אמונה, נשמה ותודעה../images/Emo42.gif../images/Emo62.gif../images/Emo42.gif
היי ´עוד אחת´. אני מאמינה שישנה אי בהירות בין המושגים שאת וחברייך לפורום פילוסופיה השתמשתם בהם. ברצוני להביא כאן את ההבנות שלי בעניין זה ואולי זה יובן אחרת לאחר מכן. כמובן, שאינך חייבת להסכים עם נקודת הראות הזאת. היא התגבשה דרך תובנות אישיות בדרכי הרוחנית. אמונה-היא מודעות פסיכולוגית לכוח ההולך ומתגלה המצוי בפעילות מתמדת. זה הכוח הפועל למעננו בכל ממד וממד. אמון-בטחון, דביקות. זוהי האמונה בכוח המניע את היקום. בטחון באהבה המוחלטת. "לבטוח בה´". זו אינה אמונה עיוורת. יש כאן חזון. זהו הבטחון, שהשכינה היא לצדנו ויודעת את אשר היא עושה. כשאין אמון, ישנו נסיון להתערב ול"שלוט" לשוא, במה שאינו בר שליטה. נסיונות אלו, יכולים רק להפריע לשכינה, לפעול למען התפתחותנו האבולוציונית. אנו מנסים ל"תקן" כל דבר שבו אנו מנסים לשלוט. אולם למעשה, אין מה לתקן. כי שום דבר אינו "מקולקל", פרט לתפישתנו. רוח-SPIRIT (נשמה) החלק הנמצא עדיין בקשר עם אלוהים באמצעות השכינה=התודעה המוחלטת, אשר שוכנת בחלק זה, אבל רואה גם את החלק השני. המונח ´נשמה´, הוא מונח השנוי במחלוקת. א-ב-ל, זהו המונח המקביל ל´רוח´ על יסוד ההבנה שהואיל ומקורו באלוהים, הוא נצחי ולא נולד כלל ועיקר. זהו ´הניצוץ האלוהי´ שבתוכנו. בעוד שהנפש-SOLE, קשורה לתודעה, לשכל. שכל-MIND החלק החושב שבתוכנו, הכולל את ההכרה ואת תת ההכרה. החלק בתוכנו, שחש את תחושת הנפרדות. שתופש את השניות. את הקוטביות. השכל הוא מושב התודעה. ממנו נובעת התודעה. תודעה- הנפש, גוף הרגש. הגוף האסטרלי. הנפש היא משכן הרגשות. הנפש היא אנרגיה דחוסה, שיש לה צורה. היא נתונה להשפעות של מאווים ותאוות. היא זו, החווה את הנפרדות מהאחדות המוחלטת ועל כן, היא נגררת לקונפליקטים בין מצבים פנימיים לחיצוניים. כאשר מתבוננים פנימה, (עושים מדיטציה), התודעה הופכת להיות פחות חשופה להשפעות חיצוניות ולגורמים סביבתיים. התודעה פועלת בהתאמה עם המודעות. והמודעות מתפתחת על בסיס הנפש (התודעה). הנפש היא תמצית המודעות. L&L TALYA