*מציפה*
ובכן. למי שזוכרת, ולמי שלא.. לפני כמעט 3 שנים היה לי חבר במשך שנה [ז"א שנפרדנו לפניי שנתיים] ומאז אנחנו כן בקשר ובלה בלה בלה. אני לא הפסקתי מעולם לאהוב אותו, ולא ניתקתי איתו קשר כי הוא פשוט יותר מדיי חשוב לי. בכל אופן, היה לי חבר מאז..במשך 3 חודשים-ולא מזמן נפרדתי ממנו כי לא הרגשתי ש"זה זה" וכי היינו ממש שונים בהמון דברים-וכמעט שלא מצאנו תחומי עניין משותפים [הוא למשל חוזר סופשים והעדיף ללכת לכדורגל במקום להתראות איתי..]. אז האקס כרגע בצבא, בסיס סגור [קרבי] ועדיין בקשר איתי. בין אם זה סמסים ובין אם זה שיחות טלפון שלוקחות לו יותא מחצי מהשעת טש
. ועכשיו הוא סגר שבת. וטוב שלא דיבר איתי פעמים ביום בטלפום [וזה לא שכל שיחה היא 7 דקות, כל שיחה היא חצי שעה פלוס.] והכי כיף לי לדבר איתן. ותמיד..אבל תמיד..לא משנה מה-יש לנו על מה לדבר. [ואני כבר לא מדברת על כמה שהוא מושי מבחינה חיצונית
] ואוף. הוא מתקשר אליי בשעות הזויות כי "הוא ירד משמירה והיה חייב לשמוע קול אנושי"-והתקשר
אליי. וכשהוא כועס על בנדוד שלו וחייב לספר למישהו אז הוא מתקשר אליי, וכשהוא עבר את הגיבוש הוא שלח לי הודעה שהוא התקבל אליו, וכשהוא היה בעזה הוצאתי ממנו הבטחה שהוא כל יום מדבר איתי ואומר שהכל בסדר-וכך היה. כאילו, לפעמים פשוט בא לי להתנפל עליו בנשיקות ולא לעזוב אותו בחיים. נשבעת. ואוף. לפני שאני התגייסתי [ז"א לפני כמעט שנתיים] יצאנו ודיברנו, ואני באתי בראש של "אני חושבת שאנחנו צריכים לחזור" [זה היה בערך חודשיים אחרי שנפרדנו] והוא פשוט לא חשב כמוני [עזבו שהסיבה שבגללה נפרדנו הכי "לא סיבה שבגללה נפרדים" אבל לאמשנה]. וכן זה ביאס אותי [וכן זה לא מנע מבעדנו לבלות את הלילה ביחד
! אבל היתי קשוחה.
]. ועכשיו עם כל הפוצי מוצי הזה ואתמול "יאללה בייבי אני עולה לשמירה עוד רבע שעה-נדבר בערב" ו.."סבבה מתוקה" אני כבר לא יודעת מה לחשוב. כולי מבולבלת. והוא סיפר לי אתמול שחבר ממש טוב שלו-אז חברה שלו נפקדה ממנו בצורה ממש מגעילה מהסיבה שהוא בקרבי וקשה לה לחכות לו [או משהו כזה-לא ממש נכנסתי לפרטים] וזה גרם לי לחשוב שאולי הוא נרתע בגלל זה [למרות שכשעוד הינו חברים נשבעתי לו שזה ממש לא הולך להיות מה שיפריד בינינו-כי הוא חשוב לי הרבה יותר מזה] ו...אוף. אני מתגעגעת אליו. שיצא כבר הביתה. פליז שלא יסגור 28 פליז שיגיד שהוא רוצה לחזור אליי :< |נואשות|. אוף. תנו חיבוק גירלז.