מכה בפעם הN
המערכה שאני מריץ כרגע מבוססת על רעיון שהיה לי לסדרה של שמונה ספרי פנטזיה. היא רצה כבר כשנתיים בהצלחה מרובה, כשברך למדתי הרבה על משחקי תפקידים, על הנחייה ועל שיטות משחק נוספות (הרגשתי אחרי זמן מה שD&D3, השיטה בה התחלתי לא עונה על כל הצרכים שלי, אבל כבר מאוחר מדי להחליף. ותר מדי שינויים רטרואקטיביים, שלו לדבר על התנגדות השחקנים). זו המערכה הרצינית הראשונה (והיחידה) שאני מריץ. יקח עוד מספר שנים עד שתסתיים ואז אתייחס אליה, ובצדק, בתור my most accomplished creation. דמויות הנקלעות שלא ברצונן לתככים פוליטיים ותעלומות בעולם שהפך לניסיון לרציונליזציה ופרשנות אישית של פנטזיה "סטנדרטית". אני משחק בקביעות בשתי מערכות פנטזיה. פנטזיה היא המכנה המשותף היחיד ביניהן כמעט. הן הפכים מושלמים בפרשנות שלהם למושג ובאופי המערכה והעולם. הראשונה "דרקיריה" מתרחשת בעולם פרי יצירתו של אחד השחקנים שלי, ומשוחקת בשיטה שמתבססת במידה מסויימת על הD10 של white wolf. משחק "מאאגניב" במערכה "אפית" בעולם סטייל פיינל פאנטאזי (רק שמנחה לא מרשה שיהיו צ'וקובוז), עשיר בקסם ובקלישאות. רק אדם מוכשר כמוהו מסוגל ליצוק תוכן מרתק במה שנראה מקריאת ההודעה שלי כמו פצצת סכרין. השנייה היא המערכה של DDN, בה הקסם הוא אגדה נשכחת. אם אתם רוצים פירוט אני מפנה אתכם להודעה שלו... יש מערכה נוספת, די תקועה של שני מנחים ותיקים שלי שבעצם "החזירו" אותי לפני שנתיים וחצי לעולם משחקי התפקידים. בשל חוסר זמן של כל הנוגעים בדבר חלפו 3 חודשים בין הפגישה האחרונה לזו שלפניה, והעתיד לא נראה יותר מבטיח מזה. השחקנים והמנחים טובים, אבל אני פחות ופחות מתחבר. אני לא אצטער יותר מדי אם נפסיק, אבל אגיע כל עוד לא הוחלט על פירוק רישמי. בנוסף אני מתכנן מספר ערסו"טים כמו שביצה קוראת להם, אחד שו שניים מהם אני מקווה להריץ בביגור. התחלתי גם לחשוב על המערכה שאחרי הנוכחית. כרגע הרעיונות שלי מתמצים בעיקר בגניבות ספרותיות ממגידי עתידות ורוג'ר זילזני, אבל יהיה בסדר.