אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אתמול
- פותח הנושא shellyland
- פורסם בתאריך
Immanuel Goldstein
New member
בוא נגיד בעדינות כך:
חוק חברות כח אדם שיזם עמיר פרץ לא נועד לישום. כל מי שהצביע עבורו ידע היטב שהוא ינוטרל לנצח על ידי חוקי ההסדרים, ואני מניח שרובם לא היו מצביעים עבורו אם היו סבורים שיש חשש שהוא ייושם אי פעם. חוקים זה לא הכל. אם אין רצון לאכיפה, או גרוע יותר, יש רצון לעודד אנשים לעבור על החוק, הם ישארו אות מתה בספר החוקים.
חוק חברות כח אדם שיזם עמיר פרץ לא נועד לישום. כל מי שהצביע עבורו ידע היטב שהוא ינוטרל לנצח על ידי חוקי ההסדרים, ואני מניח שרובם לא היו מצביעים עבורו אם היו סבורים שיש חשש שהוא ייושם אי פעם. חוקים זה לא הכל. אם אין רצון לאכיפה, או גרוע יותר, יש רצון לעודד אנשים לעבור על החוק, הם ישארו אות מתה בספר החוקים.
הירשזון וחוק חברות כוח אדם
מעטים זוכרים, אבל אחת הסיבות לדחיית ישום החוק היא מעורבותה של "הסתדרות העובדים הלאומית" לצד המעסיקים ונגד העובדים, מעורבות שהתרחשה, כמובן , בגלל כסף, שכן חברות כוח האדם הבטיחו להעביר להע"ל תשלומים גדולים, מכיסם של עובדיהם האומללים.. קראו מאמר ישן מ2001. ודעו לכם שמאז המצב רק החמיר
מעטים זוכרים, אבל אחת הסיבות לדחיית ישום החוק היא מעורבותה של "הסתדרות העובדים הלאומית" לצד המעסיקים ונגד העובדים, מעורבות שהתרחשה, כמובן , בגלל כסף, שכן חברות כוח האדם הבטיחו להעביר להע"ל תשלומים גדולים, מכיסם של עובדיהם האומללים.. קראו מאמר ישן מ2001. ודעו לכם שמאז המצב רק החמיר
הירשזון פרץ וביבי - החוט המושחת
ב-1999, במקביל להכנות להקמתה של מפלגת "עם אחד", הוביל פרץ תיקון לחוק, שנועד לקבוע שני כללים להעסקה באמצעות חברות כוח אדם: תקופת ההעסקה תהיה למשך תשעה חודשים בלבד, ותנאיהם של עובדי הקבלן יהיו זהים לאלו של עובדים מן המניין. חמש חברות כוח האדם הגדולות במשק, המוכרות גם בכינוי "מועדון החמש", נלחצו מהמהלך. הן הפעילו לוביסטים בכנסת, נפגשו עם פרץ ותדרכו עיתונאים. אבל בשלב מסוים הבינו במועדון החמש, שפרץ זקוק להן לא פחות משהן זקוקות לו. הלחץ שהפעילו החברות הגיע דרך עוד אפיק: הסתדרות העובדים הלאומית בראשותו של אברהם הירשזון, כיום שר האוצר. חברות מועדון החמש - מנפאואר, או.אר.אס, תגבור, דנאל ואורטל - דילגו בין ההסתדרות הכללית להסתדרות הלאומית המתחרה, כשהן מאיימות להעביר את דמי הטיפול הנכספים למי שייענה לדרישותיהן. בשלב מסוים גם נחתם הסכם קיבוצי בין "עובדי חברות כוח האדם" (בפועל המעסיקים שלהם!!) עם ההסתדרות הלאומית, לפיהן הן "ייצגו" את עובדי חברות כוח האדם. מדובר בסכום גדול של כסף שהיה עובר על פי ה"הסכם" מן העובדים להסתדרות הלאומית (ובפועל, ככספי מעילה לכיסיהם של מנהליה המושחתים) . על איכותו של הסכם זה ורמת המחויבות של ההסתדרות הלאומית לעובדי הקבלן, מלמדת התנגדותו של הממונה על יחסי העבודה במשרד העבודה, עו"ד שלמה יצחקי. יצחקי קבע, כי אין כל שיפור בתנאי העובדים בהסכם. פרץ הפעיל את כל כוחו הפוליטי לביטול ההסכם, ובסופו של דבר קבע שר העבודה, שלמה בניזרי (ש"ס הייתה חלק מסיעת "עם" של פרץ בהסתדרות), שההסתדרות הלאומית אינה ארגון יציג בהסכם. ההסתדרות הלאומית פתחה במאבק משפטי, ובינתיים השיק פרץ קמפיין פרסומי נרחב נגד "העושקים המורשים", הלוא הן חברות כוח האדם. במקביל לקמפיין פתחו ההסתדרות הכללית והלאומית במשא ומתן שקט שהסתיים ב-2004, לראשונה אחרי שנות דור, בהחלטה על שיתוף פעולה. שיתוף הפעולה התבטא, בין היתר, בהסכמה על הדרך שבה יחלקו שני הגופים את הכספים שייגבו מעובדי הקבלן: 63% להסתדרות הכללית ו-37% ללאומית. עובד שיבקש סיוע, על-פי ההסכם, יחליט בעצמו לאיזה הסתדרות לפנות. בפועל, לא הכללית ולא הלאומית נדרשו כמעט לטפל בעובדי כוח האדם. כדי לקבל את מלוא ההגנה נדרש העובד להיות חבר הסתדרות, ולהפריש 0.9% משכרו. רק עובדי קבלן בודדים טרחו לעשות זאת. בפברואר 2004, אחרי משא ומתן ארוך, הגיעו הצדדים להסכם, ובאוגוסט אותה שנה חתם שר התמ"ת על צו הרחבה (צו הרחבה, למי שלא יודע, מעביר כספים בכפיה מן העובדים להסתדרות בה הם "חברים"). למרות שההסכם חל רק מרגע אישור הצו, דמי הטיפול נגבו מהעובדים החל מפברואר, מה שעשוי להצביע על מניעי הדמויות הפועלות. מאז נחתם צו ההרחבה, הפסיק פרץ להאבק למען יישום החוק שהוא עצמו יזם. ומה קרה לתיקונים לחוק שהציע פרץ לחוק חברות כוח האדם? מאז 2001 עיכב האוצר את היישום באמצעות חוק ההסדרים. הדחייה הראשונה הייתה למשך שנה, השנייה למשך שנתיים והאחרונה עד ל-2008. למעשה ההסכם מ-2004 עיקר את החוק. יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, הסביר בפברוארשהתיקונים לחוק שיזם עמיר פרץ אינם מיושמים, משום שבאוצר סבורים שהפיכת עובדי חברות כוח אדם לעובדים מן המניין אחרי תשעה חודשים, אינה מעשית. עיני הציע להחליף את התיקון המוקפא בהסכם קיבוצי חדש, שיתבסס על פשרה של 18 החודשים.
ב-1999, במקביל להכנות להקמתה של מפלגת "עם אחד", הוביל פרץ תיקון לחוק, שנועד לקבוע שני כללים להעסקה באמצעות חברות כוח אדם: תקופת ההעסקה תהיה למשך תשעה חודשים בלבד, ותנאיהם של עובדי הקבלן יהיו זהים לאלו של עובדים מן המניין. חמש חברות כוח האדם הגדולות במשק, המוכרות גם בכינוי "מועדון החמש", נלחצו מהמהלך. הן הפעילו לוביסטים בכנסת, נפגשו עם פרץ ותדרכו עיתונאים. אבל בשלב מסוים הבינו במועדון החמש, שפרץ זקוק להן לא פחות משהן זקוקות לו. הלחץ שהפעילו החברות הגיע דרך עוד אפיק: הסתדרות העובדים הלאומית בראשותו של אברהם הירשזון, כיום שר האוצר. חברות מועדון החמש - מנפאואר, או.אר.אס, תגבור, דנאל ואורטל - דילגו בין ההסתדרות הכללית להסתדרות הלאומית המתחרה, כשהן מאיימות להעביר את דמי הטיפול הנכספים למי שייענה לדרישותיהן. בשלב מסוים גם נחתם הסכם קיבוצי בין "עובדי חברות כוח האדם" (בפועל המעסיקים שלהם!!) עם ההסתדרות הלאומית, לפיהן הן "ייצגו" את עובדי חברות כוח האדם. מדובר בסכום גדול של כסף שהיה עובר על פי ה"הסכם" מן העובדים להסתדרות הלאומית (ובפועל, ככספי מעילה לכיסיהם של מנהליה המושחתים) . על איכותו של הסכם זה ורמת המחויבות של ההסתדרות הלאומית לעובדי הקבלן, מלמדת התנגדותו של הממונה על יחסי העבודה במשרד העבודה, עו"ד שלמה יצחקי. יצחקי קבע, כי אין כל שיפור בתנאי העובדים בהסכם. פרץ הפעיל את כל כוחו הפוליטי לביטול ההסכם, ובסופו של דבר קבע שר העבודה, שלמה בניזרי (ש"ס הייתה חלק מסיעת "עם" של פרץ בהסתדרות), שההסתדרות הלאומית אינה ארגון יציג בהסכם. ההסתדרות הלאומית פתחה במאבק משפטי, ובינתיים השיק פרץ קמפיין פרסומי נרחב נגד "העושקים המורשים", הלוא הן חברות כוח האדם. במקביל לקמפיין פתחו ההסתדרות הכללית והלאומית במשא ומתן שקט שהסתיים ב-2004, לראשונה אחרי שנות דור, בהחלטה על שיתוף פעולה. שיתוף הפעולה התבטא, בין היתר, בהסכמה על הדרך שבה יחלקו שני הגופים את הכספים שייגבו מעובדי הקבלן: 63% להסתדרות הכללית ו-37% ללאומית. עובד שיבקש סיוע, על-פי ההסכם, יחליט בעצמו לאיזה הסתדרות לפנות. בפועל, לא הכללית ולא הלאומית נדרשו כמעט לטפל בעובדי כוח האדם. כדי לקבל את מלוא ההגנה נדרש העובד להיות חבר הסתדרות, ולהפריש 0.9% משכרו. רק עובדי קבלן בודדים טרחו לעשות זאת. בפברואר 2004, אחרי משא ומתן ארוך, הגיעו הצדדים להסכם, ובאוגוסט אותה שנה חתם שר התמ"ת על צו הרחבה (צו הרחבה, למי שלא יודע, מעביר כספים בכפיה מן העובדים להסתדרות בה הם "חברים"). למרות שההסכם חל רק מרגע אישור הצו, דמי הטיפול נגבו מהעובדים החל מפברואר, מה שעשוי להצביע על מניעי הדמויות הפועלות. מאז נחתם צו ההרחבה, הפסיק פרץ להאבק למען יישום החוק שהוא עצמו יזם. ומה קרה לתיקונים לחוק שהציע פרץ לחוק חברות כוח האדם? מאז 2001 עיכב האוצר את היישום באמצעות חוק ההסדרים. הדחייה הראשונה הייתה למשך שנה, השנייה למשך שנתיים והאחרונה עד ל-2008. למעשה ההסכם מ-2004 עיקר את החוק. יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, הסביר בפברוארשהתיקונים לחוק שיזם עמיר פרץ אינם מיושמים, משום שבאוצר סבורים שהפיכת עובדי חברות כוח אדם לעובדים מן המניין אחרי תשעה חודשים, אינה מעשית. עיני הציע להחליף את התיקון המוקפא בהסכם קיבוצי חדש, שיתבסס על פשרה של 18 החודשים.
Immanuel Goldstein
New member
אפילו כשאתה מסכים איתי
אתה מרחיב בנושא Ad nauseam (ניסוח פלצני מפני שאיני יודע איך לכתוב זאת בצורה בלתי פוגענית בעברית). או שתקצר, או שאיש לא יקרא עד הסוף.
אתה מרחיב בנושא Ad nauseam (ניסוח פלצני מפני שאיני יודע איך לכתוב זאת בצורה בלתי פוגענית בעברית). או שתקצר, או שאיש לא יקרא עד הסוף.
עורב מזדמן
New member
אפשר
להשתמש ברזרוות של התקציב (המצב די טוב ויש גביית יתר ותת-שימוש בתקציב), או, יותר טוב, לקצץ בתקציב הבטחון - ויש מאיין - ראה את מאמריו של גיא רולניק שאינו חשוד בסוציאליזם יתר. ואפשר גם למסות את השימוש ברכב כראוי. ואפשר מעוד הרבה מקורות - גביה יותר צודקת ושינוי בעדיפויות התקציב. עלות העסקת עובד זר היא הרבה פחות ממה שאמרת. ראה כאן למשל או פה (אחרי ניכוי השתתפות של הביטוח הלאומי)
להשתמש ברזרוות של התקציב (המצב די טוב ויש גביית יתר ותת-שימוש בתקציב), או, יותר טוב, לקצץ בתקציב הבטחון - ויש מאיין - ראה את מאמריו של גיא רולניק שאינו חשוד בסוציאליזם יתר. ואפשר גם למסות את השימוש ברכב כראוי. ואפשר מעוד הרבה מקורות - גביה יותר צודקת ושינוי בעדיפויות התקציב. עלות העסקת עובד זר היא הרבה פחות ממה שאמרת. ראה כאן למשל או פה (אחרי ניכוי השתתפות של הביטוח הלאומי)
עורב מזדמן
New member
../images/Emo130.gif יש לי בשבילך 1.1 מילארד (לחודש)
מכאן: "על פי אומדנים שנערכו על ידי החטיבה למידע ניהולי בחשכ"ל, בחודש מרס היה לממשלה עודף בפעילותה הכוללת בסך של כ 1.1 מיליארד שקלים (עודף של 1.2 מיליארד כולל מתן אשראי נטו). "מתחילת השנה מסתכם העודף בפעילות הממשלה בסך של 6.5 מיליארד שקלים לעומת 7.8 בתקופה המקבילה אשתקד". "ב-2006 מדינת ישראל לא עמדה בגירעון שקבעה לעצמה, בעוד הגירעון אמור היה להיות כ-17 מיליארד שקלים, הוא הסתכם בסופו של דבר בשישה מיליארד, פער של 11 מיליארד שקל. ההוצאה של משרדי ממשלה הייתה נמוכה ב-17 מיליארד ממה שאמורה הייתה להיות, אחוז ביצוע של 94%. משרד החינוך למשל חסך 1.3 מיליארד שקל, אחוז ביצוע של 95%. משרד הפנים השתמש רק ב-80% מתקציבו, עוד חיסכון של 1.1, יותר מ-400 מיליון שקל נחסכו ממענקי איזון לרשויות מקומיות. רק שני גופים ניצלו את כל תקציבם, החשב הכללי 100% והכנסת 107%"
מכאן: "על פי אומדנים שנערכו על ידי החטיבה למידע ניהולי בחשכ"ל, בחודש מרס היה לממשלה עודף בפעילותה הכוללת בסך של כ 1.1 מיליארד שקלים (עודף של 1.2 מיליארד כולל מתן אשראי נטו). "מתחילת השנה מסתכם העודף בפעילות הממשלה בסך של 6.5 מיליארד שקלים לעומת 7.8 בתקופה המקבילה אשתקד". "ב-2006 מדינת ישראל לא עמדה בגירעון שקבעה לעצמה, בעוד הגירעון אמור היה להיות כ-17 מיליארד שקלים, הוא הסתכם בסופו של דבר בשישה מיליארד, פער של 11 מיליארד שקל. ההוצאה של משרדי ממשלה הייתה נמוכה ב-17 מיליארד ממה שאמורה הייתה להיות, אחוז ביצוע של 94%. משרד החינוך למשל חסך 1.3 מיליארד שקל, אחוז ביצוע של 95%. משרד הפנים השתמש רק ב-80% מתקציבו, עוד חיסכון של 1.1, יותר מ-400 מיליון שקל נחסכו ממענקי איזון לרשויות מקומיות. רק שני גופים ניצלו את כל תקציבם, החשב הכללי 100% והכנסת 107%"
ומדוע זה קורה??? מדיניות מכוונת!
העודף הזה לא נובע מאי יעילות בפעולת הממשלה, ולא משלומיאליות. העודף הזה נובע מפעולה מכוונת של החשב הכללי. כידוע , אין למשרדי הממשלה סמכות להחליט להוציא כסף בעצמם, אף אם הוא רשום בתקציב. החשב הכללי חייב לאשר כל הוצאה, ואת זאת הוא עושה במשורה ובקמצנות כדי לעשות את מה שבעיניו הוא יעדה המרכזי של הממשלה - לא להוציא כסף. כך למשל שילם משרד הפנים לרשויות המקומיות הרבה פחות ממה שהחוקוהתקציב אישר לו לשלם - מיליארד שקל פחות. כל המשבר ברשויות היה נמנע לו שילמה להן הממשלה את מה שחוק התקציב אפשר לה לשלם (ובעיני - חייב אותה לשלם) כל השביתות של המורים היו נמעות לו הוציא משרד החינוך את הסכומים לשכר מורים שהתקציב מתיר לו להוציא. מצטט העורב " רק שני גופים ניצלו את כל תקציבם, החשב הכללי 100% והכנסת 107%" הגוף היחידי במדינה שהחשב הכללי מתיר לו להוציא מה שתכנן הוא החשב הכללי עצמו, והכנסת פטורה מפיקוח החשב ולכן מוציאה יותר ממה שמותר לה הממשלה טוענת תמיד שאין לה כסף - זה שקר. יש כסף, יש עודף, ופקידי האוצר, בניגוד להחלטות הממשלה - מונעים את הוצאתו. בשנה שעברה, כמו גם השנה , לא הושג "יעד האינפלציה" עליו החליטו הממשלה ובנק ישראל. מדוע? זו טעות? זו החמצה? זוהי מדיניות מכוונת של פקידים, שלדעתם גזירות התקציב לא מספיק דרקוניות.
העודף הזה לא נובע מאי יעילות בפעולת הממשלה, ולא משלומיאליות. העודף הזה נובע מפעולה מכוונת של החשב הכללי. כידוע , אין למשרדי הממשלה סמכות להחליט להוציא כסף בעצמם, אף אם הוא רשום בתקציב. החשב הכללי חייב לאשר כל הוצאה, ואת זאת הוא עושה במשורה ובקמצנות כדי לעשות את מה שבעיניו הוא יעדה המרכזי של הממשלה - לא להוציא כסף. כך למשל שילם משרד הפנים לרשויות המקומיות הרבה פחות ממה שהחוקוהתקציב אישר לו לשלם - מיליארד שקל פחות. כל המשבר ברשויות היה נמנע לו שילמה להן הממשלה את מה שחוק התקציב אפשר לה לשלם (ובעיני - חייב אותה לשלם) כל השביתות של המורים היו נמעות לו הוציא משרד החינוך את הסכומים לשכר מורים שהתקציב מתיר לו להוציא. מצטט העורב " רק שני גופים ניצלו את כל תקציבם, החשב הכללי 100% והכנסת 107%" הגוף היחידי במדינה שהחשב הכללי מתיר לו להוציא מה שתכנן הוא החשב הכללי עצמו, והכנסת פטורה מפיקוח החשב ולכן מוציאה יותר ממה שמותר לה הממשלה טוענת תמיד שאין לה כסף - זה שקר. יש כסף, יש עודף, ופקידי האוצר, בניגוד להחלטות הממשלה - מונעים את הוצאתו. בשנה שעברה, כמו גם השנה , לא הושג "יעד האינפלציה" עליו החליטו הממשלה ובנק ישראל. מדוע? זו טעות? זו החמצה? זוהי מדיניות מכוונת של פקידים, שלדעתם גזירות התקציב לא מספיק דרקוניות.
בגלל ציניות כזו אבדתי את הג'וב שלי
בעבודה הקודמת שלי הייתי מהנדס תכנה עד שגילו שהרבה יותר זול להחזיק קבוצת תכניתנים בפיליפינים מאשר מהנדס תכנה בישראל. מאוד ממליץ לך לקרוא את הספר המצויין של תום פרידמן "העולם הוא שטוח" שיוציא לך מהראש את הרעיון כאילו גבולות וחוקים יכולים למנוע בריחת ג'ובים לחו"ל. ההעתיד הוא כבר כאן ומי שלא יצליח להסתגל אליו צריך להביט אל ההסטוריה כדי לראות מה קרה לחברות שלא הסתגלו לעולם שהשתנה.
בעבודה הקודמת שלי הייתי מהנדס תכנה עד שגילו שהרבה יותר זול להחזיק קבוצת תכניתנים בפיליפינים מאשר מהנדס תכנה בישראל. מאוד ממליץ לך לקרוא את הספר המצויין של תום פרידמן "העולם הוא שטוח" שיוציא לך מהראש את הרעיון כאילו גבולות וחוקים יכולים למנוע בריחת ג'ובים לחו"ל. ההעתיד הוא כבר כאן ומי שלא יצליח להסתגל אליו צריך להביט אל ההסטוריה כדי לראות מה קרה לחברות שלא הסתגלו לעולם שהשתנה.
בקשר לחקלאים
הם לא פאודלים בעלי קרקעות. הקרקעות, ברובן, בכלל לא שייכות להם. הן שייכות למדינה ומוחכרות לחקלאים. החקלאים לא יכולים לעשות בקרקעות האלו ככל העולה על רוחם. לקרקע יש ייעוד, והוא חקלאות. מרוב החקלאים נבצר מלעסוק בחקלאות משום שהמדינה דאגה שזה לא יהיה משתלם. לכן נסגרו מאות ואלפי משקים. את התוצאות רואים בשטח - רוב המושבניקים והקיבוצניקים לא עוסקים בחקלאות. גם אני לא. סגרתי בגלל שלא היה כח עבודה לקטיף. הפרי נשאר על העץ, נפל ונרקב. למזלי, אף ישראלי לא רצה לעבוד בקטיף. ואני אומר "למזלי" כי אם הייתי מעסיק ישראלים ב"שכר הוגן" הייתי מפסיד עוד יותר. כשתהיה מוכן לשלם פי חמש לקילו תפוזים ממה שאתה משלם עכשיו תודיע לי.
הם לא פאודלים בעלי קרקעות. הקרקעות, ברובן, בכלל לא שייכות להם. הן שייכות למדינה ומוחכרות לחקלאים. החקלאים לא יכולים לעשות בקרקעות האלו ככל העולה על רוחם. לקרקע יש ייעוד, והוא חקלאות. מרוב החקלאים נבצר מלעסוק בחקלאות משום שהמדינה דאגה שזה לא יהיה משתלם. לכן נסגרו מאות ואלפי משקים. את התוצאות רואים בשטח - רוב המושבניקים והקיבוצניקים לא עוסקים בחקלאות. גם אני לא. סגרתי בגלל שלא היה כח עבודה לקטיף. הפרי נשאר על העץ, נפל ונרקב. למזלי, אף ישראלי לא רצה לעבוד בקטיף. ואני אומר "למזלי" כי אם הייתי מעסיק ישראלים ב"שכר הוגן" הייתי מפסיד עוד יותר. כשתהיה מוכן לשלם פי חמש לקילו תפוזים ממה שאתה משלם עכשיו תודיע לי.
למרות שעובדתית אתה כמובן צודק,
קשה לי להסכים לדבריך. דיברנו על כוחות שוק? נניח שלא היו תאילנדים במשווא הזו, של קטיף זול. ישראלים היו חייבים לקטוף, וחקלאים היו נאלצים לשלם להם יותר. מחיר יחידה לצרכן היתה יקרה יותר, אבל באין ברירה זה היה נקבע כמחיר השוק של תוצרת חקלאית. והציבור היה משלם, כי זה מחיר השוק. כמובן אם הצד השני של משוואת ה"אין תאילנדים" לא יהיה התחלת יבוא תוצרת חקלאית מתורקיה... כמי שחונך על ערכי עבודה בכלל ועבודה עברית בפרט, אני סבור שהמחיר של תוצרת יקרה בעבודה עברית הוא לא רק כדאי, הוא הכרחי.
קשה לי להסכים לדבריך. דיברנו על כוחות שוק? נניח שלא היו תאילנדים במשווא הזו, של קטיף זול. ישראלים היו חייבים לקטוף, וחקלאים היו נאלצים לשלם להם יותר. מחיר יחידה לצרכן היתה יקרה יותר, אבל באין ברירה זה היה נקבע כמחיר השוק של תוצרת חקלאית. והציבור היה משלם, כי זה מחיר השוק. כמובן אם הצד השני של משוואת ה"אין תאילנדים" לא יהיה התחלת יבוא תוצרת חקלאית מתורקיה... כמי שחונך על ערכי עבודה בכלל ועבודה עברית בפרט, אני סבור שהמחיר של תוצרת יקרה בעבודה עברית הוא לא רק כדאי, הוא הכרחי.
גם זה נכון
אלא מאי, שמדינת ישראל צריכה לעשות חשבון אם היא רוצה ליבא מתורכיה, כדבריך, או ליצר בעצמה. כמו שהמדינה מיצרת חלק מנשקה, כדאי לה כנראה גם שתהיה פה חקלאות. לכן כדאי לה לתמוך בחקלאים. אני מסכים אתך שכדאי לה לעשות את זה בלי הזדקקות לעובדים זרים ושישולם המחיר המתאים עבור התוצרת. זה גם אומר שהיא תצטרך לתמוך באלו שאין ידם משגת לשלם כמחיר הזה באופן ישיר. במדינות רבות אחרות המדינה עושה בדיוק כך. זה יכול להתבטא במחיר מיוחד למים לחקלאות (שוב שיטה עקומה) או במענקים ישירים.
אלא מאי, שמדינת ישראל צריכה לעשות חשבון אם היא רוצה ליבא מתורכיה, כדבריך, או ליצר בעצמה. כמו שהמדינה מיצרת חלק מנשקה, כדאי לה כנראה גם שתהיה פה חקלאות. לכן כדאי לה לתמוך בחקלאים. אני מסכים אתך שכדאי לה לעשות את זה בלי הזדקקות לעובדים זרים ושישולם המחיר המתאים עבור התוצרת. זה גם אומר שהיא תצטרך לתמוך באלו שאין ידם משגת לשלם כמחיר הזה באופן ישיר. במדינות רבות אחרות המדינה עושה בדיוק כך. זה יכול להתבטא במחיר מיוחד למים לחקלאות (שוב שיטה עקומה) או במענקים ישירים.
אני רק מזכיר לך...
שכמו בכל מקצוע אחר, גם החקלאי בחר להיות חקלאי כדי להרויח כסף ולא מתוך ציונות לשמה. אם במקצוע הזה לא עושים כסף טוב, אף אחד לא מכריח אותו להישאר בתחום. אני מבין שאתה מבסס את הטיעון שלך על הצורך באספקה חקלאית עצמית בשעת חירום. טוב ויפה. אלא שזה נכון עד לכמות מסוימת (שמספיקה לשרוד את תקופת החירום) ולמוצרים חקלאיים בסיסיים. וכידוע לשנינו הצד החזק של החקלאות הישראלית הוא הגידולים המתוחכמים ולא המלפפון והעגבניה. בקיצור, דווקא אותם מוצרים שהם אטרקטיביים לחקלאי מבחינת רווח הם בדיוק אלה שאין הכרח להבטיח מלאי שלהם לשעת חירום. אז אני לא רואה שום סיבה לסבסד חקלאי שרוצה לייצא לאירופה פרחים מהונדסים באמצע החורף. אם הוא יכול לשלם שכר הוגן לעובדיו ועוד לעשות בוחטה - אחלה ושיהיה בריא, ואם לא - שיחפש לו פרנסה אחרת. אני לא צריך לשלם מכיסי את משכורתם של קוטפי הפרחים שלו, בעוד שהוא ישלים להם שכר של תאילנדים אבל ירויח ממכירת התוצרת בסטנדרטים אירופים.
שכמו בכל מקצוע אחר, גם החקלאי בחר להיות חקלאי כדי להרויח כסף ולא מתוך ציונות לשמה. אם במקצוע הזה לא עושים כסף טוב, אף אחד לא מכריח אותו להישאר בתחום. אני מבין שאתה מבסס את הטיעון שלך על הצורך באספקה חקלאית עצמית בשעת חירום. טוב ויפה. אלא שזה נכון עד לכמות מסוימת (שמספיקה לשרוד את תקופת החירום) ולמוצרים חקלאיים בסיסיים. וכידוע לשנינו הצד החזק של החקלאות הישראלית הוא הגידולים המתוחכמים ולא המלפפון והעגבניה. בקיצור, דווקא אותם מוצרים שהם אטרקטיביים לחקלאי מבחינת רווח הם בדיוק אלה שאין הכרח להבטיח מלאי שלהם לשעת חירום. אז אני לא רואה שום סיבה לסבסד חקלאי שרוצה לייצא לאירופה פרחים מהונדסים באמצע החורף. אם הוא יכול לשלם שכר הוגן לעובדיו ועוד לעשות בוחטה - אחלה ושיהיה בריא, ואם לא - שיחפש לו פרנסה אחרת. אני לא צריך לשלם מכיסי את משכורתם של קוטפי הפרחים שלו, בעוד שהוא ישלים להם שכר של תאילנדים אבל ירויח ממכירת התוצרת בסטנדרטים אירופים.
כמו בכל דבר בחיים, צריך איזון גם כאן.
ברור שיש חקלאים שעוסקים בכך רק לשם רווח, ושתחומי ההתמחות שלהם הם מוצרי גורמה. לא נראה לי שהמדינה צריכה לסבסד את הללו. שכוחות השוק יקבעו להם את הרווחיות, על פי ההיצע והביקוש. אני כתבתי על חקלאות של מוצרים יותר בסיסיים, והביסוס שלי לצורך בעבודה עברית הוא לא משיקולים של אספקה לשעת חירום, אלא משיקולי ציונות ומסורת. אמנם לא באופנה היום, אבל אני עדיין מאמין שהאופנה תשוב...
ברור שיש חקלאים שעוסקים בכך רק לשם רווח, ושתחומי ההתמחות שלהם הם מוצרי גורמה. לא נראה לי שהמדינה צריכה לסבסד את הללו. שכוחות השוק יקבעו להם את הרווחיות, על פי ההיצע והביקוש. אני כתבתי על חקלאות של מוצרים יותר בסיסיים, והביסוס שלי לצורך בעבודה עברית הוא לא משיקולים של אספקה לשעת חירום, אלא משיקולי ציונות ומסורת. אמנם לא באופנה היום, אבל אני עדיין מאמין שהאופנה תשוב...
Immanuel Goldstein
New member
הבעיה הגדולה היא
שאי אפשר להפסיק את העבודה הזרה בישראל בהדרגה. בכל ענף, ההפסקה צריכה להיות בבת אחת. מסיבה פשוטה: אם חקלאי א' יורשה להעסיק עובדים זרים וחקלאי ב' לא, חקלאי ב' לא יוכל לעמוד בתחרות עם חקלאי א', ואז יפשוט את הרגל וזו תהיה הוכחה ניצחת שבישראל לא יכולה להתקיים חקלאות ללא עובדים זרים. חקלאי א' ירויח פה פעמיים: פעם אחת מסילוק התחרות, ופעם שניה מהורדת הרעיון המגוחך שאפשר להעסיק ישראלים בחקלאות מעל סדר היום.
שאי אפשר להפסיק את העבודה הזרה בישראל בהדרגה. בכל ענף, ההפסקה צריכה להיות בבת אחת. מסיבה פשוטה: אם חקלאי א' יורשה להעסיק עובדים זרים וחקלאי ב' לא, חקלאי ב' לא יוכל לעמוד בתחרות עם חקלאי א', ואז יפשוט את הרגל וזו תהיה הוכחה ניצחת שבישראל לא יכולה להתקיים חקלאות ללא עובדים זרים. חקלאי א' ירויח פה פעמיים: פעם אחת מסילוק התחרות, ופעם שניה מהורדת הרעיון המגוחך שאפשר להעסיק ישראלים בחקלאות מעל סדר היום.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.