באתי להיצלב

[אלת הירח]

אבל לא חייבים לקבל את המציאות

בלי מאבק. זאת אומרת, צריך לקבל שהמציאות היא כזאת כרגע, פשוט כדי לדעת איפה אנחנו חיים ומה אנחנו צריכים לעשות בשביל להסתדר כאן, אבל לא להגיד "זאת המציאות והיא תמיד תהיה כי ככה." דיברת על זה שהעולם בנוי לפי קוד גברי ולקחת את זה די כמובן מאליו. אבל למה? נשים הן לא מיעוט. הן חצי מהאוכלוסיה לפחות. למה שהעולם לא יהיה בנוי לפי משהו שמתאים לשני המינים? בחלק גדול מהמקרים זה אפילו לא ידרוש מאמץ ממש גדול, רק קצת מחשבה. אני אתן לך דוגמא. שמאליים הם מיעוט. משהו כמו 10-13 אחוז מהאוכלוסיה. אין ספק שהעולם בנוי לימניים (למרות שאם אתה ימני, לא תבחין בזה). יש מקרים שאין הרבה מה לעשות לגביהם, אבל יש כל כך הרבה דברים קטנים שעם קצת מחשבה היו יכולים להתאים לשימוש בשתי ידיים. לדוגמא כל הסירים או המצקות שיש בהם פיה. יש חברות שמיצרות כאלה עם שתי פיות. ההבדל במחיר היצור, אם קיים בכלל, הוא אפסי. ההבדל לבן אדם השמאלי שסוף סוף משתמש במכשיר שמותאם לו לא יכול להמדד בכסף (כמו הפרסומות של מאסטרקארד). הבעיה היא שרב האנשים לא מקדישים לזה מחשבה, כי שמאליים - כמו כל קבוצת מיעוט - הפנימו את הצורך לתפקד בעולם שלא מותאם אליהם. ואם כשמדובר באחוז כזה של האוכלוסיה אני אולי מסוגלת למצוא לזה צידוק, כשמדובר במעל חצי מהאוכלוסיה, אין לזה צידוק בכלל.

 

[אלדד26]

ושוב אני שואל,

מי קבע שהמציאות אינה מתאימה לנשים? כמה נשים באמת מקימות קול צעקה? לא 50 אחוז. אפילו לא 10 אחוז מהנשים. מה זה אומר? כמובן שתטענו עכשיו שזה בגלל שככה הן חונכו. אוקיי. אבל אולי זה באמת מתאים להן? מאיפה אתן כל כך בטוחות שאתן צודקות והן טועות? אולי נוח להן וטוב להן איפה שהן נמצאות? ובכל מקרה, נכון - אם המציאות לא בסדר, אז צריך לשנות אותה. לא צריך להרים ידיים, אני מסכים. ולכן אני גם חושב שצריך לשאוף ולהיאבק למען שוויון אמיתי בין המינים. אלא שיש נקודות שאי אפשר לשנות אותן, וצריך להסתגל אליהן בדרכים אחרות. כמו, למשל, היות החברה היררכית ומכאן כוחנית. צריך להבין שמי שרוצה להתקדם - גבר או אישה - צריך להיות כוחני. אין מה לעשות. אלא אם כן - ושוב אני קורא לכן להציע הצעות אחרות - יש לכן איזשהו קסם כזה שישנה את החברה מקצה לקצה, יעלים את הקפיטליזם ואת ההיררכיות וכו´. לא נראה לי שתמצאו כזה כל כך מהר.

 

[אלת הירח]

גם העבדים בדרום ארה"ב

לא התלוננו. זאת אומרת שהיה להם טוב? ואם נחזור לדוגמא שלי על שמאליות, זה שרב השמאלים לוקחים כמובן מאליו שהם צריכים להתאמץ הרבה יותר בשביל לעשות את הדברים הכי פשוטים אומר שלא צריך לנסות לחשוב איך לעשות את העולם מתאים גם לימניים וגם לשמאליים? ברגע שהעולם מבוסס על צורת מחשבה והתנהגות של גברים, זה אומר שנשים צריכות להתאים את עצמן כל הזמן. זה אומר שהן צריכות להתאמץ הרבה יותר בשביל להגיע לאותם הישגים, וזה אפילו בלי שאנחנו מתחילים לדבר על אפליה בוטה. למה שעולם שמורכב מ-50% גברים ו-50% נשים חייב להיות מושתת על ערכים זכריים? ובקשר להצעות אחרות, ההצעה הכי טובה שאני מכירה היא חינוך. אני מסכימה איתך שהמצב כבר יותר טוב משהיה, ושהוא בטח ימשיך להשתפר. אין שום דבר שמישהו מאיתנו יכול לעשות שיעלים את כל תחלואי החברה ברגע. כל אחד מאיתנו צריך לנסות ולהעביר את המסר לכמה שיותר אנשים בסביבתו

 

[הדס (אמבר)]

אז מה אם זו המציאות?

גם הפאודליזם, הקולוניאליזם, שליטת הדת, ודיקטטורה היו פעם מציאות בהרבה מקומות בעולם (ובחלקו הם נשארו עד היום). ואנשים שסירבו להכיר ב"מציאות" הזאת קמו, נלחמו ושינו אותה. המציאות היא נקודת פתיחה בלבד.

 

[אלדד26]

נכון, בתנאי ש...

יש רוב לדעותייך. ואני לא חושב שיש רוב *שמוכן לקום ולעשות משהו*. דיקטטורה נגמרה במהפכות כאלו ואחרות. כך גם כל הדברים האחרים שדיברת עליהם. דת, דרך אגב, הייתה בגלים, ועכשיו מתחיל גל פונדמנטליזם חדש ולא הייתי בונה על היעלמותו המהירה.

 

[הייזל]

אוה בבקשה ממך

רוב? לאיזה רוב אתה מדבר? אתה יודע כמה חרקים יש בעולם? הם רוב בהחלט ואתה חושב שמוצא חן בעיניהם שאנחנו מייבשים להם מקומות מחייה? מה אכפת לי מרוב?? אני מסיימת עכשיו קורס תכנות אינטרנט מתוך 22 אנשים שהתחילו את הקורס רק 4 היו בנות, שתיים נשרו באמצע. מתוך ששה או שבעה מורים שניו לי היתה לי רק מורה אחת. רכז הקורסים הוא גבר, החשמלאיים הם גברים, טכנאי המחשבים הם גברים. מצד שני את בקפטריה ובמזכירות יש רוב מוחלט של נשים. אז מה זה צריך להגיד לי? שרוב הנשים מתאימות לעבוד בקפיטריה ובמזכירות? רוב לא תמיד צודק! בהרבה מאד מקרים הוא טועה. כשקורפניקוס התעקש שהארץ היא עגולה, תאמין לי שהוא היה מיעוט. כשגלליאו התעקש שהארץ מסתובבת סביב השמש הוא היה מיעוט. כשקולומבוס הפליג מערבה בחיפוש אחרי נתיב להודו הרוב חשב שהוא מטורף. וראה איזה פלא מסתבר שהעולם הוא כן עגול וכן מסתובב סביב צירו ושאם תפליג מערבה מספרד לא תפול מקצה העולם. אני לא רואה שום סיבה להעביד אדם 14 שעות ביום. זה צחוק הגורל שבזמן שיש אבטלה כזו בארץ במקום לשכור שני אנשים שיעבדו 7 שעות בתפוקה גבוהה שוכרים אדם אחד שיעבוד 14 שעות בתפוקה נמוכה. אבל כל עוד אנשים מוותרים כי הם רוצים כסף וכי ככה מקובל וכל עוד עובדי ההי-טק לא מתאגדים ודורשים את הזכויות שלהם זה ימשיך ככה. לצערי(בכנות) אתה נראה לי כחלק מהעדר מה שנקרא: "הרוב הדומם" מלמל מתחת לאף שהעשב לא טעים כמו פעם אבל לא עושה שום דבר לשפר את זה.

 

[אפרת_ח]

מציאויות חלופיות

תיקח לדוגמה בית חולים. בבית חולים חייבים שצוות רפואי יעבוד 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע - על זה אין מחלוקת. בבתי החולים יש בפועל שתי שיטות להתמודד עם הבעיה: אחיות ואחים - עובדים במשמרות של 8-9 שעות. רופאים - כולם עובדים בשעות "רגילות", והרופאים הזוטרים עושים תורנות ביתר הזמן, כך שרופא זוטר עושה למעשה משמרות של 36 שעות רצופות מס´ פעמים בחודש. מי לדעתך מתפקד טוב יותר, אחות שעובדת משמרות וגם יש לה זמן לחיות, או רופא בשעה ה-35 של המשמרת? מחקרים אומרים שעייפות משפיעה כמו אלכוהול, כך שכנראה הרופא מתפקד כאילו היה שיכור

ההבדל בין המציאויות האלה הוא כלהלן: סיעוד (אחיות ואחים) זה מקצוע נשי מסורתי, אז מראש הוא נבנה באופן שמאפשר גם לחיות... ונותן כנראה תוצאות טובות יותר.

 

[אלדד26]

ההבדל הוא...

שלבתי חולים יש מימון ממשלתי שמאפשר להם להעסיק X אחיות שיכולות לעבוד במשמרות... לחברות מסחריות, ובעיקר כאלו שרק הוקמו, אין את המימון הזה ואין להן את הפריבילגיה להעסיק פי 2 עובדים.

 

[הדס (אמבר)]

למדינה לעולם אין כסף

המדינה תמיד צריכה למממן יותר צרכים חיוניים ממה שיש לה תקציב. חברות סטארטאפ , נו טוב, זה תלוי בשוק. בימים טובים הם יכולות לגייס עובדים במשכורות מדהימות, עם תנאים חלומיים ולבזבז את כספי המשקיעים על משרדים ועל נסיעות לחול לעובדים. בזמנים רעים, נו טוב.... אנחנו רואים שהם הגיעו. מההבדל הוא שבבתי החולים ישגזרים מאוגדים וחזקים, שיכולים להלחם על תנאי עבודה טובים בשביל העובדים שלהם. .

 

[אפרת_ח]

אתה מפספס את הנקודה

אותו בית חולים, באותו מימון (בארה"ב לדוגמה זה מסחרי) מעסיק חלק מהעובדים בתנאים נורמליים וחלק אחר בתנאים לא נורמליים. ז"א אין כאן דרישה אובייקטיבית כלשהי אלא רק מסורת.

 

[אלדד26]

הרשי לי לחלוק עלייך.

בצבא, בארגונים ענקיים, או בבירוקרטיות מטורפות - את צודקת. בארגונים קטנים, תפוקה עומדת כמעט תמיד ביחס ישר לזמן שבו האדם נמצא בעבודה. לא טענתי שנשים שעובדות חצי משרה הן עובדות לא רציניות. אני בהחלט טוען שאין שום סיבה שנשים שעובדות חצי משרה יקבלו שכר מלא, או ינהלו צוות שעובד פי שתיים ופי שלוש מהן. התפיסה שלי את תפקיד המנהל קובעת שעל המנהל להיות בעבודה כל זמן שעובדיו שם, או לפחות לשאוף לכך. אישה שעובדת 8 עד 4 במקום שעובדים בו 8 עד 8, לא תוכל להיות מנהלת טובה, לטעמי, ואין לזה שום קשר להיותה אישה. אמרתי כבר על עצמי שגם אני לא יכול להיות כרגע ראש צוות מהסיבה הפשוטה שאני לא 100% מהזמן בעבודה. אין קשר להיותה אישה, בקיצור.

 

[הדס (אמבר)]

כל מדידה של תפוקה שאני מכירה

טוענת שתפוקה יורדת אחרי כמה שעות עבודה, ויורדת בצורה דרסטית. ותמדוד בעצמך כמה האנשים שעובדים מ8- עד 8 עובדים באמת. הם הולכים לשעה לארוחת צהריים? הם יושבים לשתות קפה עם חבר´ה? הם גולשים באינטרנט? כמה שעות הם היו עובדים אם הם לא היו עושים את הדברים האלה? ולמה שהעובדים יעבדו 8 עד 8? למה שכולם לא יעבדו 8 עד 4? איזו סיבה בדיוק (חוץ מזה שכולם עושים את זה) יש לאנשים לעבוד יותר משמונה שעות ביום?

 

[אלדד26]

לוחות זמנים.

אל תהיי נאיבית, טוב? יש לנו פה מוצר להשלים תוך חודש. זמן מטורף. אנחנו הולכים לעבוד עד הלילה, ובשישי, ובשבת, וגם בפסח. זה מה יש, זה מה שהעבודה הזו תובעת מאיתנו.

 

[הדס (אמבר)]

ומה יקרה אם לא תשלימו את העבודה

תוך חודש? מישהו ימות או העולם יתמוטט? אם כן, אז אני אקבל את טענותיך. כמובן ששום דבר מזה לא יקרה, מה שיקרה זה שאתם תשיגו יתרון כלכלי על מישהו אחר שיוציא את המוצר שלו יום אחריכם (בהנחה שיש כזה. אולי אין כזה ואתם סתם קורעים את עצמכם). ואם אתם עובדים 16 שעות ביממה כדי להוציא מוצר תוך חודש, ואז הוא כמובן יעביד את העובדים שלו 18 שעות ביממה כדי להוציא אותו תוך 28 יום, וכן הלאה. איזה מזל שיש רק 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע. אם יש מערכת שבה כולם, אבל כולם, כפופים לאותם חוקי עבודה ומשחק, אז הבעיה לא קיימת.

 

[אלדד26]

כדאי לך לפעמים...

לדבר מתוך ידיעה. 1. מדובר בלוח זמנים שנכפה עלינו על ידי הלקוח. 2. אם לא נעמוד בו, אני אמצא את עצמי בלי עבודה כי הסטארט אפ שלי יפול. ואגב, אין לנו שום מתחרה רציני. אנחנו עובדים נגד השעון כי אנחנו צריכים להוכיח למשקיעים שלנו שאנחנו חברה רצינית. והדס יקרה. יש לך, ולעוד כמה כותבות בפורום הזה, את הנטיה הלא סימפטית בכלל לקפוץ למסקנות בלי שום קשר למציאות. הנחת בנונשלנטיות שהמעביד שלי הוא איזשהו מטורף שרודה בנו בשוט; אז לא - הוא לא. זה נכפה עליו מתוך המציאות. אבל לא, כמובן שאת ואחרות כאן מעדיפות לחיות במין אופוריה אוטופית שכזו. את צריכה להתעורר. אין כזה דבר "כולם". ותמיד יהיו כאלו שיעבדו מהר; ואם את לא תעבדי מהר, את פשוט תאבדי את העבודה שלך. תפקחו את העיניים ותתחילו לחיות במציאות. אף אחד לא אמר שזה אידיאלי. כמובן שאם העולם היה מתנהל יותר ברוגע, עם 4 שעות עבודה ביום כסטנדרט, הכל היה הרבה יותר יפה. את יודעת מה? כל העולם יסכים איתך על זה. אבל זה בחיים לא יקרה, כי העולם רץ כמו משוגע, ואת לא תצליחי לעולם לעצור אותו. וזה בלי שום קשר לפמיניזם, למרות שיש השלכה גם על זה.

 

[הדס (אמבר)]

העולם, בפעם האחרונה שבדקתי

או לפחות כדור הארץ, סובב סביב השמש 24 שעות ביממה. זה הנתון הטבעי, היחיד והבלתי ניתן לשינוי שאנחנו מדברים עליו. זו המציאות. כל השאר זו החלטה שאנשים מחליטים, וכמו כל החלטה - הם גם יכולים להחליט אחרת. נניח מחר הבוס שלך היה מקבל הצעה מהשטן - הוא היה יכול לעמוד בלוח הזמנים שהלקוח קבע בתנאי שהוא יקריב את הבן שלו למולך. האם הבוס שלך היה מוכן לזה? מן הסתם לא. הוא לא היה מוכן לזה כי א. זה בלתי חוקי ב. זה בלתי מוסרי במידה קיצונית. אז מה המסקנה (המאוד מאוד ברורה)? שרוב האנשים לא מוכנים להצליח בכל מחיר, ושיש חוקים שמגדירים את המחיר שמותר לשלם בשביל לעשות ביזנס. עובדה מאוד ברורה מאליה וטריוויאלית. הבוס שלך מן הסתם לא היה מוכן לשלם את המחיר בהקרבת הבן שלו, אבל הוא מוכן להתחייב ללוח זמנים בלתי אפשרי, ולשלם את המחיר בזמן הפנוי שלכם ושלו, כי משום מה המחיר הזה נראה לו יותר זול מאשר לתת לוח זמנים ריאלי או לקחת עובדים נוספים. אז מכאן והלאה זה שאלה של מחיר. האם אנחנו * כחברה * מוכנים שאנשים ישלמו מחיר מסוים עבור השקעה בעבודה ומה יהיה המחיר הזה? העולם רץ כמו משוגע כי אנחנו החלטנו שהוא ירוץ ככה. אנחנו גם יכולים לעצור אותו, וכמו שאני רואה - אין שום סיבה שלא לעצור אותו. הוא לא יברח.

 

[אלדד26]

טוב שלא נסחפת בכלל ../images/Emo13.gif

ומה אם, רחמנא ליצלן, אין לו את האפשרות לתת לוח זמנים משלו, או לחילופין להעסיק עובדים נוספים? אני נדהם מהתמימות הזו. את יודעת מה? אני לא מאמין שאת לא מבינה את זה בעצמך. מיותר, הויכוח. זה *עסק*, את יודעת - כזה מין מקום כזה שבו הלקוח בא בדרישות, ואם את לא מספקת את הלקוח אז הוא הולך למישהו אחר ואת הולכת הביתה. באמת, תתעוררי. ולגבי העולם - מי זה ה "אנחנו" הזה שלך? כשתשכנעי את כ-ו-ל-ם, תחזרי אליי. עד אז, יש תחרות, ויש קפיטליזם, ואין מה לעשות. אם את לא רוצה לרוץ, שבי בבית ותקראי איזה ספר. אלו החיים, WELCOME.

 

[הדס (אמבר)]

הבוס שלך לא יכול לעשות הרבה דברים

הוא לא יכול לשדוד בנק כדי להשיג לעצמו מימון נוסף, הוא לא יכול לרמות את מס הכנסה כדי להשיג מימון נוסף, והוא גם לא יכול לרצוח את הלקוח כדי להרוויח זמן, הוא לא יכול להצליף בעובדים שלו כדי שיעבדו יותר מהר (אתה יודע שפעם מעבידים יכלו לעשות זאת?). למה הוא לא יכול לעשות זאת? כי מישהו אמר לו שאסור. המישהו הזה הוא, במקרה, הוא אנחנו, אותה מערכת חברתית שהחליטה שיש איזה גבול לרדיפה אחרי כסף, יש גבול לתחרות. והגבול עובר איפה שאנחנו מחליטים. מי זה "אנחנו"? מי שמקבל החלטות במדינה דמוקרטית. מה לא ברור בזה?

 

[אלדד26]

ועוד משהו קטן.

רציתי לבחון את העניין בפן האישי שלי. כי גם אני לא אוהב את הריצה המטורפת הזו. אז... מה האלטרנטיבות שלי? 1. להסתגל ולשתוק 2. לעבוד במקום "נורמלי" שעובד 8 - 5 (איזשהו מוסד הסתדרותי בירוקרטי כזה, שממילא הכסף מגיע אליו ולפיכך אין מה לדאוג) אני לא רואה עוד אופציות. בבקשה, את מוזמנת להציע.

 

[.inbal]

כשתסיים ללמוד ותהיה ראש צוות

תעשה ניסוי: תודיע לצוות שלך שבמשך חודש אתה בשעה שש מכבה את האורות ונועל את הדלת. אין השלמות, אין שעות נוספות. הולכים הביתה! אחרי חודש, דבר איתם. תבחנו את התפוקה שלכם, את ההרגשה. כמו שכתבו לך, נעשו מחקרים על יעילות שמראים שאם יום העבודה קצר אז אנשים יעילים יותר. אולי תגלו שהתפוקה לא ירדה, שהעבודה יעילה יותר והאנשים יצירתיים ורגועים יותר כי יש להם גם חיים. אני מסכימה איתך שנראה שאין אופציות. אבל כשמתקדמים, ניתן להשפיע על תרבות העבודה באירגון. בעיקר במסווה של ´ניסוי´ פלצני.