"עושים מה שבא להם" יכול להיות סימן מאוד חזק של חופש אישי. ולפעמים לא בא לאנשים לפגוע באחרים. זו גם אופציה וולידית אתה יודע. אני עושה מה שבא לי ועדיין הסיטרא אחרא לא עושה מסיבת קוקטייל בחצר שלי. לעומת זאת שאנגו, ארזולי והקטה כן. אני מרוצה שהם שם ../images/Emo13.gif "יש אנשי רוח שכן כנועים לרצון זולתם ולכן הם נקראים מאגיה לבנה" אהא. אז אם הייתי כנוע לרצון זולתי, הייתי נותן לליאנדרה הנחמדה כישוף אהבה, די מדמם כי אני כנוע לרצון זולתי. מי שעוסק במאגיה ולא מגיע ממקום של רצון חזק ושליטה עצמית לא שורד הרבה מניסיוני הבכלל לא דל. "אצלי בספר כתוב: אסור לכשף. אז איך תסביר קמעות וברכות וקללות ? הרי זה סוג של כישוף ? ובכן, המילה "כישוף" יש לה משמעות מוגדרת לעומת המילה "מופתים" או "ניסים". כישוף עבורי זה מעשה בלעם הרשע או חרטומי מצריים, ניסים זה מעשה בקיעת ים סוף" אותה גברת בשינוי אדרת. כל דת עושה דמוניזציה לדתות אחרות בשנייה שהיא מגיעה לשלטון. דוגמא? לילית- אלת פריון כנענית, לאחר מכן שד מפלצתי שאוכל ילדים. מהיכן השינוי תמהני? הפורפגנדה היהודית המפורכת. זה כישוף וזה כישוף, אותה תצורת אנרגיה, בשמות אחרים. "בהבדל שבין נס לבין כישוף" ההבדל הוא- כישוף נעשה על ידי האדם. נס נעשה על ידי האל\ה. הנקודה היא מי לוקח אחריות על השינוי, זה מה שעושה את זה מקובל או לא מקובל בחברה מסביב. זה מזכיר לי בקום המדינה, הדגש הדתי על החג השתנה. למשל חנוכה בהתחלה חגגו את נס כד השמן- העם היהודי היה פסיבי והאל הושיע אותם, אבל כדי ליצור חברה סוציאליסטית יותר היה צריך משהו אחר- אז התחילו לדבר על מרד בר כוכבא (שנכשל היסטורית) ונתנו לעם יחס יותר אקטיבי לגבי עצמו. מי צודק? שניהם צודקים. הכל לגיטימי לגבי אמונה. גם כישוף. אם אתה כאן להטיף לנו שזה "רע" או "אסור" אני מבטיח לך שימיך בפורום קצרים מאוד. "כישוף היום זה משהו מאוד לא מוסכם על ידי הדתות והתרבות החברתית הכללית. ובגלל זה רבים מתמרדים ועושים "דווקה" להראות "לממסד הרע הזה" שיש חופש וכישוף זה תמים ונכון." תמים? אולי. נכון? בהחלט. לאנשים המתאימים. אני לא מגיע לכישוף מתוך תמימות. הדתות- אני כוהן של אלה שאחראית על מאגיה מלפני שהאל היהודי נזכר להפסיק להיות שד מדברי ולהתחיל לאסוף אנשים סביבו. הממסד היחיד שעשוי להתנגד לכישוף זה הממסד הדתי, ורבים איכפת להם ממה שהם חושבים כמו שלי איכפת מחיר התה במחוז הונאן. נ.ב- חזיר ושרימפס זה טוב. שינסו את זה פעם. "בכישוף שאינו מבוסס מחקר מדעי וחכמה..." כל מכשף שעוסק במאגיה יותר מחצי שעה במשך חייו יודע שכדי לזמן את האנרגיה ולעצב אותה צריך ליצור קשר עם החלק שבנו שפראי ולא מאולף. החלק התמים ביותר שמגיב לתחושות בסיסיות כמו ריח, צבע, וכו'- ולא על טבלאות מסובכות ומתמטיות. אתה יודע גם פעם זה היה מחולק. היה כישוף ממוסד וכישוף לא ממוסד. הכישוף הממוסד היה במקדשים לאלים מסויימים ורק האצולה הייתה יכולה להרשות לעצמה אותו. הכישוף הלא ממוסד היה מכשף נודד עם תיבת לחשים שהוא נתן עבור מזון או מחיר זעום אחר, נודד מכפר לכפר- כמו שהיה במצרים העתיקה. איזה כישוף טוב יותר? או פעיל יותר? אני מניח שלכל אחד מהסוגי מכשפים האלו היו יכולות אחרות. המכשף הנודד היה לו קשר רב עוצמה עם הטבע, זה ברור ואילו המכשף הממוסד יכול היה להשיג חומרים רבי עוצמה שההובו שמסתובב בחוץ יכול רק לחלום עליהם. כיום אני מאמין שאנחנו קצת ילדי פרא שמסתובבים בטבע כדי לחזק את כוחנו, וקצת אנשים שקוראים ספרים (יקרים, יקרים!) ומשתמשים בלבונה מזוככת שפעם הייתה עולה את משקלה בזהב. רוב המכשפים הטיקסיים שאני מכיר שכישופם כן מבוסס על מחקר מדעי וחכמה- יותר סביר שיתעסקו עם זימון שדים מנגיד- מכשפה טבעית אחרת שמבוססת אינטואיציה בלבד. מדוע? כי אם תפתח ספר זימון שדים אחד כמו מפתח שלמה אתה תגלה שזה כולל הרבה, אבל הרבה למידה ועבודה. "דומה לכישוף שטוען שניתן ליצור מציאות כאילו אנחנו האל בעצמו... " אני מאמין שכולנו נושאים ניצוץ ומהות אלוהית. אנחנו היקום שנוטל על עצמו צורה ומודעות כדי שהוא יוכל לחקור את עצמו. אני עשוי מאדמה ומעפר אולי, אבל הכל עשוי מהכל. אנחנו עשויים מאבק כוכבים. ויש לנו פונטנצייל והבטחה אין סופית, כי גם אנחנו אין סופיים. ארדן.