בשבחי הסודיות

האם שיחה על שולחנו של המורה, עם

חברים ללימודים, זהה לשיחה במסעדה/בעבודה, עם חברים שאינם לומדים אתך?
 
במהות: אני מתכוון לאופן הלימוד

ולא למי לומד. שהרי הדילמה הייתה האם לחשוף הכל ולהכביר בהסברים ולא בפני מי... (אם כי גם לנושא ה"מי" התייחסתי - בדעה אישית כמובן).
 
האם אתה מגביל "מהות" בזמן?

אני לא חושב שיש וויכוח על נושא העברת מלוא גוף הידע. אני חושב שעיקר ההתלבטות נוגעת לטווח הזמן בו מועבר ידע זה, ולקבוצת המטרה אליה מועבר הידע. כפי שכתב יין, בניסוח שלי, מספיק שהמורה העביר את הידע לתלמיד אחד, לאחר 30 שנה, כדי שזה לא יחשב ל"סוד". אתה טוען שאתה מתייחס לאון הלימוד בלבד. האם אתה טוען שהדרך היחידה ללמד היא הכל לכולם בו זמנית, ללא בניה הדרגתית של הידע, וללא התאמה אישית לתלמידים מסוימים בהתאם לקריטריונים לא כמותיים כגון אישיות התלמיד? אני מניח שלא, כיוון שאיני מכיר מישהו המלמד כך. אם הויכוח הוא רק על פרק הזמן בו אמור הידע להועבר (זה בטח טעות דקדוקית, אבל להתעבר נראה רע יותר), ולא, כפי שכתבת, מי לומד, אז אפשר להמשיך הלאה. אם פיספסתי כוונתך, צריך לעצור ולחזור.
 
לא פספסת ../images/Emo13.gif

אלמנט הזמן והפרוגרסיה אינן, חלק מהארגומנט שלי כרגע - אם כי כ מ ו ב ן שהם בעלי משקל. פשוט לא קיבלתי את הנחת העבודה שזאב תיאר: בדבר שמירת סודיות כחלק מאסטרטגיית הלימוד ואפילו בתוך ביה"ס פנימה.
 

Yin

New member
הסודיות ככלי

הגדרה יפה ששמעתי לפשטות: "מה שצריך - מתי שצריך". שמתי לב שלעיתים אני "מעמיס" עודף מידע על התלמידים שלי ואז הם מתבלבלים. ולכן אני מעדיף לשמור מידע לעצמי ולשחרר אותו כשהם מוכנים. לא סודיות, פשטות. עדי
 
סוד כפחד מיקצועי

יש גם והיה כי מורה אינו מעוניין כי תלמידו חלילה ידע את כמות ידע שלו ויום אחד יתהפכו היוצרות והתלמיד עוזב עם כמות המידע שיש למורהו ואז יש לו כוח כנגדו... ידע= המון כוח!
 

Yin

New member
ידע הוא כח רק בתנאי שמשתמשים בו

ומזינים בעזרתו אחרים, אחרת הוא כמו פרי רקוב שלא מייצר אפילו את הזרעים לדור ההמשך.
 
החלק הראשון של המשפט נכון, השני

לא בהכרח. שירותים חשאיים וארגוני פשע משתמשים בידע שלא על-מנת להזין אחרים, ועדין ידע הוא כוח עבורם.
 

Yin

New member
למה לא?

שרותים חשאיים מזינים את המדינה וארגוני פשע מזינים את האישים במדינה. ההזנה לא חייבת להיות לכולם, מספיק אחד שנהנה מהידע. אם אני יודע משהו על חברה ולא קונה או מוכר את המנייה, או לא מספר לאחר שיעשה זאת, אז מה המשמעות של הידע הזה? גורנישט מבחנתי שימוש בידע יכול להיות אפילו הצהרת בעלות על הידע, משהו כמו: "אני יודע עליך XYZ." ללא שום ציון אחר. מורה לאמנות לחימה שלא משתמש בידע ללחימה, או לטיפול, או להוראה או למה שתרצה שקול למורה ללא אותו ידע.
 
הממ... יש בזה משהו. לגבי הודעתך

הסודיות ככלי, למעלה, הדבר נכון כשמלמדים אדם אחד או שניים - מה תעשה כשבקבוצה שאתה מלמד אדם אחד בשל לרמה מסויימת של ידע ואחר לא? לדוגמא, אדם אחד נראה לך מספיק אחראי לעבוד עם מקל/חרב, בעוד חברו לא שולט מספיק ונראה לך שיסכן את חבריו לאימונים; האם תתיר לחבר (שאינו שולט) לצפות בשיעורי החרב, למרות שברור לך שהוא ינסה זאת כשלא תסתכל?
 

Yin

New member
עידן הידע החופשי

נניח שלא אתיר, אז מה? אין לזה שום משמעות אנחנו בעידן הידע החופשי והזמין תמורת כמה דולרים אתה יכול להשיג את כל שתחפוץ.
 
הממ.

נניח שיש לך ידע איך להכין חומר נפץ ופצצה. נניח שנתת את הידע למישהו שהתשמש בו והרג אדם; מבחינה חוקית, סייעת לרצח. נכון שיכול היה להשיג את הידע באינטרנט, אבל הוא השיג אותו ממך. האחריות שלך. לא?
 
לדעתי לא

באמנויות לחימה אנו לומדים טכניקות שיכולות להרוג. אם מישהו משתמש בידע הזה לרעה, האם למורה יש אחריות? לדעתי לא. הוא לימד ידע, אבל לא עודד את חניכיו לעשות בו שימוש לרעה, ואולי להפך - הוא ביקש מהם לא להשתמש בו אלא במקרים של הגנה עצמית. לפי ההגיון שלך, אם השגתי ידע באינטרנט והשתמשתי בו לרעה, אז יש לספק האינטרנט שלי יש אחריות על זה, לא? רן.
 
אם בעל האתר מפרסם חומר לא חוקי

לפי חוקי המדינה שהשרתים עליהם הוא מתארח נמצאים בה, אז הוא צפוי לעונש עפ"י החוק. אם נחזור לעניני א"ל, הרי שידע שנלמד במכונים השונים (ולא משנה מה השיטה שנלמדת) הוא לא תמים ויכול לשמש לפציעה והריגה של אנשים. האם למורה יש אחריות למעשים שעשה תלמיד שלו? אולי כן אם המורה עודד את תלמידיו לעשות שימוש בידע לרעה, אבל מה אם הוא מקפיד להבהיר שהידע הוא לצרכי הגנה עצמית בלבד? אין צורך בשום ידע סודי בכדי לפצוע ולהרוג אנשים. רן.
 
למעלה