כל הסיפור.
כמו שאתה כובת, התחיל בגיל 5-6 שזה עוד גיל שבו אתה לא יודע מה זה דת ומה זה אמונה. ובגלל זה דברים קוראים לנו בגיל כזה , או טיפה יותר מבוגר, תמיד קשורים לחברה... ככה נבנת האישיות. דברים מסוימים נכנססים לתת מודע. כשהאדם גודל, הוא כבר לא זוכר מה גרם לא להאמין במה שהוא מאמין ולפעמים מנסה לשנכע את עצמו שאת אמונתו קיבל בדרך הגיונית, בעצמו... אני אשאל אותך שאלה. את מדברת על להיוולד נוצריה. או יהודיה לצורך הענין. מה היה קורה אילו השורשים היהודים שלך היו נופלים, במקרה לגמרי, על הצד של האמא. יותר נכון לומר, נגיד שסבתא שלך מצד האמא הייתה יהודיה.ושאר המשפחה לא. היית מגיעה לארץ, עם המשפחה, אותה משפחה, אותה ילדה, אותו אופי, אותה אישיות. היו אומרים לך פה את יהודיה. (בגלל שהאמא של האמא יהודיה). מקרה. מה הסיכוי שהיית מתקרבת לנצרות? הסיכוי קיים. ויש מקרים(סוניה למשל) אבל מה הסיכוי? (לפי דעתי שואף ל 0) תחשבי על זה.