בעל החיים החמישי
- פותח הנושא shkool
- פורסם בתאריך
רבי עקיבא כנראה שכח..
שמשה גדל בבית פרעה, ועל כן קיבל את החינוך הטוב ביותר של אותה תקופה. סביר להניח שהיו לו גם מורים פרטיים במדעי הטבע והחיים, שלימדו אותו כל מה שהיה ידוע אז. ואל תשכח שהוא בילה כמה שנים במדבר עם יתרו (כשברח ממצרים). ומי שחי כמה שנים עם בדואים במדבר, לומד די הרבה על בעלי חיים ועל הילכות ציד.
שמשה גדל בבית פרעה, ועל כן קיבל את החינוך הטוב ביותר של אותה תקופה. סביר להניח שהיו לו גם מורים פרטיים במדעי הטבע והחיים, שלימדו אותו כל מה שהיה ידוע אז. ואל תשכח שהוא בילה כמה שנים במדבר עם יתרו (כשברח ממצרים). ומי שחי כמה שנים עם בדואים במדבר, לומד די הרבה על בעלי חיים ועל הילכות ציד.
ההסבר שלי הוא כזה
ר´ עקיבא לא הכיר קנגרו אבל הוא ראה שבתורת משה מפורטות כל החיות הטמאות היוצאות מן הכלל (ויקרא י"א). לכן אמר שמשום שמשה לא היה מומחה גדול לחיות ובכל זאת פירט את כל החיות הרי זוהי הוכחה לכך שהתורה ניתנה משמיים. סביר להניח שאם ר´ עקיבא היה מכיר קנגרו היה כותב שהארנבת אינה ארנבת אלא משהו אחר. בכל מקרה הוא צדק בטענתו אם נקבל את ההנחה שהארנבת שבתורה היא קנגרו וזוהי נראית הנחה סבירה ביותר
ר´ עקיבא לא הכיר קנגרו אבל הוא ראה שבתורת משה מפורטות כל החיות הטמאות היוצאות מן הכלל (ויקרא י"א). לכן אמר שמשום שמשה לא היה מומחה גדול לחיות ובכל זאת פירט את כל החיות הרי זוהי הוכחה לכך שהתורה ניתנה משמיים. סביר להניח שאם ר´ עקיבא היה מכיר קנגרו היה כותב שהארנבת אינה ארנבת אלא משהו אחר. בכל מקרה הוא צדק בטענתו אם נקבל את ההנחה שהארנבת שבתורה היא קנגרו וזוהי נראית הנחה סבירה ביותר
אז ככה:
א) פה יכול להיות שאני טועה כי אני ממש בור בזאולוגיה. אבל עד כמה שאני יודע השפן והארנבת הם חיות מאותו מין מלבד הבדלים מזעריים אשר נובעים בעיקר מכך שהשפן הוא חיית בר והארנבת מבוייתת וההבדלים בינהם היו פעם עוד פחות קטנים לפני שהארנבת התבייתה. לכן לא סביר שהתורה תחזור פעמיים על אותו מין. ב) הקנגרו מעלה גרה (וזה פותר את הבעיה של ארנבת מעלת גרה). ג) סביר שמסורת הנוגעת לחיה שלא רואים אותה תשכח במהלך הדורות (כמו הזמר). ד) רבי עקיבא לא טועה אף פעם
ה) המקור שגינגית הביאה כשצריך לבדוק מאיפה כותביו הגיעו למסקנה הנ"ל.
א) פה יכול להיות שאני טועה כי אני ממש בור בזאולוגיה. אבל עד כמה שאני יודע השפן והארנבת הם חיות מאותו מין מלבד הבדלים מזעריים אשר נובעים בעיקר מכך שהשפן הוא חיית בר והארנבת מבוייתת וההבדלים בינהם היו פעם עוד פחות קטנים לפני שהארנבת התבייתה. לכן לא סביר שהתורה תחזור פעמיים על אותו מין. ב) הקנגרו מעלה גרה (וזה פותר את הבעיה של ארנבת מעלת גרה). ג) סביר שמסורת הנוגעת לחיה שלא רואים אותה תשכח במהלך הדורות (כמו הזמר). ד) רבי עקיבא לא טועה אף פעם
הבדל עצום קים בין שפן לארנבת...
כתבת: "עד כמה שאני יודע השפן והארנבת הם חיות מאותו מין מלבד הבדלים מזעריים אשר נובעים בעיקר מכך שהשפן הוא חיית בר והארנבת מבוייתת וההבדלים בינהם היו פעם עוד פחות קטנים לפני שהארנבת התבייתה" לא נכון, וצודק מסורתי. ההבדל עצום: שניהם באותה מחלקה Mammalia, אולם השפן מצוי בסדרה Hyracoidea בעוד הארנבת (יש דרש שלם על כך שהשם בלשון נקבה) מצויה בסדרה Lagomorpha. הבאתי גם תמונות שאולי חמקו מעיניך. אשר לג´ינג´ית, המובאה שלה לקוחה מכאן. זו דעה ללא תמוכין משום מקור אחר אשר ציין HBME, לא ברור על סמך מה.
כתבת: "עד כמה שאני יודע השפן והארנבת הם חיות מאותו מין מלבד הבדלים מזעריים אשר נובעים בעיקר מכך שהשפן הוא חיית בר והארנבת מבוייתת וההבדלים בינהם היו פעם עוד פחות קטנים לפני שהארנבת התבייתה" לא נכון, וצודק מסורתי. ההבדל עצום: שניהם באותה מחלקה Mammalia, אולם השפן מצוי בסדרה Hyracoidea בעוד הארנבת (יש דרש שלם על כך שהשם בלשון נקבה) מצויה בסדרה Lagomorpha. הבאתי גם תמונות שאולי חמקו מעיניך. אשר לג´ינג´ית, המובאה שלה לקוחה מכאן. זו דעה ללא תמוכין משום מקור אחר אשר ציין HBME, לא ברור על סמך מה.
הארנבת והשפן
הארנבת והשפן לאחר ששאלתי באתר הידברות על השפן והארנבת קבלתי התשובה ואני כתבתי אותה לאחר עיבוד. עד הדורות האחרונים נחשבו הארנבת והשפן אצל אנשי המדע כבעלי חיים שאין להם כל שייכות לרשימת מעלי הגירה. כמעט בכל מחקר מדעי יסודי העוסק בחיי שני בעלי-חיים אלה נאמר שאמנם יש לתמוה מדוע מבנה הגולגולת ומערכת השיניים הטוחנות של הארנבת והשפן עשויים באותו מבנה הגולגולת ומערכת השיניים הטוחנות של הארנבת והשפן עשויים באותו מבנה של מעלי הגירה, וכן יש לתמוה מדוע הם לועסים את מזונם מתוך הנעת הלסת התחתונה מימין לשמאל כמעלי הגירה , אך מכיוון שבפועל אין הם חוזרים ואוכלים את מזונם שנית לאחר בליעתו, אין מקומם ברשימת מעלי גירה. ראשית נקדים את הנתון הברור כי המאפיין את מעלי הגירה הוא אכילת המזון שנית. וזאת בניגוד לרוב בעלי החיים אשר אוכלים את מזונם רק פעם אחת. כמובן שלעניין מאפיין עיקרי ויסודי זה אין שום חשיבות לדרך ואופן החזרת המזון אל הפה, לשם אכילתו שנית. וכפי שקבע החוקר הידוע שמיט בספרו "הפיסיולוגיה של בעלי החיים", וכדלהלן. חוקרי חיי הארנבת הבחינו כי לא פעם נקיים כלובי הארנבות מגלליהן...מעקב גילה כי הארנבות נוהגות ללעוס ולבלוע את מזונם שנית לאחר פליטתו מן הגוף ..(ראה על כך בספר "החי והצומח של ארץ ישראל חלק 7 עמ 90. בשפה המקצועית בשם conphagy, הוגדרה על ידי החוקר הידוע שמיט בספרו הפסיכולוגיה של בעלי החיים" כזהה לחלוטין להעלאת גירה. ובודאי שבעל חיים כזה האוכל את מזונו שנית, ואין זה משנה באיזה דרך הוא עושה הגירה. (ראה על כך באנצ´ בריטניקה) גם אצל השפן הנ"ל התגלתה אותה תופעה, אך מלבדה התגלו בעידן המודרני עוד שתי תגליות חדשות הנוגעות לחיי השפן. בשת 1996 פרסם מנהל גן החיות של ציריך מאמר מחקרי על השפן ובו הוא מציין כי בצילומים ליליים שבוצעו בחשכה באמצעות צילום אינפרא אדום התברר מעבר לכל ספק כי בליליה השפן נוהג להעלות גירה. אמנם אין לו קיבה מיוחדת לגירה כשאר מעלי הגירה, אך הוא מעלה את מזונו מקיבתו הרגילה, אל פיו, לועסו שנית וחוזר ובולעו. בניגוד לבעלי חיים אחרים . מלבד המעי העיוור הרגיל הקיים אצל כל בעלי החיים, התברר כי לשפן יש עוד שניים כאלה, קטנים יותר, באמצע המעי הגס. התהליך בו עובר המזון ממעי זה למשנהו נחשב לדעת חוקרים רבים, העלת גירה ממש והם משייכים את הנעת הפה של השפן כקשורה לפעולה זו. (ראה על כך בהרחבה בספר שיחת חולין. ועיין עוד במאמרו של פרופ´ יהודה פליקס בדף השבועי היו"ל על יד אוניב´ בר אילן, פרשת שמיני תשנ"ו). מתברר אפוא לאור מחקרי המאה העשרים כי אין להחשיב את הארנבת והשפן כשאר בעלי חיים שאינם מעלים גירה, משום שהם מעכלים את אותו המזון פעמיים בניגוד לבעלי החיים שאינם מעלי גירה.
הארנבת והשפן לאחר ששאלתי באתר הידברות על השפן והארנבת קבלתי התשובה ואני כתבתי אותה לאחר עיבוד. עד הדורות האחרונים נחשבו הארנבת והשפן אצל אנשי המדע כבעלי חיים שאין להם כל שייכות לרשימת מעלי הגירה. כמעט בכל מחקר מדעי יסודי העוסק בחיי שני בעלי-חיים אלה נאמר שאמנם יש לתמוה מדוע מבנה הגולגולת ומערכת השיניים הטוחנות של הארנבת והשפן עשויים באותו מבנה הגולגולת ומערכת השיניים הטוחנות של הארנבת והשפן עשויים באותו מבנה של מעלי הגירה, וכן יש לתמוה מדוע הם לועסים את מזונם מתוך הנעת הלסת התחתונה מימין לשמאל כמעלי הגירה , אך מכיוון שבפועל אין הם חוזרים ואוכלים את מזונם שנית לאחר בליעתו, אין מקומם ברשימת מעלי גירה. ראשית נקדים את הנתון הברור כי המאפיין את מעלי הגירה הוא אכילת המזון שנית. וזאת בניגוד לרוב בעלי החיים אשר אוכלים את מזונם רק פעם אחת. כמובן שלעניין מאפיין עיקרי ויסודי זה אין שום חשיבות לדרך ואופן החזרת המזון אל הפה, לשם אכילתו שנית. וכפי שקבע החוקר הידוע שמיט בספרו "הפיסיולוגיה של בעלי החיים", וכדלהלן. חוקרי חיי הארנבת הבחינו כי לא פעם נקיים כלובי הארנבות מגלליהן...מעקב גילה כי הארנבות נוהגות ללעוס ולבלוע את מזונם שנית לאחר פליטתו מן הגוף ..(ראה על כך בספר "החי והצומח של ארץ ישראל חלק 7 עמ 90. בשפה המקצועית בשם conphagy, הוגדרה על ידי החוקר הידוע שמיט בספרו הפסיכולוגיה של בעלי החיים" כזהה לחלוטין להעלאת גירה. ובודאי שבעל חיים כזה האוכל את מזונו שנית, ואין זה משנה באיזה דרך הוא עושה הגירה. (ראה על כך באנצ´ בריטניקה) גם אצל השפן הנ"ל התגלתה אותה תופעה, אך מלבדה התגלו בעידן המודרני עוד שתי תגליות חדשות הנוגעות לחיי השפן. בשת 1996 פרסם מנהל גן החיות של ציריך מאמר מחקרי על השפן ובו הוא מציין כי בצילומים ליליים שבוצעו בחשכה באמצעות צילום אינפרא אדום התברר מעבר לכל ספק כי בליליה השפן נוהג להעלות גירה. אמנם אין לו קיבה מיוחדת לגירה כשאר מעלי הגירה, אך הוא מעלה את מזונו מקיבתו הרגילה, אל פיו, לועסו שנית וחוזר ובולעו. בניגוד לבעלי חיים אחרים . מלבד המעי העיוור הרגיל הקיים אצל כל בעלי החיים, התברר כי לשפן יש עוד שניים כאלה, קטנים יותר, באמצע המעי הגס. התהליך בו עובר המזון ממעי זה למשנהו נחשב לדעת חוקרים רבים, העלת גירה ממש והם משייכים את הנעת הפה של השפן כקשורה לפעולה זו. (ראה על כך בהרחבה בספר שיחת חולין. ועיין עוד במאמרו של פרופ´ יהודה פליקס בדף השבועי היו"ל על יד אוניב´ בר אילן, פרשת שמיני תשנ"ו). מתברר אפוא לאור מחקרי המאה העשרים כי אין להחשיב את הארנבת והשפן כשאר בעלי חיים שאינם מעלים גירה, משום שהם מעכלים את אותו המזון פעמיים בניגוד לבעלי החיים שאינם מעלי גירה.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.