זה לא הוכחש, קטניפ
יש כאן, לעומת-זאת, משתתפות שטוענות אחרת כלפי עצמן ומכילות זאת על היתר.
איזה דיון? נושא הדיון המקורי מוסט באופן עקבי ודמגוגי לנושאים שכנים. מאחר שיש מי שמתקשים לכתוב: וואלה, נכון. טעיתי.
נתקלתי לאורך הדיון בכ"כ הרבה דמגוגיה, לצד היעדר הגינות בסיסי. גם כשהסברתי שהנושא המקורי הוסט, זה זכה להתעלמות והיצמדות לנושא קרוב באופן מכוון.
אם אני כותב, בהסתמך על עדויות ממקור אישי שישנו מיעוט שעוסק בתחום מסוים מבחירה, מיד מזדעקות מי שטוענות שרוב העוסקות בתחום עושות זאת מכפיה - אני טענתי אחרת? אני דיברתי על הרוב? לא. אז מדוע ההתנגחות וההשתלחות?
האם סוכנת-סמויה במחלק הסמים, אינה מסכנת את עצמה מידי משמרת ואחריה (אם סיפור הכיסוי שלה נחשף)? וזו רק דוגמה אחת. האם היא לא מצויה, בשל עיסוקה, בסיכון גבוה לפתח pstd? ומה לגבי סוהרת, חובשת, טייסת-קרב, נווטת ועוד.
האם אם-פונדקאית לא מוכרת את גופה? האם גופה אינו מופקע ממנה לתשעה חודשים, במובן של שינוי סגנון-חיים, לרבות הרגלי עישון, צריכת אלכוהול, תרופות מסוימות, פעילות ספורטיבית? האם היא אינה מסתכנת במהלך תקופת ההיריון ובלידה בנזקים לגופה ולנפשה? האם היא מלווה לכל חייה, אם ישנו צורך ע"י איש-מקצוע מתחום הנפש?