כמה הבהרות:
א. אין לי מושג איפה קראת בדבריי טענה כלפי ספרו של שבתאי שהוא חיקוי של ספרות ההשכלה ?? הלוואי על הספר הזה ועל קוראיו, אם הוא היה משהו בסגנון הזה, גם אם התוצאה הייתה יומרנית, ואפילו פתטית. וכדאי שאבהיר זאת פעם נוספת, הגם שדומני שכתבתי זאת בדבריי בצורה שאינה משתמעת לשני פנים; הביקורת שלי איננה על שבתאי ועל התהליך שהוא עבר. זה האיש, זהו התהליך, ואלו הן החוויות שהוא מתאר, ומגיש לקורא. מי רוצה, אוכל. מי לא רוצה, לא אוכל. מאוד פשוט, לא מסובך. אך כול זה טוב ויפה כול עוד מדובר בכתיבה אקספרסיבית, אישית, שבה הכותב מעלה את סיפור חייו באיזשהו פוסט פרטי משלו. אך כאשר מדובר בהוצאת הדברים במתכונת של 'ספר' ועוד תחת מטריה של הוצאת ספרים מכובדת, המשמעות היא שאותה הוצאת ספרים מצאה בתכנים הללו עניין ופשר. וכן, יש בו עניין ופשר ! אך כפי שכתבתי הסיפור של שבתאי הוא לא יותר מאשר 'יציאה בשאלה לעניים' ! ובהקשר זה אין לי צורך להרחיק נדוד ולהתרפק על ספרות משכילית אוטוביוגרפית, אלא כלך לי אצל כמה וכמה אנשים מופלאים החברים בפורום זה, וגם את מכירה אותם בדיוק כמותי. כול שנדרש מאותה הוצאת ספרים, זה בסה"כ ללמוד קצת יותר על התהליך הזה ומורכבותיו, להתוודע לנכבי הפרומלבטיות והאמביוולנטיות הרגשית והאינטלקטואלית שתהליך כזה נושא בחובו, לפחות ברמת הפוטנציאל שלו. ובדיוק כלפי אותה הוצאת ספרים כיוונתי את ביקורתי. שבתאי כאדם, הוא איש נחמד בערבו של יום (ובעיקר בלילו של יום, כשהוא ישן עמוקות) הסיפור שלו הוא חביב ואכן יש בו גם אלמנטים פיקנטיים. הוא לא חכם במיוחד, והוא גם כלל לא אמור להיות כזה. הוא לא דוסטוייבסקי, אך הוא בהחלט יודע לשרבט מילים בצורה מרשימה, ולעיתים אפילו נוגעת. וזה לבד בהחלט מצדיק את הנפח שהבלוג שלו תופס באתר ישראבלוג, ואפילו אם זה היה מתפרסם ב'במה חדשה'. אך מהוצאת ספרים מכובדת אני בהחלט מצפה שתדע לזהות שהסיפור הספציפי של שבתאי עם כול הפיקנטריה שהוא טעון בה, הוא בסה"כ די שטוח ונבוב לעומת מורכבות ועומק שסיפור זה עשוי לשאת בחובו. ובשביל זה כאמור, כול שנדרש מאנשי 'כתר' הנכבדים זה לא דוקא להזדקק לאותה ספרות ענפה שהזכרתי, ואפילו לא להיכנס לפורום עצכ"ח, אלא להיכנס לפורום יוצאים בשאלה באתר תפוז, ובמאמץ לא רב לדלות משם לא מעט אנשים שהביוגרפיה שלהם (ואישיותם, לכשצמה) בהקשרו של תהליך היציאה, ובכלל, עושה את הסיפור של שבתאי לדל וחיוור משהו. זה הכול ! (וכן, אני יודע שהתגובה המיידית של מי שקורא את השורות הללו, תהיה - נוו בטח, אתה מנסה לשווק את עצמך עכשיו. טוב, לטיעון הזה כמובן שאין לי כוונה להגיב. גם לא אחרי שתיכף ייכנס פה הנהג החדש ובחרצובות לשונו ידאג לנפנף בטיעון הזה, ולנסות לעשות גם אותו קרדום לניסיון שהוא כבר החל בו, הורדת הדיון פה לביבים של גידופים והשמצות אישיות. יערב לך אדון שבתאי, באמת שאין לי כוונה להפריעך בעיסוק הזה, וחלילה לחסום אותך בדישך. אתה אפילו עשוי למצוא פה עוד כמה פרטרנים שיצטרפו לטון הזה שאתה מנסה להכתיב לדיון הענייני פה. אך ברשותך, אותי תוציא מהמשוואה הזו, אני באמת שלא מתכוון להיכנס לסאגה הזו). ב. הדוגמאות שהבאתי מאותה ספרות השכלתית - אוטוביוגרפית, לא באו אלא בכדי לתת מראה מקום למי שבאמת רוצה להתוודע לאותה 'מורכבות' שאני מדבר אודותיה. ובדיוק בהקשר זה גרסתי ועודני גורס, כי למרות העובדה שמדובר בתקופות שונות, סביבות חברתיות שונות וכו', עדיין ההתמודדות ביסודה היא אותה התמודדות, הן בטיבם האישי של ה'מתמודדים', והן ביחס אל אותה מסגרת דתית-חברתית, שעליה הם ערערו, ולמולה הם חוו את אותו תהליך עמוק של 'יציאה'. ג. דומני שכמות המלל שכבר שפכתי פה (ולו רק בהודעה זו) יכולה להסביר מדוע אני מרשה לעצמי להשמיע את ביקורת זו, הגם שלא קראתי את הספר, אלא בגירסת הבלוג-טיוטה שלו באינטרנט. ולמי שבכ"ז לא מבין, אנסה להסביר; הביקורת שלי איננה במישור הספרותי - אסתטי, אלא ביקורת 'תכנית' ! והתוכן הוא 'סיפור חייו של שבתאי'. וככזה, דומני שהעובדות כעובדות, והתהליך כתהליך, הוא פלוס מינוס מוכר ומשתקף באותו הפוסט. ולכן אני מרשה לעצמי להביע את ביקורתי מלעיל. (אלא א"כ 'החיים בכוכב שבתאי' הם חיים אחרים מחייו של 'הנהג החדש'..) ד. אחרי הכול, אני מודע שהטעם הספרותי שלי לחלוטין אינו מייצג את טעמו של הקורא הממוצע, ואני מוכן לקבל שפיקנטריה ואקזוטיקה, בהחלט יכולים לעיתים לעשות ספר בינוני, לרב מכר, ואולי אפילו לזכות את כותבו בפרס נובל (הגם שבהקשר זה, סביר להניח שהוא רב אמן במלאכת הכתיבה. ומקרה 'עגנון' יוכיח). כך שבמידה ותגובת 'כתר' תהיה, אותנו מעניין 'למכור' ולמכור הרבה, והסיפור של שבתאי 'מוכר', אני ארכין ראש בהכנעה ואומר, קטונתי מלבקר ולדון את שיקולי ה'ממכר' שלכם. אז מכרו מכרו, וטענו את כיסכם הון רב לאין קץ. ומי יודע, גם אם בסוף שבתאי לא יקבל פרס נובל לספרות, הוא יקבל מדליה זוהרת מרואה החשבון של הוצאת כתר. ה. עד כאן קוראים בשבת הגדול. הסאגה הזו תמה מבחינתי פה. בהצלחה לך אדון שבתאי, בהמשך הדרך.
