ג'ודי דני טשטושה בוקר טוב../images/Emo108.gif
וחמים ג'ודי המרק שלי יצא טעים, בפעם הבאה אעשה כעצתך
ספור שהיה כך היה. קורות אותי השבוע . מקרה מוסך. מגיע העת לעשות טסט לאוטו. לצורך כך החלטתי לבקר את המוסך שיעשה טפול שגרתי, החלפת שמנים, ושיבדקו אורות וכל השאר. לקחתי בחשבון שכל הענין יקח איזה שעתים. בשבילי לעשות טסט זאת משימה רצינית. הלחץ דם עולה לי, מתרגשת, אבל אין לי ברירה, אין מי שיעשה במקומי. ובכן הגעתי למוסך. הפקידה בישרה שצריך להחליף טיימינק, אחרי שלוש שנים שאלתי בכמה זה יעלה לי, והיא בלי הרהור אמרה שזה יעלה לי 800 שקל עשיתי חשבון מהיר שבלי 1300 אני לא יוצאת מהמוסך. שאלתי את המכונאי האם אני יכולה לדחות את הגזרה המרה, כי אין הרבה קלומטרים לאוטו. הוא ראה את המצוקה שלי ואמר שאני יכולה לדחות זאת לעוד חתי שנה. נו, מה אגיד לכם שוב שמחתי שאוכל להתחמק מהגזרה של המכונאי. לא עובר זמן, המכונאי מבשר לי שהצנור של הרדיטור נוזל, צריך להחליף אותו. נו מה לספר לכם קבלתי חום. שוב ראיתי שאני משאירה להם של אלפיים שקל. ובכן בכל רע יש גם טוב, ומה הטוב? הפקידה אמרה לי שיש עוד שבוע לגמר האחריות של החברה ואולי הם יאשו את החלפת הצנור. פנתה לחברה ואומנם אשורו את ההחלפה ומה עם העבודה ? זה לא, הרי עדיין נמצא באחריות, הלא כן? בקשתי שהיא תפנה שוב, ברע לי הודעתי לה שאני הולכת לאכול ומה שיהיה יהיה. לא הספקתי להתרחק והיא קוראת לי בחוצקה אשרו לך. נו, מה אספר לכם, אכלתי בתאבון.ובכן החליפו לי את הצנור החליפו את הטיימינק { אמרו לי שזה רצועות, אינני מבינה כלום} במקום להיות שעתים במוסך הייתי מעל ל5 שעות, אחרי הכל רציתי רק לעשות טסט לאותו,ולא יותר. תפשתי שתי הפסקות אוכל במוסך. סדר זה סדר, המכונאים גם צריכים לאכול. לא נעים אישה מסתובבת לה בין המוסכים באזור תעשיה. הייתי האשה היחידה במוסך. נו, מה אספר לכם הטסט התרחק ממני יותר ויותר.הייתי די עיפה ואז בשרו לי שסיימו את העבודה. חלק א' סיימי אני חושבת לעצמי, עכשיו חלק ב' הוא הטסט הרי לשם כך יצאתי מביתי. שוב בלחץ דם עולה לי, בין כל הגברים, גם אני שם. תזיזי את ההגה ימינה שמאלה, אורות ברקס לחצי חזק , טלטלה, עוד פעם ברקס חזק. סוף סוף סיימתי גם את זה. חזרתי הביתה מרוצה ועייפה ובהוצאה יחסית קטנה. יצאתי בשן ועין. ספור משעמם לא כן?