ביקורת ספר: "נהג חדש"
- פותח הנושא תם ונישלם
- פורסם בתאריך
מעניין
ההכללה הזאת. אפשר לקבל עוד כמה תובנות על החיים בסגנון? נגיד, איזה בחורה מתאימה ליוצא בשאלה (שאני לא יצא סתם עם בחורות שמתאימות לחילוני רגיל... חבל על הזמן.) אני אהבתי מאד את הספר (אבל אולי זה לא קשור לעובדה שהספר "בכלל לא טוב לציבור היוצאים" אני בדרך כלל נהנה מדברים בכלל לא טובים.)
ההכללה הזאת. אפשר לקבל עוד כמה תובנות על החיים בסגנון? נגיד, איזה בחורה מתאימה ליוצא בשאלה (שאני לא יצא סתם עם בחורות שמתאימות לחילוני רגיל... חבל על הזמן.) אני אהבתי מאד את הספר (אבל אולי זה לא קשור לעובדה שהספר "בכלל לא טוב לציבור היוצאים" אני בדרך כלל נהנה מדברים בכלל לא טובים.)
אני דפקא מצאתי את הרגש בספר
אני לא יודע מאיפה כל מבקר יודע מה יחשוב הקורא הממוצע. אני לא חושב על עצמי כממוצע
ולכן לא יכול ליצג את הממוצעים אבל דפקא אהבתי בספר את הרגש והאמת הפנימית של שבתאי. עזבתי את הדת מסיבות אחרות משבתאי ולא חיפשתי בספר את הסיבות שלי אלא נכנסתי עם שבתאי לעולם שלו. לא חיפשתי בספר תאוריות פילוסופיות לאי קיום האלוהים או מה לענות למחב"תים. אהבתי את הספר לא רק בגלל שהוא של אחד משלנו. אהבתי אותו בגלל ההזדהות. שבתאי יודע ליצור הזדהות.
אני לא יודע מאיפה כל מבקר יודע מה יחשוב הקורא הממוצע. אני לא חושב על עצמי כממוצע
לרוכב ערבות ויתר המשמיצים...
ראשית עליכם לדעת שהביקורת הרעה רק הועילה לספר, בקרוב מאוד תדעו עד כמה. אני מצטער בשבילכם, אך מה לעשות. זהו המצב. כשמישהו קורא ספר ונהנה, לא תמיד בוער בו החשק לספר על כך ל"חברה", כשהוא שומע השמצות על הספר שהוא אהב, הוא נרתם לכתוב את דעתו... וכמה כותבים ידועי שם הביעו בפניי נכונות נחרצת לכתוב טובות על הספר, חלקם החשוב בעקבות הביקורת הרעה... שנית. בוא ואפשט לך, מר ערבות יקר למה התכוונו חלק מהכותבים כאן. דמה בנפשך ציור, ציור של מישהי מכוערת, מכוערת מאוד. האישה מכוערת ואילו הציור מדויק ואומנותי. ביקורת על מראה האישה לא תהיה ביקורת על איכות הציור. זייבלד ואתה מבקרים את מראה האישה. זה מיותר. וכיוון שבמקרה שלי אני הוא הציר ואני הוא האישה. הרי שגם ביקורת על האישה מקוממת אותי, ראשית כאישה... אלא שראשית כל עלינו להגדיר היכן עובר קו הגבול. חזרתי ברוורס וכתבתי מה שעלה בזיכרוני, לא הייתי מחויב לשום דפוס. את הדפוסים הדתיים שלך אל תשליך עלי. כתבתי מה שראיתי לנכון. זהו הספר שלי, ובמחילה מכבודך אני הוא זה שקובע לא רק מה יהיה כתוב בו, אלא אף באילו קריטריונים הוא צריך לעמוד. הספר נכתב בדם לבי. שום שורה מניפולטיבית כמו אלו שהודעותיך מלאות בהן לא תמצא בו. כל אדם שקורא את הספר והדיון האם יש או אין אלוהים חשוב לו מאוד, יתקשה להתחבר לגיבור ולזרום עם שטף האירועים. עצתי לך היא: שתה מים קרים, והחלט, אותי, כרגע לא מעניין אם יש או אין אלוהים - קרא אז את הספר ותגלה ספר חדש. ספר המספר את סיפורו "של איש אחד" ספר שאיננו מתיימר לשקף מציאות אובייקטיבית, אלא מציאות סובייקטיבית. ספר שלא מתיימר להביע את דעותיו של שבתאי דהיום, אלא ספר המספר, מתוך פיו, את סיפורו של שבתאי דאז כפי ששבתאי דאז ראה אותם. ביקורת על שבתאי דאז יש לך, והאמת יש גם לי. אבל הוא אדם. אדם שמגיע לו שסיפורו ייכתב. רוכב, צא מהפוזה שאתה עוטה ומהרשעות שמניעה אותך. לא באמת תצליח בהודעותיך אלו להניא מישהו מלקרוא את הספר - אתה סתם קנאי (תרתי משמע) וטיפש. דומה אתה לכל ה"דתיים המודרניים" שחושבים לחטא את הטינופת הדתית במילים יפות שהם גנבו מהעולם החופשי בעת ביקורים ארעיים בו - הפנאטיות הדתית נמצאת בראש ולא יורדת עם הכיפה שאתה מוריד מעליו עודך שותה בירה בפאב "של חילוניים".
ראשית עליכם לדעת שהביקורת הרעה רק הועילה לספר, בקרוב מאוד תדעו עד כמה. אני מצטער בשבילכם, אך מה לעשות. זהו המצב. כשמישהו קורא ספר ונהנה, לא תמיד בוער בו החשק לספר על כך ל"חברה", כשהוא שומע השמצות על הספר שהוא אהב, הוא נרתם לכתוב את דעתו... וכמה כותבים ידועי שם הביעו בפניי נכונות נחרצת לכתוב טובות על הספר, חלקם החשוב בעקבות הביקורת הרעה... שנית. בוא ואפשט לך, מר ערבות יקר למה התכוונו חלק מהכותבים כאן. דמה בנפשך ציור, ציור של מישהי מכוערת, מכוערת מאוד. האישה מכוערת ואילו הציור מדויק ואומנותי. ביקורת על מראה האישה לא תהיה ביקורת על איכות הציור. זייבלד ואתה מבקרים את מראה האישה. זה מיותר. וכיוון שבמקרה שלי אני הוא הציר ואני הוא האישה. הרי שגם ביקורת על האישה מקוממת אותי, ראשית כאישה... אלא שראשית כל עלינו להגדיר היכן עובר קו הגבול. חזרתי ברוורס וכתבתי מה שעלה בזיכרוני, לא הייתי מחויב לשום דפוס. את הדפוסים הדתיים שלך אל תשליך עלי. כתבתי מה שראיתי לנכון. זהו הספר שלי, ובמחילה מכבודך אני הוא זה שקובע לא רק מה יהיה כתוב בו, אלא אף באילו קריטריונים הוא צריך לעמוד. הספר נכתב בדם לבי. שום שורה מניפולטיבית כמו אלו שהודעותיך מלאות בהן לא תמצא בו. כל אדם שקורא את הספר והדיון האם יש או אין אלוהים חשוב לו מאוד, יתקשה להתחבר לגיבור ולזרום עם שטף האירועים. עצתי לך היא: שתה מים קרים, והחלט, אותי, כרגע לא מעניין אם יש או אין אלוהים - קרא אז את הספר ותגלה ספר חדש. ספר המספר את סיפורו "של איש אחד" ספר שאיננו מתיימר לשקף מציאות אובייקטיבית, אלא מציאות סובייקטיבית. ספר שלא מתיימר להביע את דעותיו של שבתאי דהיום, אלא ספר המספר, מתוך פיו, את סיפורו של שבתאי דאז כפי ששבתאי דאז ראה אותם. ביקורת על שבתאי דאז יש לך, והאמת יש גם לי. אבל הוא אדם. אדם שמגיע לו שסיפורו ייכתב. רוכב, צא מהפוזה שאתה עוטה ומהרשעות שמניעה אותך. לא באמת תצליח בהודעותיך אלו להניא מישהו מלקרוא את הספר - אתה סתם קנאי (תרתי משמע) וטיפש. דומה אתה לכל ה"דתיים המודרניים" שחושבים לחטא את הטינופת הדתית במילים יפות שהם גנבו מהעולם החופשי בעת ביקורים ארעיים בו - הפנאטיות הדתית נמצאת בראש ולא יורדת עם הכיפה שאתה מוריד מעליו עודך שותה בירה בפאב "של חילוניים".
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.