בעיה חמורה

[masterform]

ראתה, לא אהבה ../images/Emo6.gif

חוש הסכנה עובד אצלה שעות נוספות

 

[iec]

עוד רכיכה....

 

[nsr]

אל תתנשא

אתה לא יודע חצי דבר על חברה שלי או כמה שאהבתי אותה. היא הייתה אחד מהדברים היותר יפים שראיתי (צילומי דוגמנות וטלויזיה), חכמה, מצחיקה, חתולת מין ומה שלא תרצה. התגלמות כל חלומותיי. ואהבתי אותה (אני עדיין אוהב) נורא. אבל מה לעשות, שום שכנוע לא עבד, ושום בחורה - אבל שום בחורה לא שווה את הכאב החד בלב שלי, בכל פעם שאני רואה אופנוע, או אופנוען. אני בטוח שאמרת את זה ב"חצי צחוק", אבל עדיין, זה לא שחצי מאנשי הפורום אף פעם לא ידעו אהבה אמיתית. הם ידעו, ועדיין יודעים - לאופנוע שלהם. אולי האופנוע זה דבר חולף, ובעוד שנה אני לא אבין על מה הייתה המהומה, אבל זה עדיין יהיה שווה את זה. אני אקח סיכון ואשמע כמו איזה זן-מאסטר בשקל תשעים, אבל זה מרגיע את הנשמה, ת'ביפנוכו. אז לבחור השואל, לעניות דעתי, תקנה את האופנוע עכשיו. כי כולנו יודעים, שאתה לא תוכל לכבוש את היצר הזה. אני ניסיתי, למשך הרבה זמן, ופשוט אי אפשר. לא משנה מה תחליט, שיהיה לך בהצלחה ושמור על עצמך.

 

[Pumi]

אני לא מרחם עליך

וכנראה שלא אהבת את החברה שלך באמת כמו שאתה טוען. אחרת לא היית מוותר עליה בשביל אופנוע. בייחוד אם אתה מתאר אותה כהתגלמות כל חלומותיך. ודווקא מההיכרות שלי עם פותח השרשור מלפני כמה שנים, ומהעובדה שלחברתו זה יותר מסתם "אויש זה מסוכן אני לא מוכנה" אלא באמת חרדה אמיתית, אני לא הייתי ממהר כמוך ולהגיד לו לזרוק את חברה שלו.

 

[nsr]

שמע, אחי..

אני לא אתחיל לדבר איתך על כמה אהבתי אותה. כי זה לא המקום ואני משוכנע שזה לא באמת מעניין מישהו. הנקודה שלי היא, שלבן אדם יש בחיים תוכניות (כן.. אני יודע מה אומרים על תוכניות..) והוא לא אמור לוותר עליהן. ועובדה, שיש בחורות שכם מבינות את זה. גילוי נאות: אני הייתי עם חברה שלי שנתיים. ובשנתיים האלה היא ישבה איתי חודש שלם בהדסה עין - כרם, לאחר שנפצעתי בצבא.ככה שגם אצלה זו הייתה חרדה אמיתי ולא סתם גחמה. ואתה צודק. שזה לא יזרוק אותה. זו ההחלטה שלו, לא שלנו. אבל מה שאני כן אומר, שיעשה מה שטוב בשבילו.

 

[nsr]

תיקונים

כם=כן שזה לא יזרוק אותה = שהוא לא יזרוק אותה

 

[ב ו Z י]

../images/Emo7.gif../images/Emo7.gif../images/Emo7.gif

 

[iec]

סיפור קורע לבבות-חוצה יבשות-שובה בחורות

או כמו שסבתא של חבר אומרת: רמאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאד בוצ'אק!!!

 

[Pink Roses]

רמאד! ../images/Emo6.gif

חייוואן

 

[iec]

../images/Emo6.gifשו "חיוואן"....

 

[mhershcu]

יש כמה גישות פציפיסטיות יותר:

1. הסבר לה שהעניין בוער בעצמותייך. פשוט כך. 2. הסבר לה שהיא חשובה לך מאד, ושיש לך את כל הסיבות שבעולם לרצות לחזור הביתה שלם, ושזה ישמור אותך זהיר ובריא 2.5 קח אותה איתך ללכת לחפש אופנוע בשבילך. שתראה איך העיניים שלך נוצצות כשאתה מסתובב באולמות התצוגה, זה חייב לעשות לה משהו. הפוך את זה לחוויה משותפת. 3. קח אותה יחד איתך לקנות ציוד רכיבה (כך עשיתי עם אשתי, והיא היתה אז בחודש הרביעי, ואפילו רכבנו ורוכבים יחד. היא ויתרה בסוף על הכוונה להגדיל את הרשיון יחד איתי, אבל רוכבים יחד לפחות). 3.5 קח אותה לסיבוב לאחר שתקנו אופנוע. לאט ובזהירות בשכונה, שתתרגל לתחושות. 4. אפשרות אחרת, פשוט לך וקנה אופנוע. הכי גרוע, היא תעשה סצנה ותחליט שהיא חשובה יותר, תמכור את האופנוע. זה רק קצת כסף. 5. אם היא באמת איתנה בדעתה, ואינה ניתנת לשיכנוע בטיעונים הגיוניים, אני חושב שאתם צריכים לשבת לדבר. זו לא תהיה הפעם האחרונה שהיא תעמוד כצוק איתן מול הרצונות שלך, ואולי יבוא יום שהנושא יהיה חשוב יותר, כמו גידול הילדים. אתה חייב שתהיה לכם יכולת לפתור אי הסכמות כמו אנשים בוגרים, אחרת זה ייגמר בבכי. גם ככה הסטטיסטיקה נגדנו בעניין הזה. גילוי נאות - את האופנוע הראשון בחיי אשתי הביאה. מאז אני שיכללתי את הנושא, אבל היא זרעה את הזרע. בהצלחה עם האופנוע, אבל גם עם החברה.

 

[h a j b i]

אם זה באמת מה שאתה רוצה יש רק דרך אחת

תקנה וזהו. אם היא אוהבת אותך באמת היא תכעס, תתעצבן, תבכה, אולי אפילו תעזוב כשמחאה אבל בסוף תחזור ותתרגל. אם היא לא אז... טוב, לפחות עכשיו תדע את האמת.

 

[NeeD 4 SpeeD]

תהיה גבר - תשקר!

מנסיון , ההבדל היחיד שבנות רואות בין אופנוע לאופנוע ואפילו קטנוע הוא הצבע שלו. תגיד לה שקנית אופנוע קטן , 125 סמק ,לא עובר את ה100 , כלי רגוע ובלה בלה בלה ... תגיד לה שאתה מתפשר על אופנוע קטן ומסכן רק בגללה (למרות שאתה לא מתפשר) .

 

[ב ו Z י]

../images/Emo45.gif

"וואי איזה אופנוע חמוד וירוק קנית ממוש!! רגע איזה נפח זה?"

-"זה... סתם 125 סמ"ק, נראה טוב ויש לו פוזה אבל הוא לא מהיר ולא חזק אז אין לך מה לדאוג"

-"אהה... אוקיי... בסדר העיקר שתיסע בזהירות. רגע למה כתוב 1000 פה בצד???"

-"זה סתם נו... זה המשקל שלו... זה.... 1000 ק"ג!!! הוא כל כך כבד אז הוא גם בטוח יותר!"

-"טוב אם אתה אומר... תגיד הצמיג האחורי תמיד כזה רחב?!"

-"מה זה?! הוא לא היה ככה בסוכנות! אולי יש פנצ'ר אני חייב לקפוץ ולבדוק..."

-"טוב רק סע בזהירות חמוד שלי"

וווווווורררררררררררררררררררררוווווווווווווווווווווווווםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם!!!!!!!!.... חושבת לעצמה "כולה 125 סמ"ק כמה רעש אלוהים אדירים..."

 

[masterform]

../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif

 

[wavelet]

אל "תשכנע" אותה!

רוב האנשים כאן כתבו שטויות במיץ. אם אתם כבר 5 שנים ביחד וגרים יחד, זה לא עניין טריוויאלי, ולהחלטה שלך לרכב יש בהחלט השפעה פוטנציאלית על חייה. קודם כל, אי אפשר להתעלם מהסיכון שברכיבה, במיוחד אם אתה מתכוון לרכב גם ביומיום כאמצעי תחבורה ולא רק בטיולי סופ"ש. איך אתה תרגיש אם תפעיל עליה אמצעי לחץ, היא תוותר אבל בלב לא שלם, ושבוע אח"כ תהיה מעורב בתאונה ותצא בלי רגל? איך היא תרגיש? חשוב שתסביר לה קודם כל את העובדות: 1) הסטטיסטיקות שישנן על נפגעים. למיטב זיכרוני, הסיכוי להיות מעורב בתאונת דו"ג (יחסית למספר הנהגים או הכלים, לא לק"מ-נוסע) יותר קטן בדו"ג מאשר באופנוע, אבל אם כבר קורה תאונה, היא בד"כ רצינית. פעם אחרונה שראיתי מספרים, הסיכוי להיהרג בשנה (לפי מספר הכלים הרשומים, לא לפי ק"מ-נוסע) גדול פי 5 בדו"ג מאשר במכונית. 2) שזה חשוב לך לנפש/להרגשה/לאיכות החיים (ביזבוז הזמן בפקקים) 3) שאפשר לצמצם את הסיכון בדרכים שונות: ללמוד את נושא הבטיחות ומהם הגורמים הרלוונטים: ספרים, מחקרים, כתבות ודיונים באינטרנט; לודא שאתה לא רוכב על דגם אופנוע מעבר ליכולתך; לא לרכב כשאתה עייף/עצבני או שתית אפילו בירה אחת; להקפיד על מיגון מלא גם ב40 מעלות, גם בקפיצה למכולת; לעבור קורסי רכיבה ולתרגל הרבה; באותם ימים בשנה שיש סיכון מהותי גדול יותר (גשם ראשון, ערפל כבד) -- לקחת מכונית או מונית. רק אתה יודע באיזה מהנ"ל אתה מסוגל לעמוד. תסביר לה את הכל, ותעשה איתה דיון רגוע ומושכל בנושא. יש סיכון גם ברכיבה על אופניים (בין אם בעיר ובין אם ספורטיווית בסופ"ש על כבישים ציבוריים) וגם ברכיבה על סוסים. הכל עניין של דרגה וצריך להבין שניתן להסתכל על זה כסיכון מחושב. תבדוק איתה ספציפית ממה נובעת ההתנגדות שלה. האם יש לה טראומה אישית מהנושא? האם היא חושבת שאתה לא אחראי מספיק? למה היא חושבת כך? האם היא רכבה איתך בעבר? תעשה באותה הזדמנות גם בדק בית לעצמך. למה הפסקת לרכב בזמנו? למה אתה רוצה לחזור לזה דווקא עכשיו? כמה חשוב לך לרכב? כמה אתה מוכן להשקיע בצימצום הסיכון? דיון כזה זו דרך בעלת הרבה יותר סיכויים, וגם הוגנת יותר לשניכם. אם היא תראה שזה מאד חשוב לך, ואתה מוכן להשקיע בזה הרבה ולהתייעץ איתה, זה נראה אחרת לגמרי. אפשר בהרבה מקרים להגיע לפשרה ואפילו מעין "חוזה".

 

[Orange Beast]

מכיר מקרוב את הנושא הנה 2 הסנט שלי

הייתה לי חברה שהייתה קופצת על רגליה האחוריות בכל פעם שהוזכרה רכיבה על אופנוע , לא בגלל הסיכון אלא יותר בגלל הזמן שאני מקדיש לרכיבה שהוא בעיניה "הזמן להקדיש עבורה" שנהרס בגלל האופנוע. הניסיונות להוריד אותי מזה או שאוותר היו רבים , כלום לא עזר וכיום היא בחל"ט ארוך ...

 

[aristophaness]

יש שתי אופציות

1. כמעשה ז'קונט - "תזרוק אותה" יש מלא בחורות שיסכימו להיות איתך גם אם יש לך אופנוע. 2. כמעשה בתולות - אחרי הפעם הראשונה עליו, היא לא תרצה לרדת ממנו. תבחר

 

[Bearing]

תגיד לה שאתה קונה וזהו

שאתה רוכב זהיר ..בלבלבלה.... ואתה מוכן לפצות אותה ב .. בלבלבלהלה, תראה איך היא מגיבה וכו', אם היא תשבר הרווחת. במידה ולא, עד שלא תקנה את האופנוע ממש, לא נראה לי שיווצר משבר של ממש. אם לא נשברת עד עכשיו, קנה את האופנוע, תראה איך היא אוכלת את זה, במשך כמה זמן, יכולת להיות שהיא תשבר, ותעדיף אותך עם האופנוע מאשר כלום, במידה וזה יגיע למשבר של ממש, תמיד אפשר למכור/לא לרכב בינתיים ולבוא בגישה של ... מאמי, זו הייתה טעות חיי, את אהובתי היחדיה וכו', אני מוכן לרדת מהאופנוע ......בלבלבלהה..... אם היא אוהבת אותך ותראה שבסופו של דבר היא יותר חשובה ואתה מוכן לוותר, אני מאמין שהיא תסלח, אם היא לא מוכנה לסלוח, לדעתי לא הפסדת כלום, כי בסופו של דבר תמיד עושים טעויות בחיים ואם הצד השני לא יודע לסלוח זו בעייה. נ.ב. המיצג שראיתם בוצע ע"י שחקנים מקצועייים, אל תנסו את זה בבית

 

[Centros]

מדהים כמה שנשים דומות...

ידידי שלום, אני עברתי בדיוק את מה שאתה עובר עם חברה (כבר 4 שנים) ואמא (22 שנים),ואני יודע כמה שזה קשה להסביר ולגרום להן להבין כמה שזה מהותי לך לחיים. הפתרון שלי היה פשוט להסביר הרבה ובלי הפסקה ולנסות להכניס את ההיגיון שלך להן. הרי לנו הרוכבים יש איזשהו היגיון,אני לא עולה על האופנוע שלי בידיעה שאני הולך למות.הרי זה לא שפוי!

אני עולה על הכלי (כמובן במיגון מלא!) בידיעה שזה מסוכן ואני חייב לרכב בזהירות כדי להגיע בשלום ,בלי פקקים ובחיוך ענקי מ A ל B. לכן צריך להסביר בלי הפסקה לחברה את החשיבות במיגון ונהיגה נכונה (קח אותה איתך לקורס אצל גידי). אצל החברה זה עבד היא הבינה שאני לוקח ברצינות את הסיכונים ומנסה למזער אותם למינמום שניתן (היא אפילו רוכבת בעצמה היום). אותי מה ששיגע זה סכמת הסיכון הלא היגיונית שייצרו לעצמן כל מיני הדיוטות. מי קבע שהסיכון שאתה לוקח כשאתה נוהג על רכב הוא סיכון סביר ושכאשר אתה רוכב על אופנוע זה סיכון מוגזם? למה חברה שלך לא מכריחה אותך לנסוע בתחבורה ציבורית/ במשאית/ מרכבה סימן 4? הרי זה הרבה יותר בטוח,לא? מה לא אכפת לה ממך? מה עם מילואים,חמאס,אירן,סרטן,מחלות דם,סכרת,תוכניות ריאלטי,זיהום אוויר,החור באוזון,שער הדולר? זה לא מסוכן? החיים הללו מלאים בסיכונים ואני חושב שאתה זה שצריך למתוח את הקו לעצמך לגבי הסיכונים שאתה לוקח בחיים,אני בטוח שאתה לוקח את המשפחה שלך, החברה,החברים,הגוף שלך וכו' כפקטור. אתה אדם בוגר וכל החיים תצטרך לשלב בין סיכון ללחיות ורק אתה זה שבסוף אמור לקבוע מה לעשות. שיהיה בהצלחה ענקית... אייל