לא קשור לעניין עליו דיברנו
וכידוע לך שחקן שנותן סיומת טובה למשחק, וקבוצתו מנצחת, נרשם ככוכב שבזכותו הושג הנצחון. לכן לא תשמע היום מאף אחד מילה על המחצית הראשונה הנוראית של פירס. אבל אני דיברתי על רצף של 6 רבעים גרועים, לא רק על פתיחה חלשה היום. ובכלל זה גם המשחק של גארנט, בעיקר במשחק הקודם. אחוזים נוראים, הגנה נרפית, לקיחת זריקות רעות. זה מסכם את מה שעשו השניים ב-2 המשחקים עד לרבע השלישי היום. אני לא מצדיק בכלל את קובי והמשחק שלו במחצית השניה היום. כמובן כל הקבוצה היתה חלשה בחצי הזה. אבל במחצית הראשונה למרות מיעוט הנקודות, הוא דוקא היה במשחק, חילק אס', חטף כדורים, השפיע מאוד על היתרון הגדול ש LA בנו. ושוב כפי שאמרתי במהלך המחצית הראשונה, משחק קבוצתי זה המשחק של LA, אבל לא בלי הקליעות של קובי. זה היה "יותר מדי קבוצתי" ומעט מדי נסיונות זריקה של קובי. מעבר לכך, חששתי שהלייקרס לא יידעו איך להחזיק יתרון כה גדול, כי זו סיטואציה מנטלית לא פשוטה. אתה מרגיש שעשית כל מה שצריך לעשות, ורק צריך לשמור על היתרון, גישה שגויה לחלוטין כמובן. מהצד השני בוסטון הרגישו שאין להם מה להפסיד, גם ככה הם לא חייבים לקחת את המשחק הזה, והם עם הגב לקיר בפיגור 20. לא היה עליהם לחץ כלל. לא פעם ראשונה ש LA מתקשים לשמור על יתרון גדול בפליאוף הזה, מרגיש כאילו הם לא מוכנים מנטלית להיות אלופים, כאילו אם הם עובדים קשה להגיע לפסגת ההר הם לפתע מסתכלים מטה ומקבלים פחד גבהים. וזה מגיע לא רק משחקני הספסל, אלא גם מגאסול ואודום, שלמרות מחצית טובה מאוד, על פני 4 המשחקים עד כה בסדרה הם בסה"כ חלשים, ונראה שמנסים להכריח עצמם לחדירות קשות, או לפעולות עם ראש בקיר - נבהלים מזה שהם צריכים לספק את הסחורה והם לא עומדים בציפיות.
