וממ לירן לא התקשר, אבל אולי מוטב שכך. מוטב שזה ייגמר ככה. אני לא רוצה לראות אותו. החלטתי לסגור את המעגל הזה. ומה שבעצם עשיתי בשביל לעזור לעצמי, עמדתי בחדר ודמיינתי שלירן עומד ליידי, תוך כדי דברתי איתו ואמרתי לו כל מה שאני חושבת עליו, הכל, הכל, הכל! בלי משחקי כבוד ובלי פוזות. אחרי השיחה המדומה הזאת, הרגשתי שחרור. הרגשתי כבר הרבה יותר טוב. כמובן שאני לא אנהל איתו שיחה כזו במציאות. כי להגיד כל מה שאני מרגישה אבל ה-כ-ל ה-כ-ל כבר גובל בהשפלה! דברתי איתו בדמיון שלי, רק כדי לשחרר את כל המועקה הזאת. עשיתי זאת בשביל עצמי, ולא בשביל 'להראות' חזקה בעיניו. אלא כדי להראות חזקה בעיניי עצמי. אני חושבת שהעובדה שאני לא רוצה לראות אותו, כבר מעידה על כך שאני לא אוהבת אותו. משכתי איתו ת'קשר רק בגלל שחשבתי שיכול להיות טוב כמו בהתחלה, ורק בגלל שהוא הצהיר בפני שהוא אוהב אותי ושהרגשות שלו לא השתנו. והאמת?? כן, גם בגלל הבתולין. אבל להמשיך לסבול איתו רק בגלל שהוא הראשון זה כבר לא רלוונטי ולא לעניין. מישהי פה התעקשה להמשיך עם גבר שאמלל אותה רק בגלל שהיא שכבה איתו??? אני לא רוצה כרגע חבר, עלי להרגע מעט. האמת, שבא לי לעזוב את מקום עבודתי, הוא יותר מידי מזכיר לי את לירן, אווה מזכירה לי אותו, חבריו מהסופר הסמוך מזכירים לי אותו. אני רק רוצה לשכוח ולהתקדם הלאה. כל פעם שאני רואה את אווה, אני נזכרת בלירן ותמיד היא שואלת אותי עליו. אין לי עוד כוחות נפשיים להתמודד עם הדבר הזה. ואין לי מה לשבת ולבכות על לירן, הוא לא האחד והוא לא בשבילי. אני לא רוצה אחד שמתנהג כמוהו, כפי שכבר ציינתי הוא גם לא מלך היופי, יש לו לוק כזה של עבריין, בקיצור- הוא לא בשבילי. הוא לא שווה את זה שאני אמשיך לתת לעצמי לסבול, אני הרבה הרבה מעליו. ובאמת אתן צודקות, אין לי מה לנסות להתנקם בו או להרוס אותו, הוא גם ככה הרוס מהסמים שלו, אז שימשיך לעשן אותם ולהחנק עם עצמו. שבת שלום, ואני באמת מקווה שלא ארגיש צורך לשרשר עליו יותר, אם כן- זה יהיה רק כדי לעדכן ולפרוק אחוצה. בקשר לפסיכולוגית, כפי שאמרתי היא נתנה לי הסתכלות אחרת על הדברים שזה דבר שאמנם כואב אבל קורה והרבה בעולמנו, אין מה לעשות, ממשיכים קדימה. לומדים מטעויות. למרות שהיא מאמינה שהקשר עם לירן לא היה טעות, אלא התנסות. רומן שהיה ונגמר. והבתולין גם לא היה טעות, אם אוהבים זה בסדר ואני באמת אהבתי אותו ואולי גם הוא אהב, כי ככה לפחות הוא הפגין. אני חושבת שאני זקוקה לאיזה יום חופש ללכת למסיבה טובה, להתפרק קצת, לשתות משהו, להחזיר לעצמי את שמחת החיים והביטחון, להכיר בנים חדשים. האמת שלפני שבוע בערך יצא לי לפגוש את אהוב נעורי (לא ציקי, היה אחד לפניו תומר) אחרי 6 שנים שלא התראנו ואיך שראינו זה את זו פשוט התמוגגנו אחד לייד השני והוא ישר דיבר איתי, זה היה כיף כזה. שמתי לב שהוא לא אדיש אלי. ופתאום לזמן מה, לירן יצא מהראש ותומר היה שם. איזה כיף היה לראות אותו. טוב, יהיה בסדר...Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.