בעיה

[סימפתי]

../images/Emo45.gifמסכים עם שכנה חדשה ועם daniels

כאיש מקצוע הבקי בתחום הנדון, אני מסכים עם כל מילה של "שכנה חדשה" ושל daniels עם תשובות כאילו מדויקות, מי זקוק לאנשי מקצוע? כל הכבוד לחברי הפורום.

 

[טל קארי]

אני חושבת שזה נכון

אל תשכחו, שלמרות שאתם רוצים להרעיף המון אהבה על ילדיכם,ולהיות הכי קרובים אליהם, זה באיזשהו מקום מקשה עלינו.... גורם לנו לשאלות מציקות ומיותרות בראש.. לדוגמא יש טיול בבצפר, או מזמינים אותנו לכמה ימים לחופשה בלי ההורים, אפילו שאנחנו מסיכימים, צצות לנו מחשבות "מה עם ההורים", "האם הם יסתדרו בלעדינו זמן רב כל כך" ואפילו נהיה מוטרדים בזמן הטיול, "מעניין מה אמא"... יש זמן להורים ויש זמן לילדים...הילדים לא תמיד מדברים הרבה, חוץ מהמקרה שלי, בגלל שנהיינו קרובות, אני משתדלת ומצליחה לספר לה הכל כמעט... אימי אומרת לי "אני חיה בשבילכם, מתפללת בשבילכם כל יום [היא דתייה], הכל בשבילכם" איך היא מתכוונת למצוא אהבה כשאנחנו כל עולמה?שהיא מקדישה לנו את כל זמנה וכוחה? וכן, למרות שהיא מנסה להתקרב אליי ולהרעיף עליי אהבה, היא רק מרחיקה. אני רוצה ללמד אותה לחיות גם לבד, כי זה יקרה מתישהו.. מתישהו נעזוב את הבית, ומתישהו כבר יהיה לנו בן זוג ונתחתן, הזמן עובר, דברים קורים.. אנחנו, הילדים כבר בונים עולם משלנו..בזמן שהאם מחפשת בן זוג, אז כן, גם אני מנסה וזה לא קל..כל תקופת הנעורים ממש לא קלה..ואמא, שמנסה להתקרב ולחקור מה קורה [והכל מתוך אהבה ורצון להראות לי כמה היא אוהבת ואכפתית] רק מציקה. יש לי הרבה מכשולים בחיים, במיוחד בחיי חברה.. אני לא חושבת שאני יכולה לטפל בשני אנשים, שני עולמות והמון בעיות של שנינו.. לכן המסר הוא: צריך לתת ספייס, מרחק, וללמוד להסתדר גם לבד, כשהילדים ירצו אותכם תאמינו לי שהם יגידו או לפחות ינסו לתת לכם רמזים [למופנמים שביניהם]... בהמון אהבה ותודה, טל

 

[d a n i e l s 5]

שאלת מה עלי לעשות....

" אני רוצה ללמד אותה לחיות גם לבד " (ציטוט מדברייך) זה בדיוק מה שאת לא צריכה לעשות ! על תלמדי אותה.....זה לא התפקיד שלך ! תפנימי . וכל מה שכתב לך יניב קרטר בהקשר ....קחי לתשומת ליבך. בהצלחה.

 

[טל קארי]

לא ללמד..כאילו לתת לה

לתת לה לנסות לחיות לבד, להתמודד לבד, ומזה היא תלמד

 

[יניב קרטר]

החיים צריכים להימשך

טל יקרה כולכם עברתם משבר של גרושין. בתהליך הזה עוברים ממצב של חיים במשפחה אחת לפירוק המשפחה לשני חלקים. במצב זה מי שנפרד זה האב והאם. הילדים אינם צד בגרושין, אך בדיוק כמו הוריהם, הם צריכים לעכל את השנוי, להשתקם מהמשבר, להסתגל ולהתפתח לאופן החיים החדש. על פי מה שכתבת אני מבין שברור לך שאביך התגרש מאימך, אך לא ממך ואחיותייך, ושהקשר עימו קיים וצריך להמשיך ולהתקיים. אני משוכנע שגם לאימך זה ברור. הצער שאימך מרגישה אינו על כך שאינכן נמצאות עימה, אלא הוא ביטוי לצער שאימך מרגישה עקב הצורך להתמודד עם משבר העזיבה של בן זוגה לחיים. כאשר אתן איתה, זה עוזר לה להסיח את עצמה מלהתמודד עם המשבר שעברה, ולכן ההתמודדות עם משבר זה מחריפה כאשר אינכן עימה. כי אז היא נאלצת להתמודד בעיית הניתוק מאביכן, והצורך שלה להסתגל לצורת חיים עצמאית ללא שותף לחיים. ברור לי, (וצריך להיות לךר גם כן) שעד כמה שאת אוהבת אותה, אין ביכולתך למלא את החלל האישי (גם אם הוא זמני) שנוצר בחיי אימך. נהפוך הוא, באופן פראדוקסלי, יתכן שדוקא כמה סופי שבוע של לבד עם הבכי והזמן הפנוי, יעזרו לה להשלים עם המשבר ולמצא דרך בכוחות עצמה לייצב את חייה מחדש. ום את חושבת שמשהו בעצבונה הוא החשש מלאבד אתכן (מחשבה שאינה נכונה במציאות אך בהחלט יכולה לצוץ כאשר אדם נמצא בסערת רגש) את יכולה לחזק אותה בעזרת שמירת קשר טלפוני כאשר את אצל אביך. אחרון אך יותר חשוב מכל מה שכתבתי עד כה. אל תתני למצב לבלבל אותך, את עדיין הבת, ואימך היא עדיין האם. במצב הרגיל תפקידה לדאוג לך, ולא להיפך. אני מבין שבמצב הנוכחי אמך מתקשה מלבצע זאת (לפחות ביחסה אל סופי השבוע עם אביך) , מותר לך וטוב ויפה שאת דואגת לאימך, אבל בשום אופן השמרי מלקחת על עצמך אחריות או כל רגשי אשמה על מה שאימך מרגישה. לסיכום תשובתי לשאלתך ("מה עלי לעשות?"): המשיכי לאהוב את אביך ואת אימך והראי להם את זה בכל הזדמנות, אפשרי לאימך להתמודד עם המשבר כל האשפר בכוחות עצמה, הפני את עיקר מרצך אל המשך חייך שלך. בהצלחה יניב

 

[טל קארי]

צודק...

סיפרתי את זה גם לפסיכולוגית שלי, וזה מה שהיא ענתה לי פחות או יותר.. אני מקווה שהיא לא תראה בזה אכזריות במה שאני עושה...נותנת לה להסתדר לבד... אבל זה רק לטובתה... תודה, טל

 

[Rinattt]

../images/Emo20.gif

אמרו לך הכל, מה שנותר לי להגיד שאת @שוט ילדה מדהימה!

 

[טל קארי]

תודה!!!!../images/Emo23.gif

 

[galia1962]

הצעה נוספת

תני לה לקרוא את השרשור הזה... חושבת שזה יכול לעזור לה להבין אותך ומה היא גורמת לך ולעצמה... ואת, כבר אמרו לפני, ילדה מדהימה ומרגשת

 

[טל קארי]

קשה לי=/

לאמא שלי קורים גליה! והיא נולדה ב-1962.. את לא במקרה אמאש'לי?! חח סתם..

 

[טל קארי]

קוראים*

 

[galia1962]

../images/Emo141.gif

לא שמוותרת על הילדות שלי אבל הייתי מאמצת אותך בשמחה ואני, הכי הפוך שיכולה להיות מאמא שלך מפרגנת לבנות שלי על כל בילוי וזמן שיש להן עם אבא שלהן ובכלל. ויש לי חיים מלאי שמחה משל עצמי..

 

[טל קארי]

אמא שלי צריכה ללמוד ממך../images/Emo13.gif

 

[galia1962]

../images/Emo140.gif תודה

וחוזרת שוב על ההצעה שלי. לתת לה לקרוא את הרשור הזה היא תלמד בו הרבה דברים על עצמה ולא פחות עלייך..

 

[denur1]

גם לאבא קשה מאד כאשר אתן לא אצלו

הוא כנראה לא מוציא את זה כדי לא להכביד עלכן. גם אני אבא והכי הכי קשה לי זה בשבתות שהילדים (3) לא אצלי הגעגועים חונקים!! אבל לא אומר זאת לילדים ולא אכביד עליהם עוד, סובל לבד ובשקט באותן שבתות.

 

[טל קארי]

אבא שלי

לאבא שלי יש חברה, אז הוא יוצא, מבלה...הוא בליין. לפעמים נראה לי שכשאנחנו אצלו אנחנו תוקעים אותו בבית כי הוא לא מבלה... ומצד שני, אמא שצריכה אותנו כל כך-אנחנו לא אצלה. כלומר אנחנו אצל מישהו שלא ממש משנה לו אם אנחנו אצלו או לא, ומצד שני לא אצל אמא שצריכה אותנו .

 

[אימא של נדב וטומי]

אין ספק

שלכול אחד קשה אבל חשוב להפנים ולא לגרום לילדים יסורי מצפון ( ראיתי מאחת התגובות שיעצו לשלוח את האם לפסיכולוג) חושבת שלאף אחד מאיתנו אסור לשפוט או לשלוח אדם כזה או אחר לפסיכולוג אלה עם כן זה בא ממנו בלבד.. די לגיטימי שעצוב לאימא אך תלוי באיזו רמה זה מתבטא יש פעמים שהמצב דורש עזרה בכדי שהאם תוכל להשלים ולקבל עובדה זו.. בהצלחה יקירתי וממש ריגשת אותי המשיכי לאהוב ולחבק המון המון את אימא וגם את אבא כמובן

 

[R a c h e li]

טל המתוקה....

אם אמא רוצה אותכן לידכן היא צריכה להבין שיום אחד אולי לא היום אתן תעזבו לגמרי את הקן אז כדאי לאמא היקרה שלך להפסיק לתת לכם להרגיש ביכסה ביכסה ולהתחיל להבין שאוטוטו אתם טסים לעולם הגדול היום זה אבא מחר זה צבא מחרתיים זה חבר לימודים הרפתקאות אז יאללה תתחילי לחמם כנפיים ועופי לך לשמיים ובכלל היא עוד תמרר את החיים שלך כנשואה

אז שחחרי טלי תתחילי להנות מהחיים ולהפסיק לדאוג על איך אמא תרגיש רחלי שמקווה שהובנתי ד"ש לאמא......

לא מכירה אבל לדעתי יהייה סבבי אם תקרא את כל הנכתב.............בתגובות

 

[רחלי228]

תדברי איתה

אני מאוד מבינה על מה את מדברת, כבת להורים גרושים וכאימא גרושה. כילדה, כאב לי מאוד לשאיר את אימא לבד, והשריטה נשארה כך עד היום, עקב ה"מצפון" שהיא הצליחה לעורר אצלי. תני לאבא שלך הזדמנות להנות ממך כאת נקיה מנקיפות מצפון. וזה יכול לקרות רק ל אחר "ניקיון השטח, שתעשי עם אימא. היום כאימא לילדים, שהולכים לאבא, אני מוצאת עצמי מפרגנת להם בגדול ומעודדת, למרות שהייתי מעדיפה את חברתם, אבל זכותו של האב, להנות מילדיו בדיוק כמוני. בקיצור..דברי איתה. זה פתרון נהדר.

 

[טל קארי]

פתרון מעולה..תודה!

אני אעשה זאת