אוף מתוקה
השארת אותי עם דמעות. בין היתר של קנאה. עליך, על היכולת שלך לנתח את המצב, ולאמא שלך על שיש לה בת כזאת. בובה, אמא שלך עוברת את השלבים שלה, בקצב שלה. יהייה טוב עבורך לחלוק איתה את התחושות שלך, אבל אל תנסי לתקן לה את החיים, או למצוא לה עיסוקים. זה לא יפתור את הבעיה. אולי אפילו יעשה ההפיך. תהיי אצל אביך בשקט , תהני ממנו, אל תתיסרי כי אמך מתגעגעת. לא קורה כלום מגעגוע. את יודעת, לפעמים הורים מרגישים שזה לא בסדר להנות כשהילדים לא איתם, לומדים את זה. כל אחד בקצב שלו. חושבת מה הייתי רוצה לשמוע כאמא בשלב הזה. מה היה עוזר לי לשנות פאזה. אולי פשוט כמו שספרת פה, שאת אוהבת אותה ודואגת לה אבל רוצה גם זמן עם אבא, ורוצה לא רק לדאוג. מדהימה את.