קראתי את הפרק בעיון...
ואכן, הסגנון מטעה ויש חשש שיפורש כאילו רשימת 4 החיות הטמאות היא כל מה שיש. בעצם רשום "אך את זה לא תאכלו" כשראוי היה לכתוב "אך את זה לדוגמא לא תאכלו". (פסוק ד´). ואותו עקרון נכון גם לרשימות בהמשך הפרק. --- כדי לבדוק שמא אני טועה, פניתי לרשימת השרצים השורצים על הארץ. (פסוקים כ"ט-ל´) גם שם הלשון היא לכאורה של פירוט כל השרצים הטמאים. לתדהמתי לא מצאתי שם את הנחש (לא צפע, ולא שפיפון, ולא אפעה, ואפילו לא "נחש" סתם)... והרי הנחש היה ידוע בא"י באותה תקופה, ואף מוזכר בהרחבה בסיפור גן העדן. חשבתי לי שמסתמא הנחשים כשרים (הרי כל השרצים הטרפים הוזכרו), אך שמחתי נגוזה כשקראתי את פסוק מ"ב המבהיר שכל שרץ ההולך על הגחון הוא טרף. בקיצור, ברור שהתורה הביאה דוגמאות בלבד, ולא התיימרה למנות את כל רשימת היצורים הטרפים/כשרים בקטגוריות שבהן נמנו. נ.ב. התברר לי שטעיתי בהודעה הקודמת, והעכברוש דווקא הוזכר כחיה טרפה ("חולד" בפסוק כ"ט).