לעצמי שבטח בהשבחה גנטית עשו משהו שגורם לה להניב חלב כל הזמן וזה בסדר כי בטוח שדואגים לרווחת הפרות וגם השאיבות מיטיבות עימן.

וכיום אני נתקלת כל הזמן בססמא "ב2014 אין לא ידעתי" ובהרבה מאד דיוני פייסבוק ואחרים שבהם טבעונים תוקפים קרניסטים מנ. מוצא שהכל ברור וידוע
או תוקפים קרניסטים מנ. מוצא שזה לגמרי ברור להם שלחיות כואב ושזו פטרונות מבחירה אצלם לחשוב שלא, כשבפועל זו לא פטרונות מושכלת או בחירה מודעת אצל רוב האנשים, שטיפת המוח כ"כ עמוקה שאני לא מאשימה אותי מלפני שנתיים ולא מאשימה את האנשים האלה שזה לא ברור להם.

אז זהו, זה לא נכון ה"אין לא ידעתי" הזה.

אחי בא לביקור מהולנד, זה האח שאחרי שצפינו יחד לפני שנתיים בקטע קצר של תחקיר אדום אדום הרגיש רע ומייד הפסיק לאכול בשר ונגעל מהאנושות לאיזה חודש,
בעקבותיו אני התחלתי לחשוב על זה ולבדוק לעומק ושה מה שהתחיל אצלי את הטבעונות. אני טבעונית היום (ולתמיד) ואחי אחרי חודש חזר לאכול בשר בבליל של אמירות ותירוצים שאין לו כוח מוסרי אמיתי, שהוא חלש, שזה יותר נוח, שיש הרבה דברים מורכבים ברקע של אכילת הבשר שלנו והוא לא רוצה להכנס לזה כי אין לו כוח וכ"ו.

אז הוא היה אצלי יומיים ואכל הכל טבעוני ונהנה ודברנו לא מעט על מוסר בכלל ועל טבעונות בפרט, ואחת האמירות של שממש העיפה אותי חזרה מססמאת ה"אין לא ידעתי" למציאות, היא שהוא מבין למה צמחונים מדברים על מוסר כשהם מנסים להסביר את הבחירה שלהם או לשכנע אחרים, אבל הוא לא מבין למה טבעונים מוצאים ערך מוסרי נוסף בבחירות שלהם להמנע מחלב ביצים ודבש....זה אחרי שהסברתי לו שהטבעונות שלי ממש לא ממניעי בריאות...

ובעצם זה בערך מה שאני לא הבנתי אז, אי אז לפני הטבעונות...
ומה שעוד המון המון אנשים לא יודעים, לא מבינים, ואת השינוי התפיסתי מ"בע"ח מספקים לנו מוצרים כי ככה זה" ל"אנחנו מנצלים לבעלי החיים את האמאמא של הצורה" לא עוברים בקלות, זה דורש שילוב של הרבה מאד חשיפה, מוכנות להיחשף, מחשבה מוסרית עמוקה עם עצמך על האנשויות מול החייתיות ומה ההבדל בעצם.

אני הייתי בשוק כשהוא אמר לי את זה ומייד פצחתי במניפסט מתומצת של חיי התרנגולות, גריסת האפרוחים, חיי הפרות, חליבת יתר, גדיעת קרניים ומקורים, הפרדת עגלים מאימם וכ"ו... ואז הוא נזכר שהוא כן שמע על גריסת האפרוחים אבל לא עשה את הקישור לביצה שהוא אוכל (מבינים? כמה הדיסוננס עמוק? אז הם שומעים על זה, זה לא אומר כלום על הפנמה, זה לא מה שמפיל את האסימון...).

בקיצור אנשים, יש עוד הרבה "לא ידעתי" ויש עוד הרבה מה לחשוף, לשתף, לתאר ולספר,
ולא בצורה שמזלזלת ביושב מולנו שכביכול יודע ומבין ומתעלם במודע,
 

gs1234

New member
אוקיי

גרמת לי לשמוח על זה שאני לא פעיל כמעט בפייסבוק.
 

lollapalooza

New member
ברור שיש "לא ידעתי"

הרי אנחנו מתמודדים כאן עם כל כך הרבה כוחות שרוצים שלא נדע. עם גורמים שמסתירים מאיתנו את מה שקורה ברפתות, במחלבות וכו'. נכון שפעם בכמה זמן יש איזה תחקיר "כלבוטק" אבל גם שם יש מי שדואג שנחשוב שאולי זה מקרה נקודתי, שאולי הפתרון הוא ב"שחיטה הומנית" וכמובן, ההתנגדות העצמית כל הזמן שם. כי הרגילו אותנו כל החיים לחשוב שזה בסדר, שהפרה נותנת חלב בשבילנו, שבשר זה חיוני ובריא - וכשזה גם כל כך טעים ונפוץ, זה רק טבעי שנגייס כוחות כדי להגן על הבחירה שלנו. כשמישהו בא ואומר לנו שמה שעשינו כל החיים - שמה שאמא שלנו נתנה לנו לאכול!! הוא לא מוסרי - זה כמעט בלתי נתפס לפעמים. כשכל הפרסומות מציגות לנו תרנגולת שמחה ופרה מבסוטה והכל נראה כייפי ונעימי, ברור שהנטייה הטבעית שלנו תהיה לתת אמון בשטיפת המוח הזו. זה לא רק מה אנחנו יודעים עובדתית ומה לא, זו גם כל התרבות שסביבנו. התחושה שאם כולם עושים את זה, לא יכול להיות שזה כל כך נורא ועוד אלף התנגדויות אחרות. לריב עם קרניסטים מתוך התפיסה ש"אין לא ידעתי" זה לא הפתרון, לדעתי. הנסיון להגן על הבחירות שלהם הוא רק טבעי וצריך הרבה סבלנות כדי לשנות את זה.
 

purplegiraff

New member
אני מאד שמחה שאת מסכימה איתי כי היום

נתקלתי ללא הרף ב"ב2014 אין לא ידעתי" במלא הקשרים וגם כתשובה לקרניסטים שבבירור עלה מכתיבתם שהם לא יודעים
(אז למה לא לספר להם בצורה נכונה במקום הססמא המופרכת הזו?)
במישהו שכתב שלמי שמבשל בשר אין נשמה
ועוד מישהו שכתב שילדים של קרניסטים שגדלים עם הדיסוננס בין כלב אהוב לסטייק עגל על השולחן יהיו גזענים וסקסיסטים...


לפעמים ההסברה הטבעונית מתישה אותי לא פחות מקרניסטים מעצבנים....
 

lollapalooza

New member
אני לא מצליחה להבין

איך אנשים חושבים שהם ישיגו משהו בגישה כזאת. הרי רובנו המוחלט לא נולדנו טבעונים, וגם אכלנו בשר וחלב וביצים, ואני מניחה שרובנו עברנו תהליך של הבנה ושל התנגדות פנימית עד שהחלטנו לשנות את העניין הזה. למה לא להסתכל בהבנה על המצב? למה לא לנסות לדבר אל לבם של אנשים שחווים את מה שאנחנו עצמנו חווינו בעבר? האם באמת מישהו חושב שדרך הצהרה כמו "למי שמבשל בשר אין נשמה" הוא יצליח להביא שינוי? זה הרי רק מביא לאנטי אחד גדול. זה עצוב מאוד בעיני שאנשים מרשים לעצמם להתבטא ככה, וזו אחת הסיבות שהרבה אנשים שונאים טבעונים. זה עושה את ההפך הגמור ממה שאנחנו מבקשים.
 

Gidi Shemer

New member
אני חושב שהטעות הבסיסית שלך

היא בהנחה שאותם אנשים שמשתמשים בביטויים כאלו הם בהכרח משתמשים בהם לצרכי הבאת השינוי. חלק כן, אבל אצל חלק זה פשוט ממלא צורך אישי.
 

ladybug6

New member
אני לא בטוחה אם לזה התכוון המשורר

אבל אני תופסת את הסיסמה הזו כדה-לגיטימציה של הבורות, לא כאילו זו המציאות וכולם כבר יודעים הכל, אלא כדי ליצור תחושה שלא לדעת את הדברים האלה זה החריג, ולא להיפך. לגרום למי שלא יודע להרגיש שהוא מפספס משהו, שהוא לא חלק ממשהו גדול יותר, שיש משהו שהוא צריך לדעת והוא לא יודע.
 

purplegiraff

New member
אני בטוחה שאת צודקת בקשר לכוונה המקורית

והשימוש שחלק מהאנשים עושים בססמא הזו הוא ממש במקום (למשל החמסה שלנו אלופת ההסברה עושה את זה לא מעט)
אבל זה מהר מאד נהפך לסוג של האשמה מטופשת ואנטגוניסטית שאני נתקלת בה בחלק מהמקומות,
עד כדי כך שפיתחתי כלפי הסיסמא הזו רגישות יתר (זו כבר בעייה שקורית אצלי...
)
ולצערי הרב הרבה מאד מהטבעונים שכותבים לא חושבים על המשמעויות של מה שהם אומרים לגבי זה הם עצמם לא נולדו טבעונים
שלהרבה מאיתנו כל בני המשפחה קרניסטים, שהם כותבים באמת מתוך איזשהו צורך אישי עצמי של גאוות יחידה
ותחושת ערך עצמי (נכון גידי) שזה אחלה שהטבעונות מספקת את זה אבל זה כבר מאד רחוק מהמטרה האמיתית של היותינו טבעונים.

עד כדי כך שזה מפריע לי כטבעונית, ואם לי, אז מה לקרניסטים?
מסוג הדברים המזיקים.
 

l coyote l

New member


לא שנתקלתי בזה בכלל (אני לא ממש בפייסבוק), אבל נראה לי מובן וקביל להגיד את זה בעידן המידע החופשי וגוגל.

יש תירוץ לאי ידיעה, אבל מה התירוץ לבחירה להשאר בה במקום לגשת לגוגל לחיפוש פשוט?
 

purplegiraff

New member
אולי כי רוב האנשים לא חושבים על זה?

בדיוק כמו שאני לא קמה בבוקר ומיד ניגשת לעשות חיפוש על נושא התעללות בילדים, פדופיליה, או המצב הבטחוני מדיני במדינות אפריקה
שמשפיע על המצב בארץ עם הפליטים, כולם נושאים שקשורים לחיי בצורה כזו או אחרת, כולם מטרידים אותי אי שם בחלק כלשהו של המוח והנפש,
אבל יש גבול לזמן והאנרגיה של מה שאני מסוגלת ללמוד, להכיל, לקלוט ולהתמודד איתו רגשית.
כך יש אנשים כמו חברתי הטובה לוחמת זכויות הנשים האקטיביסטית שמכילה כל כך הרבה בתחום הזה שאני לגמרי מבינה למה היא לא קמה בבוקר
ומחפשת בגוגל מה קורה במשקי בעלי החיים, גם אין לה אנרגיה לשמוע אותי. מבינה אותה.
 

בילי28

New member
בדיוק לכך נועדו ההפגנות, הפלאיירים

השיתופים ועוד צורות של הפצת מידע. הם נועדו לעורר עניין וסקרנות ולהביא את האנשים לחפש מידע נוסף. כי הרי ברור שאף אחד לא קם בבוקר ומחליט לחפש מידע על תעשיות המזון מן החי. זה פשוט לא עולה בדעתם . לכן התפקיד שלנו הוא להביא את הנושא הזה למודעות. לחזית הבמה. האמת היא שגם פעולות שלכאורה יוצרות אנטגוניזם, כמו למשל הפעולה של 269 במשרד החקלאות וניפוץ זגוגית ושפיכת צבע בסניף מקדונלדס, גם הן מעוררות מודעות ויכולות להביא חלק מהאנשים לחפש מידע ולחשוב על הנושא.
 

purplegiraff

New member
בגדול אני מסכימה ואין כמוני תומכת יותר ויותר

(מרחוק כי אני ממש לא אקטיביסטית) בפעולות כאלו,
עם זאת, אני חייבת להגיד שלאדם הסביר- גם כשהוא נחשף לפעולות כאלה- זה "עוד פעם הטבעונים הקיצוניים האלה, מה הם רוצים, סתם מגזימים"
וזה עדיין לא עושה אצלו את הקשר לעד כמה המצב של חיות משק הוא אכזרי, עד כמה הניצול הוא אינסופי, וזה בטח שלא מביא את האדם הסביר
למחשבה פילוסופית עמוקה יותר על מקומנו בעולם, הפטרונות שלנו והנזק שאנו זורעים ללא הרף ובחוסר אחריות. זה בדיוק היחס שמקבלים פעילי אקולוגיה קיצוניים,
בסופו של דבר בכל תחום- תמיד דברים מחלחלים מהקצה אל המיינסטרים,
זה ככה באידיאולוגיה, מידע, אמנות... אז ברור שגם מה שעומד מאחורי הפעולות מחלחל,
ועדיין- להטיח בפנים של קרניסטים "אין לא ידעתי" בתגובה לתהיות זה מיותר בעיני,
ובאמת שלפעמים פשוט נראה לנו כטבעונים שהכל ידוע חשוף וגלוי וגם שהמסקנות הן כל כך מתבקשות שזה צועק,
אבל זה בפועל לא ככה (מה שאחי הדגים לי היטב השבוע).

במיטאאוט שבו השתתפתי שמו מסביב לשולחן האוכל היפה כרזות גדולות עם תמונות ותיאורים מהתעשייה,
כמה אנשים פנו אלי ב"האוכל שלכם נהדר, ובאמת לא ידעתי שאפשר להכין x, y, z בלי ביצים וחמאה וזה יוצא טעים, אבל למה הייתם צריכים לשים תמונות כל כך קיצוניות? לא בכל מקום זה ככה, אל תגזימו...." ואז כמובן נכנסה ההסברה שלי, אבל כמה אנשים היו שם, חשבו ככה, ולא דברו עם אף אחד ואולי אפילו לא לקחו פלייר? ואז הם בעצם בכלל פספסו את מטרת המיטאאוט.
 

subatoi

New member
בסופו של דבר, הנושא של הטבעונות הוא גדול.

הוא רחב. הוא ענק. ענקי. כמו כל נושא בעולם המודרני.
ואי אפשר אף פעם לכסות בפעולת הסברה אחת את כל הפינות והאספקטים ולענות על כל השאלות הפוטנציאליות. אותי אישית זה קצת מתסכל כי זה מאפשר למוח של המאזין לברוח בכל פעם לכיוון אחר, כי אי אפשר לענות על הכל מראש. בצורה הזו השיחה לא נגמרת, או נגמרת עם תוצאות חלקיות מאוד, במקרה הטוב.
עם ניסיון בהסברה והתדיינות אפשר, אני מניח, לדעת מה עדיף לומר ומה מכסה באופן מקסימלי כמה שיותר טיעונים.
 

l coyote l

New member
ההבדל בין קרניזם לרעות אחרות הוא ההשפעה

הישירה שיש לכל אחד באופן יומיומי (שלא לומר, מספר פעמים ביום) בבחירה להמשיך להתעלם.
בניגוד לפדופיליה, סחר בנשים, ושאר עניינים שלרוב בני האדם אין השפעה ישירה עליהם,
להחלטה מה לשים בצלחת יש השפעה ישירה על שואת בעלי החיים, וזו הסיבה לבחירה להשאר בבורות (כפי שניסחה אחרת לולהפלוזה).

במרבית המקרים השארות בבורות הקרניסטית היא בחירה, והכחשת הבחירה הזו היא עצימת עין או התממות.
 

purplegiraff

New member
תתפלאי אבל הרבה פעמים גם האסימון

של הקשר בין רגש עמוק לסבלם של בעלי החיים לבין הבחירה המיידית בצלחת לא נופל מייד והרבה פעמים
האנשים האלה באמת לא יודעים.
אני חייה בפריפריה, החשיפה כאן של אנשים לטבעונים, למידע, לשיח ולכל הנושא היא מאד מועטה
ואם במרכז מי שפעיל להצלת כלבי רחוב או האכלת חתולים אין לו כמעט סיכוי שלא להתקל בטבעונים ובשיח הזה
כאן פעילים כאלו יכולים להתמסר לזה בכל מאודם כיסם ומשאביהם בלי לחשוב אפילו לשבריר שניה על הקשר שבין המזון שהם מחלקים
לבין חיות המשק וסבלן, או בכלל שיש "סבלן", ובטח שלא לחשוב יותר מידי על מה שהם אוכלים, מקסימום- הם צמחונים ואין להם שמץ כמה יש מעב למשחטות.
ובאמת אין להם שמץ, לא שמץ והם מתעלמים ממנו כי נוח להם. בטח לא המחשבה שיש שם חיות סובלות בכמויות של פי אלפים מהכמה כלבים וחתולים שהם מצילים ביום....
אני לא מיתממת אני מכירה את המציאות פה היטב.
אולי עכשיו בשנה האחרונה מתחילה פה התעוררות מה עם הקבוצה המקומית הפעילה ועם הרעש שיש בתקשורת,
לשלטון המקומי נכנסה גם קבוצה שמקדמים מאד חזק את נושא בעלי החיים בעיר ואני חושבת שהפעילה הראשית שם היא טבעונית בעצמה,
אז יש סיכוי להתעוררות,
אבל זה לא תל אביב כאן (גם לא הצפון), כמה שאני שונאת להגיד את המשפט הזה. ואני חייה בעיר גדולה, לא רוצה להתחיל בכלל עם עיירות הפיתוח,
נראה לי שיש כאן כמה שיכולים להעיד יותר ממני מה הולך שם מהבחינה הזו של זב"ח.
 

lollapalooza

New member
הרבה אנשים יודעים שברגע שהם יראו את העובדות

בצורה הכי ברורה שלהן, לא תהיה להם ברירה אלא למצוא דרך להתמודד איתן, כי הם לא יוכלו להמשיך ולהתעלם, ולכן הם בוחרים, וול, להמשיך ולהתעלם, כי השינוי מפחיד אותם מדי. מישהי שעבדה איתי פעם שאלה ממני, מתוך סקרנות, את הספר "לאכול בעלי חיים" ואחרי כמה ימים החזירה לי אותו, כי היא הגיעה לנקודה בספר שבה היא הבינה שאם היא תמשיך לקרוא, היא "תיאלץ" להפסיק לאכול בעלי חיים, וזה הלחיץ אותה. יש הרבה אנשים שגם לא יתיישבו לצפות בהרצאה *ההיא* מאותה סיבה. זו לא רק הידיעה, זה בעיקר הצורך להתמודד איתה. ולמרות שאני כן בחרתי להתוודע לעובדות וכן ויתרתי בגללן על המאכלים שהכי אהבתי בעולם, אני יכולה להבין את החשש הזה. לאנשים קשה לשנות הרגלים.
 
למעלה