תודה רבה נטע...
אבל אני כבר פניתי לפסיכולוגית, היא לא רצתה להתייחס בכלל לסיפור שלי, היא רק בקשה ממני ללכת לרופא נשים ולהבדק, היא ישר חשבה על הגרוע מכל. היא בקושי הביעה את דעתה על הסיפור עם לירן, ולא רצתה להציע לי מה לעשות. היא העדיפה לא להיות מעורבת והתייחסה רק לבריאות שלי. היא הגיבה בפשטות, שהיה רומן, היה מין וזה טבעי בכל קשר, אבל בסוף הרומן נגמר. לא צריך להשתגע מזה, אני לקחתי את זה יותר מידי באופן הריגשי, הפסיכולוגית העדיפה לא להגיד לי מה לעשות, שאני אחליט לבד. והרי אני לא סומכת על עצמי, כפי שאמרת, אני באמת חסרת ביטחון באופן שאותי אפילו מזעזע. אני אף פעם לא בטוחה בעצמי. תמיד אני שואלת אנשים מה להגיד, מה לעשות, איך להגיב, איך אני צריכה לדבר כדי להשמע חכמה וחזקה? וכדומה. מתייעצת עם חברי הפורום, עם אמא, עם חברות. מוחקת את הדעה שלי, כי אני ילדה טיפשה, אסור לי להחליט לבד כי בסוף זה יגמר באסון. את מבינה? ככה אני מרגישה. אמא שלי ממש הזעזעה מאיך שבכיתי ללירן בטלפון שיבוא, היא אמרה שאני ממש משפילה את עצמי, ועוד בפני מי? סתם אחד שלא שווה אותי. היא היתה המומה ומאוכזבת. היא אמרה לי שלא חסר לי כלום, ולמה כ"כ קשה לי לראות שאני הרבה מעל לירן ושמגיע לי מישהו הרבה יותר טוב ממנו? (מה שגם חברות אמרו לי) שאני בחורה טובה וניראית טוב, לכולם קשה להבין מאיפה נובע חוסר הביטחון הזה שלי. הלואי והייתי בחורה חזקה ובטוחה בעצמה, זה היה יכול לעזור לי הרבה בחיים. בגלל זה גם תמיד נמנעתי מלהכנס לקשרים רומנטים, אף פעם לא הלכתי עם זה עד הסוף ואף פעם לא באמת היה לי אכפת מכל קשר שהיה לי. הייתי אדישה, וכשהבחור היה מבקש מין, הייתי ישר מסרבת. "לא, אני רק אחרי החתונה. סורי." הכי הרבה זמן שיצא לי להחזיק עם מישהו זה היה חודשיים, כי לא באמת הייתי רצינית, לא השקעתי. ואז אני מוצאת את עצמי בת 23, בתולה, עם חיים שגרתיים וקצת משעממים, ואמרתי "ואללה איך בא לי להתאהב ולהיות מאושרת, תדמית הבתולה הזה כבר משעמם. חיים רק פעם אחת." ואז הגיע לירן, הבטיח לי עולם ומלואו, "את כבר בחורה גדולה בריט, אני אוהב אותך. אני לא אפגע בך, אני מבטיח. אני חייב לשכב איתך." ואני פחדתי לאכזב אותו, זה היה נראה לי לגיטימי ששנינו ילדים גדולים, מאוהבים. אין סיבה למה לא נעשה אהבה. ומעשה שהיה כך היה, אבל אני לא מתחרטת על זה. אהבתי אותו באמת, לא עשיתי את זה שלא מרצוני. אבל מה שכן, נקשרתי אליו מאוד אחרי ששכבנו, בכלל לא העלתי בדעתי שהוא יפגע בי וישחק איתי אחר כך, כאילו אמרתי לעצמי "לירן אוהב אותי, איזה כיף. איזה כיף שמצאתי אותו, הוא יהיה בעלי וזה כ"כ יפה להתחתן עם הראשון, זה היה החלום שלי. להיות רק של מישהו אחד. הוא לא יעזוב אותי. ואם כן- אם הוא ילך אני אמות.. ואווווווווו זה כ"כ משפיל וכואב לשמור על עצמי 23 שנה בשביל האחד, ובסוף להזרק ולהפגע." זה מה שחשבתי אז, אבל אחרי שהתייעצתי פה עם חברי הפורום ועם פסיכולוגית, אני מבינה שלא עשיתי שומדבר שהוא לא בסדר, או בגדר של משפיל, שהחשיבה שלי היתה קצת ילדותית. אנחנו חיים בעולם מודרני היום, אנחנו כבר לא בתקופת האבן, שזוג היה שוכב רק לאחר החתונה. למה להיות פרמיטיבית?? הבנתי שזה בסדר גמור ששכבתי עם לירן אחרי שבועיים הכרות אם נמשכתי אליו ואהבתי אותו. אין בזה כל רע. ואם זה נגמר- אז גם לא נורא, יבוא אחד אחר שישכיח אותו ממני ויהיה בסדר. לפחות בעניין הזה, שיניתי גישה. אבל אני לא אכחיש שאולי גם זו סיבה אחת מכמה סיבות שקשה לי לוותר עליו, נקשרתי אליו, היה לי טוב איתו (בהתחלה) ואני רוצה את זה בחזרה. "לא רוצה לצאת לוזרית ומסכנה שהיתה בתולה, נוצלה ונזרקה ע"י אחד שסתם חיפש ולא היה רציני לגביה." ---> לא רוצה את האופן חשיבה הזו, רוצה לשים על זה קצוץ! הצעת לי להגיד ללירן פנים מול פנים, ואם יהיה צורך זה מה שאעשה. החלטתי להקשיב לך ואם אני ממשיכה את זה אז לגרום ללירן לכבד אותי. הוא התקשר ושאל מה שלומי, מה איתי, איך היה בעבודה, אמרתי שבסדר. הוא שאל "הכל בסדר? בטוחה? כי את לא נשמעת לי טוב." אמרתי:" כן. בסדר גמור." הוא סיפר לי שהוא סיים עכשיו לעזור לאחיו לסדר את הדירה. (הוא אמר שאתמול אחיו עבר) ושהוא ישן אצל אחותו והיום המשיך לעזור לו במעבר לדירה החדשה. לירן אמר:"רואים אותך היום?" עניתי לו:"אממ בסדר, לא אכפת לי. אבל אל תבוא אלי מאוחר. רק בשמונה וחצי תשע כי אני עובדת בוקר, ואם לא יוצא לך אז לא ניפגש." (שיכבד באמת את הטיימינג שלי) והוא אמר "טוב, מתוקה. אני הולך להתקלח ויוצא לכיוון העיר." ככה העדפתי להיות קרירה, לא להראות לו שחיכיתיוציפיתי לראותו. בהתחלה בכלל לא רציתי לענות לו לפלאפון, נתתי לפלאפון לצלצל איזה 10 פעם, עד שאטמא שלי התחרפנה מהצילצול ואמרה לי לענות כבר... אם אני אפגש היום עם לירן והוא יבקש שנשכב אני אגיד לו שלא בא לי ואין לי חשק. זה עדיף לומר, מאשר להגיד "אני לא רוצה לשכב איתך כי אני לא מאמינה שאתה אוהב אותי"... אזסור לי להראות לו חוסר ביטחון....... אני חייבת להכיר לו בריט חדשה שלוקחת אותו בערבון מוגבל ולא ממש שמה עליו. שירגיש כמו שאני הרגשתיייייייייי!!!!!!!!
)))
