בעיות בפרק ב'
קצת רקע: אני בת 34 בעלי בן 43.5 אני נשואה איתו פעם שניה + ילדה ,הוא היה רווק כשהתחתנו, אנחנו נשואים שנה+3 חודשים. הוא עבר לגור איתי ועם ביתי בבית שלי , אנחנו גרים ליד המשפחה שלי ולו זה מאוד מפריע, העניין שגרים בבית שלי (אין לו חסכונות או משהו כזה שהוא יכל לקנות דירה ) אמא שלי נפטרה בדיוק כשהתחתנו... ועכשיו לבעיות: מאוד קשה לו עם הקירבה שלי למשפחה, הוא בכלל לא בקשר עם המשפחה שלו, שנינו עובדים אך הוא לא מרוצה כלל מהעבודה שלו,מהמגורים המשותפים שלנו... כל הזמן אני שומעת עד כמה הוא לא מרוצה למרות שאני חושבת שהחיים שכרגע הוא חי יותר טובים ממקודם, גם בגלל שלפני זה לא היה לו עם מי לעשות חגים, גם מבחינה כלכלית היום יותר קל לו וגם הוא מגיע לבית נקי (יש מנקה) כביסות וקניות אני עושה והוא יותר מתרכז בעבודות בגינה וכאלה עד שיש.... כשהתחתנו הוא אמר שנחכה 3 חודשים עד שנתחיל לנסות להביא ילדים, אח"כ הוא העלה את זה לשנה ועכשיו אין לו תאריך יעד מבחינתו הוא עדין לא מוכן למרות שהוא כבר די גדול וגם אני כבר לא בדיוק ילדה... אני לקחתי את זה קשה ואמרתי לו שאם הציפיות שלו מהנישואים זה שנשאר רק שנינו אז לי לא מתאים ואולי כדאי שניפרד (אנחנו היינו עד עכשיו בטיפול זוגי) הוא אמר שהוא יחפש דירה ויעזוב את הבית כי אין טעם... למרות שכמה פעמים ניסינו להיפרד זה לא בדיוק הצליח, אח"כ הוא או אני היינו נשברים וחוזרים לי נמאס מהיו יו הזה, במיוחד שיש ילדה בתמונה. מה דעתכם? יש טעם להשאר ולנסות או שבאמת עדיף שהוא יעזוב? אני לא מאמינה בלהכריח אדם להישאר בנישואין אם הוא לא מעוניין, אבל הוא לא מפסיק להגיד עד כמה הוא אוהב אותי וכו'...
קצת רקע: אני בת 34 בעלי בן 43.5 אני נשואה איתו פעם שניה + ילדה ,הוא היה רווק כשהתחתנו, אנחנו נשואים שנה+3 חודשים. הוא עבר לגור איתי ועם ביתי בבית שלי , אנחנו גרים ליד המשפחה שלי ולו זה מאוד מפריע, העניין שגרים בבית שלי (אין לו חסכונות או משהו כזה שהוא יכל לקנות דירה ) אמא שלי נפטרה בדיוק כשהתחתנו... ועכשיו לבעיות: מאוד קשה לו עם הקירבה שלי למשפחה, הוא בכלל לא בקשר עם המשפחה שלו, שנינו עובדים אך הוא לא מרוצה כלל מהעבודה שלו,מהמגורים המשותפים שלנו... כל הזמן אני שומעת עד כמה הוא לא מרוצה למרות שאני חושבת שהחיים שכרגע הוא חי יותר טובים ממקודם, גם בגלל שלפני זה לא היה לו עם מי לעשות חגים, גם מבחינה כלכלית היום יותר קל לו וגם הוא מגיע לבית נקי (יש מנקה) כביסות וקניות אני עושה והוא יותר מתרכז בעבודות בגינה וכאלה עד שיש.... כשהתחתנו הוא אמר שנחכה 3 חודשים עד שנתחיל לנסות להביא ילדים, אח"כ הוא העלה את זה לשנה ועכשיו אין לו תאריך יעד מבחינתו הוא עדין לא מוכן למרות שהוא כבר די גדול וגם אני כבר לא בדיוק ילדה... אני לקחתי את זה קשה ואמרתי לו שאם הציפיות שלו מהנישואים זה שנשאר רק שנינו אז לי לא מתאים ואולי כדאי שניפרד (אנחנו היינו עד עכשיו בטיפול זוגי) הוא אמר שהוא יחפש דירה ויעזוב את הבית כי אין טעם... למרות שכמה פעמים ניסינו להיפרד זה לא בדיוק הצליח, אח"כ הוא או אני היינו נשברים וחוזרים לי נמאס מהיו יו הזה, במיוחד שיש ילדה בתמונה. מה דעתכם? יש טעם להשאר ולנסות או שבאמת עדיף שהוא יעזוב? אני לא מאמינה בלהכריח אדם להישאר בנישואין אם הוא לא מעוניין, אבל הוא לא מפסיק להגיד עד כמה הוא אוהב אותי וכו'...
