בוקר נפלא

[אמא של פיסטוק11]

תודה רבה../images/Emo39.gif

 

[משתפרת]

אסא יש ב"אלון" בצומת להב

 

[שבלולי1]

אמא של פיסטוק תכיני המון טישו...

אני מלאתי את הכינרת בטקס לדעתי היה טקס יותר מרגש מאשר סיום ההכשרה... שיהיה בשעה טובה לכל הנשבעים למינהם♥

 

[אמא של פיסטוק11]

תודה!../images/Emo39.gif

אנחנו ההורים נפגוש את החיילים רק לאחר הטקס או שיש איזה פעילות לפני?..... שואלת ופוחדת מהתשובה

כי לא הצליח להגיע ממש לפני..... גם אני מצטרפת ומאחלת שוב לכל הנשבעים ולכל מי שיוצא למסעות שיהיה בהצלחה!

 

[סגולה23]

לא, לנו עדיין אין תאריך מדוייק

גבעתי..

 

[הרוזנת האחת]

ביום חמישי - נח"ל - זה טכס קבלת כומתה

ושם גם אנחנו נהיה...

 

[etti1000]

באמת שבכל פעם

שאני קוראת משהו ששיך לנח"ל אני ממש מתרגשת ... בפרט ששמעתי על השבוע שעבר עלהם ועל מה שמחכה השבוע ... אך בכל זאת חיכיתי אולי יגידו לנו להגיע לקלומטרים האחרונים במסע הכומתה.... באסה... לא קראו ..

 

[פולי44]

לא נורא, אמא של פיסטוק, כפרות

יהיו עוד חבילות

 

[פולי44]

../images/Emo24.gifסגולה קבלי

 

[SIKU]

../images/Emo42.gifצהריים טובים

מיום חמישי אני אמא לשני חילים. החי"רניק ה"ותיק" התגייס כבר בנובמבר ועשיו אחיו התאום התנדב. יצא אתמול כבר, כדי להגיע למרכז על הבוקר. אבל הבוקר התקשר ששכח את התרופות בבית. וזה אחרי ששאלתי אותו פעמיים לפחות אם ארז תרופות. מכיוון שבמילא רוב המתנדבים הולכים הביתה כל יום מהטירונות אז הוא יצא היום ויחזור מחר עם האוטובוס של 4:30 בבוקר. אין ספק שהחיים מלאי הפתעות.

 

[פולי44]

וואו, סיקו, אמא לשני חיילים

זה מה שצפוי לי עוד כשנה....

 

[אמא של פיסטוק11]

מזל טוב../images/Emo140.gif../images/Emo140.gif../images/Emo140.gif

המון בהצלחה!

 

[הרוזנת האחת]

סיקו - בהצלחה למתנדב, מצדיעה לו !!!

 

[שויו]

סיקו , בהצלחה לחייל הטרי ולכם ../images/Emo195.gif

אכן מגיע כל הכבוד למתנדב

. זה כ"כ לא מובן מאליו... שיהיה לו בהצלחה, שירות מעניין ומספק...

 

[ל י ת י1]

כבר אחרי הצהריים../images/Emo141.gif

שבוע מלא אקשן התחיל היום אז מובטח שהוא יעבור מהר

אתי ורוזנת, התרגשות גדולה לפני מסע כומתה, שיהיה בהצלחה לילדים בדרך הארוכה לכומתה הירוקה

פיסטוקית, טקס השבעה הוא התרגשות ענקית

מחזיקה אצבעות חזק חזק שתגיעי בזמן

סיקו, אמא לשני חיילים זה בהחלט עניין רציני. "התגייסנו" בהפרש של כמה ימים וכבר את אמא לעוד חייל. המון הצלחה לשניהם ולך

פולינקה, ברכות למתבגרים שהתחילו היום את שנת הלימודים, בהצלחה באודישן. מקווה שהחייל שלך מרגיש טוב יותר. מעצימה, מקווה שהשביזות של הילדה תחלוף מהר ושהחיוך יחזור לפניה. שתהיה לך ספירה קלה ומהירה. שויו, יום אחד מה-17 כבר כמעט עבר, אז הוא תכף בבית, רוצי לעשות קניות ותכנני את התפריט מהר, זה יהיה ממש לא נעים אם לא תסיימי את ההכנות לפני שהוא מגיע

ספירה קלה ומהירה גם לסגולה. מלכת הלבבות - תהני מהירוק בקבוק שלך, שתהיה לו רגילה מהנה. סמדר, איזה כיף שהסטודנטית בבית לשבוע, אפשר להנות קצת יותר בנחת. רוני'לה, המון בריאות לאמא ולך המון כוחות להתגבר על ים הסידורים והמטלות הכרוכות בכך

גליללאה, הסופרת הבלתי נלאית

ממש עוד קצת...

מי שכחתי? זה רק לשניה אחת... לכולכן שיהיה שבוע נהדר

מצב רגלו של האדום שלנו משתפר, עדיין לא ממש הולך, צולע בצורה מוזרה. לכל הסופרות, לכל הסובלות משביזות יום א' - היום בבוקר מצאתי את עצמי מקנאה בכן. את זה אני מבטיחה לעצמי לזכור בעתיד, ואם אשכח אז אתן כאן כדי להזכיר

שיהיה שבוע טוב, רק טוב

 

[מלכת הלבבות 8]

ליתו'ש ../images/Emo23.gif

שמחה לשמוע שלאדום שלך לאט לאט משתפר כן תודה הירוק שלי השבוע יצא לרגילה ובטוח יהנה ממנה

 

[פולי44]

תודה, ליתי'לה

וטוב לשמוע שהרגל של האדום משתפרת. לאט לאט, הכל יסתדר

 

[אמא מתגייסת]

הי ליתי

ספרי קצת מה הצפי. כמה זמן אמרו שיקח? האם יש סכנות? האם הוא סובל? אני מבינה שהרגל נפוחה ברמות ובטח גם צבעונית מאוד. ספרי איך אתם...

 

[אמא של פיסטוק11]

ליתי ../images/Emo140.gif יופי של בשורות!

מאחלת לו תהליך החלמה מהר וקל עד כמה שאפשר!

 

[ל י ת י1]

אז ככה...

הנפיחות ירדה כמעט כליל, הרגל קרובה מאוד לגודלה המקורי, שטפי דם ענקיים בצד האחורי של השוק והירך. עדיין לא מסוגל ממש לדרוך על הרגל. אחת השאלות בשלב זה היא האם נגרם נזק לרקמות, לפי הבדיקות שנערכו בזמן האשפוז אין סימן לנזק והרופאים במחלקה סבורים כי תוך פרק זמן קצר יוכל לחזור לפעילות מלאה ללא צורך בטיפולים נוספים. אני לא שקטה עד שאראה אותו הולך. כרגע נמצא במנוחה מלאה בבית, בעוד שבועיים צריך לעבור בדיקות דם מקיפות ורופא היחידה יחליט אם יש צורך בטיפולים נוספים. המחשבה שלא יוכל לסיים את המסלול מטריפה אותו, אני מנסה להרגיע שהרופאים אופטימיים, אבל כאמור בעצמי לא רגועה עד שאראה שהוא מסוגל לדרוך על הרגל. היום בבוקר גיסתי התקשרה להתעניין בשלומנו, ומכוונה טובה אמרה "אל תדאגי, הכל יהיה בסדר". אמרתי לה שמאז גיוסו של האדום אני שומעת את המשפט הזה ומחייכת בנימוס, עכשיו אני לא מסוגלת לשמוע אותו, זה מעצבן אותי. חושבת על אותו לילה, מדמיינת את הנחש מכיש אותו, את הפינוי לבית החולים, את השעות הראשונות בחדר המיון עם המפקד החמוד שהיה איתו, והוא ילדון בעצמו. באותן שעות אני ישנתי לי במיטה הנוחה

אני יודעת שהחפירה הזו בראש לא נעימה, אבל במשך כל השבוע החזקתי את עצמי, יש לי שליטה עצמית חזקה מאוד, המחיר הוא שאחרי הקושי הגדול אני זקוקה לזמן כדי להתאושש. אתמול סימסתי לאחת מכן שעכשיו אני "מעבדת ומעכלת". התשובה שקיבלתי היא "אל תעבדי ותעכלי, תקיאי ותאבדי"

זה נכון, אבל כנראה שאני חייבת לעבור עכשיו את כל מה שלא הרשיתי לעצמי במהלך השבוע. זה יעבור לי תוך כמה ימים, רוצה רק לראות את הילדון שלי הולך