אנשים...

[טומויו האחת]

וואלה....

סוריי.... די הזנחתי את הקטע הזה...

 

[h p g i r l]

../images/Emo181.gif../images/Emo82.gif

~*~*~*~ "אז, איך היה לך היום האחרון של כיתה ז'? אה סאקורה", שאלה טומויו ממש מעט זמן אחרי שיצאו משערי בית הספר כשחופש שלם וארוך מפריד ביניהם לבין ההשיבה לבית הספר והעלייה לכיתה ח'. "היה נחמד, רגיל..." היא ענתה תוך כדי הסתכלות בתעודה שלה וניסיון לפענח אם הציון שלה מספיק טוב במתמטיקה... "אני שמחה^^, מה דעתך לבוא אלי עכשיו אפשר אפילו אם בא לך לעבור אצלך ולקחת גם את קרו, או שנלך אלייך, או, שאת מעדיפה ללכת הביתה לבד, אה, סאקורה מה קרה? למה נעצרת ככה פתאום?", התשובה הייתה נער שנשען על קיר בדרך לבית הספר, הוא לבש בגדים סינים וברגע ששם לב אליהן הוא הרים את ראשו ושיערו התנופף מעט ברוח "שלום, סאקורה, היי דאידוג'י..." "ש ש שאורן?" "כן?" "זה? זה אתה? באת כבר עכשיו? הייתי בטוחה שיקח לך יותר זמן להגיע! שתגיע עוד הרבה זמן! שבועיים לפחות! אבל" בשלב הזה היא כבר רצה לעברו וחיבקה אותו "אני שמחה שהגעת!" היא הידקה את חיבוקה ושאורן חיבק אותה בחזרה "טוב," אמרה טומויו "אני מניחה שאני יודעת את התשובה שלך, אז נתראה יותר מאוחר! ביי סאקורה, ביי לי! תהנו!" " טומויו!" סאקורה קראה לה "אל תדאגי^^, הכל בסדר, גם ככה נזכרתי שאני צריכה לנסוע מחוץ לעיר עם אמא שלי.. אז להתראות" "או, תמסרי לה שלום! להתראות!" שאורן רצה למסור לה שלום גם אבל כל מה שהוא הצליח להגיד היה – "שקראחחככ" כי סאקורה חנקה אותו מהחיבוק שלה, היא כנראה מאוד התגעגעה איליו, כמו שהוא התגעגע אליה, בעצם, לא, לא יכול להיות שהיא אוהבת אותו... ברגע שסאקורה קלטה היא הרפתה ממנו קצת, "בוא נלך לאן שהוא!" היא הציע, "יש כאן כמה דברים שלא ראית , שלא היו בפעם הקודמת שהיית פה! בוא^^" והיא תפסה את ידו והכלה לרוץ. תוך כדי ריצה שאורן שאל את סאקורה "תגידי, מאיפה זיהית אותי ככה? אנשים אמרו לי שמאוד השתנתי בשנתיים האחרונות, אז איך?" זה היה נכון, שאורן השתנה לגמרי, דבר ראשון הוא היה הרבה יותר גבוה, והפרצוף שלו התבגר, שערו הכהה טיפה, והכתפיים שלו התרכבו מעט והוא נראה ממש טוב (כמובן שם קודם הוא נראה טוב, אבל עכשיו זה היה יותר שונה). "טוב אני מניחה שפשוט זיהיתי אותך, איך שהוא , ברגע שראיתי אותך נשען ככה על הקיר ידעתי שזה אתה. אני מניחה שאני לא השתנתי ממש נכון?" היא השתנתה, כששאורן ראה אותה לראשונה באותו יום הוא לא האמין למראה עיניו, היא היה יפה, יפה כל כך מעבר למה שהוא דמיין, או זכר, היא גבהה (כמובן) והפרצוף שלה התבגר והיא לבשה את התלבושת של החטיבה (שהייתה גם התלבושת של התיכון שטויה למד בו פעם ושבו סאקורה אמורה ללמוד בו עוד שנתיים), שהחמיאה לה מאוד, השיער שלה היה בתסרוקת שונה משהוא היה פעם, הוא עדיין היה באותו צבע אבל הוא היה ארוך יותר ובלי שתי הקוקיות שתמיד הלכה איתן אז. " לא, את השתנת, אבל אל תדאגי" הוא מיהר לומר כי היה נראה שהיא עומדת להגיד משהו " את...המראה הזה שלך מתאים לך מאוד, באמת" סאקורה נעצרה, "אתה באמת חושב כך?" "כן,כמובן את יפה מאוד סאקורה..." סאקורה הסמיקה מעט וכך גם שאורן אבל פחות... הוא שם לב שהם נעצרו בפארק הפינגווין והוא בחן את הנוף, הכל היה בדיוק כפי שזכר. "בא לך לשבת או משהו?" "אממ, אוקי, למה לא, בוא נשב שם" היא אמרה והצביע לכיוון של ספסל שהיה בכניסה לעזור עם העצים בפרק, מתחת לעץ דובדבן שבדיוק פרח והיה מדהים ביופיו. הם התיישבו ודברו ונהנו והעבירו חוויות וצחקו, וכל אחד מהם היה באותו הזמן שקוע במחשבות בקשר לזוגו לשיחה. אחרי כמה שעות כאלה כבר הכל להחשיך... ולקח להם הרבה זמן לשים לב לזה. "אוי, אני רואה שכבר החשיך , אני חושבת שאבא שלי ידאג לי בבית... לא אמרתי לאן אני הולכת והיום הוא סיים לעבוד מוקדם... אבל ממש לא בא לי ללכת מכאן ולהפסיק לדבר איתך. אבא מכין היום ארוחת ערב לי ולו... אולי תבוא!" "אני מרגיש לא נוח עם זה, ליפול עליכם ככה פתאום..." "או... אולי תבוא בכל זאת?" "לא, אני אבוא בפעם אחרת כשתזמיני אותי.. אחרי הכל אני כאן כל החופשה... אז... להתראות, נדבר מחר" אמר ונתן לה נשיקה על לחיה, נופף לשלום והלך לכיוון הדירה שהוא השכיר לחופשה כולה. סאקורה הייתה בהלם, והמבט המופתע היה מרוח לה על הפרצוף... "הוא באמת עשה את זה?" היא הניחה את ידה על המקום בו שפתיו של שאורן נגעו בלחה כשחיוך מופיע על פרצופה, היא הסתובבה והלכה לה מאושרת הביתה. כשהיא הגיע היא מצאה ארוחה על השולחן ואביה בדיוק נכנס למטבח, הם אכלו וכשסיימו היא עלתה לחדרה ושם מצאה את קרו משחק משחקי ווידיאו (כמה מפתיע-_-) אבל זה לא היה איכפת לה, היא התקלחה קראה מעט והלכה לשון ~*~*~*~ הוא עשה את זה, הוא הרגיש דחף לעשות את זה בעיקר בזמן היא אמרה שהיא צריכה ללכת, הוא היה בטוח שלא יהיה לו את האומץ אבל, הנה... הוא אפילו הרגיש ממש טוב, הוא ידע שהוא לא הולך להתחרט על זה בחיים. הוא פתח את הדלת נכנס הכין לעצמו משהו קטן לאכול, אמא שלו התקשרה כדי לבדוק אם הוא הגיע בשלום ונתנה לו גם לדבר עם מיילין. הוא הלך להתקלח קרא כמה זמן והסתכל על תמונות שהיו לו, לא היו לו הרבה תמונות שלו ושל סאקורה, הייתה אחת שהם הצטלמו עם מיילין טומויו וקרו כשהם נסעו לטוקיו והיו כמה שלהם מההצגה "היפיפיה הנרדמת" ששאורן שיחק את הנסיכה והיא את הנסיך, והייתה לו את התמונה הטובה ביותר שלהם, מהפעם הקודמת שהם נפגשו, כשהם הופיעו בהצגה ההיא... סאקורה הייתה כל כך יפה שם, הוא חשב... הוא בהה בתמונה וכמו כל לילה מהלילה שהוא קבל את המכתב האחרון בהונג קונג הוא אמר בלחש אבל ברור "אני אוהב אותך סאקורה..."

 

[Leemon]

יפה מאוד! ^^

 

[סיון בטירוף]

מדדדדדדדהים!!!

 

[White Magic]

יפההההההההה

ממש אהבתי.........רואים שיש לך כישרוון! ^-^;

 

[קידה]

לקח הרבה זמן לקרוא../images/Emo105.gif

אבל בסוף עשיתי את זה!!! ממש יפה! תעלי את ההמשך!

 

[Pigwidgeon Weasley]

מגניב.../images/Emo13.gif../images/Emo87.gif

יש כמה דברים שהייתי משנה (כמו למשל השימוש באייקונים שלא נראה לי ממש מתאים לפיק או כל מני מקומות שהיו חסרים אנטרים או סימני פיסוק...) אבל מאוד נחמד סה"כ.^_^ ואני אשמח להיות הבטאית, אם את רוצה.

 

[טומויו האחת]

מגניב מאוד....

סוף סוף פיק ששם על היחסים בים סאקורה ושאורן....

 

[OFIRB9]

אלוהים כמה שזה יפה...00

אבל...זה סותר את הסרט השני לא? למי איכפת זה יפה!!! *מכה את עצמי* נטוש יש לך כישרון ענק!!! תמשיכייייי! זה ממשיך נכון??? ;;

 

[h p g i r l]

תודה לכם../images/Emo9.gif../images/Emo181.gif../images/Emo82.gif

אני אשמח שתיי הבטאית גל^^ יאי^^

 

[Pigwidgeon Weasley]

הו, יופי.../images/Emo13.gif../images/Emo87.gif

אני מבטאת אותו עכשיו, אני אשלח לך כשאני אסיים. טוב?

 

[ShuNka]

איזה יפההה ^.^

נורא אהבתי ..

 

[h p g i r l]

תודה^^../images/Emo181.gif../images/Emo82.gif

 

[Pigwidgeon Weasley]

כמה מוזר!../images/Emo12.gif../images/Emo87.gif

בעודי מבטאת את הפיק של נטע (אגב, סיימתי. אני אשלח לך בקרוב.

) קלטתי משפט מפרסומת כלשהי בערוץ שלוש - "אני חייב לחזור ליפן כדי להגיד לה שאני אוהב אותה..."

 

[h p g i r l]

LOL../images/Emo6.gif../images/Emo181.gif../images/Emo82.gif

אין לך מושג כמה אני צוחקת עכשיו

 

[סיון בטירוף]

הפיק עצמו

*פרנקו, אחיו של ג'יזרמו זוכה באולימפיאדה.* ג'יזרמו: כל הכבוד, זכית במדליית זהב!!! פרנקו: ג'יזרמו, אני מעניק את המדליה לך. אחרי הכל, בלי התמיכה שלך לא הייתי מגיע לכלום. ג'יזרמו: תודה פרנקו!!! פרנקו: הלא דבר. מצטער, אני צריך ליסוע לשנייה, להתראות בנתיים. ג'יזרמו: להתראות!!! (פתאום האוטו של פרנקו מתחיל להיסתובב, להתנגש בדברים, והפסיק לאחר 15 דקות) ג'יזרמו: (מפנה ת'שאריות של האוטו) פרנקו!!! פרנקו!!! (הוא מזיז חתיכה, ומוצא את אחיו מת.) *צועק* פרנקו!!!!! (שיר פתיחה) *הבית של סיאורן בהונג קונג* (צלצול בדלת, סיאורן פותח) סיאורן: יואה? מה אתה עושה כאן? יואה: באתי כדי לקרוא לך, להגן על השליטה. מישהו ינסה להתנקש בחייה, ורק לך יש את הכח להגן עליה, מכיוון שאתה מאוד קרוב אלייה וחשוב לה. סיאורן: אבל... למה? למה שמישהו ירצה להרוג את סאקורה? יואה: אני לא יודע. אבל תוכל להגן על השליטה? סיאורן: בוודאי! (מחשבה של סיאורן): סאקורה, אני לא אתן לאיש לפגוע בך. את האדם היחיד שחשוב לי ונשאר בחיים... אני לא אתן לך למות... (בחזרה לג'יזרמו) ג'יזרמו: פרנקו, למה היית חייב למות? לא מספיק האובדן של אמא, אני צריך לסבול גם את אובדנך? ג'ני: ג'יזרמו, אל תיהיה עצוב. תחשוב על זה, הוא הולך למקום טוב יותר. ג'יזרמו: אף אחד לא ביקש ממך להתערב, אז בבקשה עופי מפה. ג'ני: מה יש לך נגדי? למה אתה תמיד כל כך קר כלפיי?! ג'יזרמו: יש לי סיבות משלי. עכשיו עופי מפה! ג'ני: (מסתכלת על ג'יזרמו בעצב) טוב, אם זהו רצונך. (יום תחילת שנת הלימודים) סאקורה: אני מקווה שהשנה אני אשפר את הציונים שלי. טומויו: על תדאגי, את תשתפרי. סאקורה: באמת? תוד... (רואה את סיאורן ומפסיקה, ומפילה את הספרים שהיו בידה) סיאורן: שלום סאקורה. (כך נגמר הפרק, שיר סיום) יפה? מצטערת שזה כזה קצר, אני רוצה לשמור אתכם במתח. מה דעתכם על הפיק? ועל תתביישו להגיד ביקורת בונה, אפילו אם היא שלילית!!!

 

[סיון בטירוף]

אהה, שכחתי להגיד ממי ההשראה של כל

דמות... ג'יזרמו- תמיד דמיינתי אותו במראה כמו של המחפש של הפלפאף במשחק הקוווידיץ' של הארי פוטר, אבל לא קיבלתי שום השראה על העלילה שלו, המצאתי אותה מעצמי... ג'ני- ג'יני וויזלי, אחותו של רון וויזלי, מכיוון ששתיהן משחקות אותה תמימות... רוי- דראקו מאלפוי מהארי פוטר, מכיוון שהוא סנוב לדעתי, ומכיוון שהוא שונא מאוד את הארי פוטר ורון וויזלי, כמו שרוי שונא את סיאורן וג'יזרמו.

 

[טומויו האחת]

אין ביקורת!!!!

זה היה פשוט גדול.... הכל נורא יפה ומעניין... השילוב של הדמויות החדשות.... איך שיואה מבקש משאורן עזרה ואיך ששאורן דואג לסאקורה-כשהוא חושב שהוא לא ייתן לשום דבר לפגוע בה וגם איך שהיא מפילה את הספרים כשהיא רואה אותו... הכל תורם לעלילה נורא מעניינת ובונה מתח.... אני כבר מתה ליקרוא את ההמשך...

 

[שאלמור]

../images/Emo9.gifמהמם מחכה להמשך

יש דימיון בין הדמויות

 

[DoRiT ChaN]

../images/Emo28.gif../images/Emo29.gifזה לא פיק. כל אלה הם

דיאלוגים, דו-שיח. וזהו