אני רק לשאול שאלה

[shellyland]

אני יכולה לשלוח לך את העבודות שלי

בספרות, אם אתה מבטיח לסיים אותן עבורי ולהגיש בשמי. איך אתה באלתרמן ובודלר?

 

[נץ666]

אין סיכוי יקירה

לא מצאת נושא קצת פחותיותר מעניין מאלתרמן ובודלייר, כבר קרטון-בלום לפני 30 שנים דיברה ולימדה על הקשר האפשרי ביניהם.

 

[shellyland]

וואלה?

לא מצאתי שומאמר שלה בנושא. מצאתי הרבה שטיינברג ובודלר, אבל אלתרמן ("הצעיר") זהיחסית תחומחקר חדש, של העשור האחרון, אם לא פחות מזה.

 

[נץ666]

מה ל'שות, אני ישבתי אצלה בשיעורים

שנה שלמה והיא בהחלט דיברה על זה. אולי לא כתבה, אבל דיברה.

 

[החכם והתם]

תקני אותי אם אני טועה

אבל נראה לי שהשימוש הנפוץ באוגדים בעברית הישראלית המדוברת, הוא השפעה של האנגלית על חיינו. כך הפך "העץ גבוה" ל"העץ הוא גבוה".

 

[hapax legomenon]

../images/Emo203.gif העץ הוא גבוה

קצת מטעה. בשיר לפחות, אין מדובר בעץ מסויים, כי אם בשם גנרי: כלל העצים. באותו האופן, הצפרדע היא ירוקה. עוסק בכלל הצפרדעים, כאילו אמרנו כל הצפרדעים ירוקות. שים לב, שדווקא במשפט האחרון אין צורך באוגד! וכן אין צורך באוגד כאשר עוסקים ביישות מסויימת: הצפרדע [הזאת] ירוקה. כדי לחדד עוד יותר את הנקודה, הבה נדמיין שאתה מראה לילד קטן דף שעליו תמונות של בעלי חיים שונים. עכשיו אתה שואל אותו לצבעיהם. הסוס חום, הוא יאמר. הברבור לבן, הוא יוסיף. עוד תאר לעצמך, שהדפסת הצבעים לא היתה טובה במיוחד, ואז הילד יקרא בהפתעה: הצפרדע כחולה! בשביל לאמת סברה זו, חיפשתי בגוגל את התואר 'גבוה'. קיבלתי קרוב ל-3 מיליון דפים. עברתי על ה-16 הראשונים, מתוך הנחה שהם מספיק מייצגים. ברוב המקרים היה התואר אטריבוטיבי, כלומר - לוואי, כגון: בניין גבוה, מינון גבוה, אחוז גבוה, ריכוז גבוה. במקרים מעטים היה התואר פרדיקטיבי, שזה בעצם מה שחיפשתי. בכל המקרים הללו, לא הופיע שום אוגד - לא "הוא" ולא "זה". הנה כמה דוגמאות: הסיכון בשוק המניות גבוה http://www.bizportal.co.il/shukhahon/biznews02.shtml?mid=120003 זיהום האוויר בפאבים גבוה יותר מאשר בכביש סואן http://www.infomed.co.il/news/n_052206_1.htm שיעור ההתייצבות לתוכנית ויסקונסין גבוה מהציפיות http://www.makorrishon.co.il/show.asp?id=13616 איך זה שמספר הכניסות לאתר שלי גבוה כל-כך? http://www.livecity.co.il/site/detail/detail/detailDetail.asp?detail_id=169190&depart_id=9892 שיעור המורים העולים שפוטרו בדרום גבוה יחסית לשיעורם הכולל בין המורים http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=574532&contrassID=2&subContrassID=21&sbSubContrassID=0 בכלל, אל תיתן לשירים לבלבל אותך. לעתים קרובות מוצאים שם מבנים חריגים, ביטוי לחירות המשורר.

 

[החכם והתם]

הי, אבל הדוגמאות שהבאת

הן כולן מהלשון הכתובה ולא מהלשון המדוברת! הנטייה לשימוש רחב באוגד מתבטאת בלשון המדוברת דווקא. ושאלתי היא האם נכון אני משער שזו השפעה של האנגלית.

 

[hapax legomenon]

מצטערת

אני פשוט לא מכירה את התופעה שאתה מדבר עליה. מה גם, שהאינטרנט הוא הראשון לשקף את השפה המדוברת, ואף על פי כן, לא מצאתי בו הדים לתופעה. ממילא, גם אין באפשרותי לשער מה מקורותיה. אבל אם תצטט כמה משפטים שבהם יש אוגד כינוי גוף מיותר לכאורה, אשמח לעיין בהם. חשוב שיהיו אלה משפטים ששמעת מתנסחים באופן טבעי (ואנא ציין את ההקשר שבו נאמרו), לא משפטים שנראים לך אפשריים!

 

[mucool2]

שפת האינטרנט היא שפת-ביניים

 

[גנגי]

וימי האינטרנט הם ימי הביניים?

 

[mucool2]

בינתיים.

 

[Sea Urchin]

בעברית זה קצת שונה

כי "היא", "הוא", "הם" וכדומה אינם פעלים (למרות שמשתמשים בהם לפעמים כצורת בינוני של השורש ה.י.ה), אלא כינויי גוף.

 

[נץ666]

hapax legenon

יש בלוג בלשנות שמאוד מוצא חן בעיניי שכותב אותו בחור בשם אילן. היום הוא פרסם פוסט על 'זה". כיוון שקישרתי לו את התגובה הזו שלך בתפוז, אני מצרף לך קישור לפוסט שלו.