בוקר א'.
החלמה מהירה ורפואה שלמה לסגלגל של מתגייסת. אחרי סיפורי ההפניות (שלא הגיעו או לא מומשו) של בני אני מצטרפת לכעס שלה על הממסד הצה"לי. החלמה מהירה לקוליברי שלא קורסת אל הפוך שלה גם כשכל הגדוד שלה נוחת בביתה. ו...מה יש למכוניות הללו? גם שלי לא הסכימה להתניע הבוקר. נסעתי לעבודה באוטובוס, האיש יצא אחרי כמה שעות מהעבודה וברגע שהכניס את המפתח הרזרבי לסוויץ' האוטו התניע כאילו לא היו דברים מעולם... בענין האוטובוסים- כבר אין לי מלים... מה אומר? בני יוצא מעט לחופשות, ואז הוא בהחלט נעזר באוטובוסים. הוא בא הביתה, אך גם נוסע לערים סמוכות לבלות, לפגוש חברים. ולדעתי בהחלט מגיע לחייל שיוכל לנסוע גם לסבתא שלו (וגם לחברה שלו וגם לידידים שלו) כשהוא סוף סוף מגיע הביתה. נו, טוב, נשארה לו רק חצי שנה לסבול מהגזירות שמפילים דווקא על אלה שהכי קשה להם לעמוד בהן.