אני זקוקה לדעתכם

[רונית הסנאית]

שתהיו לי בריאות...

מה סטרילי????????????? אין הדבקה דרך הרקטום- אלא אם כן מדובר בחדירה חס וחלילה.

 

[גילי ח ן]

התכוונתי שאם הייתי אם בגן...../images/Emo140.gif

לא היה מפריע לי שיטפלו בו בכפפות , משום שאי אפשר לדעת במה המטפלת נגעה קודם לכן...

 

[נעה גל]

אנחנו עוסקים בבני אדם

נכון, נקיון חשוב. אבל, אני לא מצפה שהסביבה של הילדים שלי תהיה סטרילית. אני לא רוצה שהיא תהיה כזו. אני חושבת שמגע אנושי חשוב בטיפול בילדים. הבן שלי כבר גמול תקופה ארוכה ולכן, הענין פחות עקרוני לגביו, אבל אני חושבת על תינוקות וילדים לא גמולים - החלפת טיטול היא זמן חשוב שניתן לנצל אותו לאינטראקציה נעימה בין מטפלת לילד. אני מצפה שהחלפת טיטול תעשה תוך תשומת לב לילד שלי (ולא, חצי דקה 3 מגבונים והלאה לילד הבא), שהמטפלת תדבר איתו, תסביר לו מה היא עושה ושהמגע שלה יהיה נעים. את האחרון, אי אפשר להשיג עם כפפות על הידיים. בנוסף, אני מצפה ממטפלת תשטוף ידיים בין החלפת טיטול מילד לילד, אחרי שהיא יצאה מהשירותים ואם היא היתה בארגז החול עם הילדים. אלה הם כללים בסיסיים בהיגיינה אנושית והם מספיקים בהחלט לשמור על רמת הניקיון שאני רוצה שתהיה בגן סביב הילד שלי. סטרילי זה חדר ניתוח ומעבדות. לא גן ילדים.

 

[דסי אשר]

פרופ אבי שגיא וד"ר נינה קורין כתבו

מאמר,בו התייחסו לפער הקיים בין איכות טיפול כפי שנתפסת על ידי הורים, לבין איכות טיפול כפי שמקובלת על ידי בעלי המקצוע. בגיל הרך, הגיל בו אנחנו עוסקים כאן בפורום, בעלי המקצוע מייחסים חשובות רבה לאיכות הטיפול בקטנים בתחומים הנוגעים לסדר היום הבסיסי של הקטנים- אכילה, השכבה לישון והחלפת טיטולים. לגבי כל אחד מהתחומים- ישנו פירוט רב, מהו טיפול איכותי. באכילה, למשל- אין הכוונה דווקא למזון המכיל את כל אבות המזון, אלא לעצם הישיבה בצוותא, חווית האכילה בחברה- כנקודה ראשונה- האפשרות להיות עצמאיים, האפשרות לבחור האוכל, האפשרות לגעת במרקמים שונים, האפשרות לפתח את המוטוריקה העדינה והגסה(אכילת אורז, אפונה, באחיזת פינצטה...ישיבה על כיסא, כאשר מסוגלים) ועוד הרב המאד תחומים- כאשר מושג העל- ארוחה היא חוויה. באותה מידה- החלפת טיטולים הינה חוויה אינטימית, ולא רק פעולה פיזית. אין להשוות זאת לעבודה של רופא שיניים או גניקולוג. בשני המקרים אין ציפיה, שבעל המקצוע יפתח קשר עם הלקוחה בזמן הבדיקה הגניקולוגית(!!!!), וגם רופא השניים. כן, חשוב שיהיהו נעימים, שישוחחו איתנו בזמן עבודתם- כדי שנרגיש נוח בזמן פעילות טיפולית שלא נוחה לנו- אבל לא מעבר לכך. לגבי הקטנים, החלפת טיטול היא זמן טיפול אינטימי חשוב. ילדים במשפחתון שלי, וכבר כתבתי על כך- מרבים להתחרות על מי יוחלף קודם, או ממציאים שי להם קקי בטיטול- כדי להיות למעלה בפינת ההחתלה- שגם מאד מעניינת. דרורית אמיתי דרור, צפתה בילדונת במשפחתון שלי, לפי בקשת ההורים. היא אמרה להורים, שמאד התפעלה מרגעי החלפת הטיטולים- שהיו כה אינטימיים. אני כותבת זאת לא כדי להתפאר- אלא כדי לחזק את דבריה של נעה. החלפת טיטולים היא הזדמנות מאד מיוחדת לקשר מאד קרוב ואינטימי, שיכול להכיל תכנים שונים: דיבור, מגע, שיר, עיסוק בצעצועים ותכונותיהם- הכל ררמה מאד אינטית. רופאים, אחיות, רופאי שיניים- לובשים כפפות מאז התפרצות מחלת האיידס, והחשש להדבקות. הגניקולוגים עשו זאת גם לפני. יש הבדל גדול בין טיפול רפואי לבין טיפול אנושי, כמו שנעה כתבה.... דסי

 

[מ א י ה ועוד3]

דסי, מכיוון שהתייחסת אליי רציתי לתק

לתקנך. מטופלת פוריות שנמצאת כל יומיים אצל רופא פוריות, היא בפירוש לא פציינטית מזדמנת אצלו. הוא מלווה אותה בבכי, בקשיים, בסיטואציה שבה כמעט כל בדיקה מלווה אצלה בדפיקות לב ובחרדות. הרופא שלי, הוא המלאך שלי. הוא התומך העיקרי בי בזמנים הקשים, והוא זה שאצלו התשובות והיכולת לטפל. מתוך כך, אני משווה אותו למטפלת בגן. יש לי, בהחלט, ציפיה לקשר אישי עם הגניקולוג שלי. אני רואה אותו יותר מאשר את כל קרובי. הוא רואה אותי במצבים הכי אינטימיים שלי, פיזיים ונפשיים. וכשאני נכנסת איתו לחדר ניתוח, ומורידה את המשקפיים (שבלעדיהם אני כמעט עיוורת), וקולו הוא היחידי שאני מכירה בחדר הגדול והקר, המכיל עוד ארבעה אנשי צוות ומרדים- כן, יש לי בהחלט ציפיה לקשר אישי. כשהגעתי למצב הזה, לבדי, עידו שמר על תמוז, הוא החזיק את ידי וליטף אותי עד שהורדמתי. עם כפפות. אז מה?! אני מגיעה בבוקר למעבדה שלי והדבר הראשון שאני עושה זה להוציא שתי כפפות נקיות מהקופסה. אני לא רואה בזה ענין רגשי. בדיוק כמו שאני נועלת נעליים ולא סנדלים. תחושת המגע דרך הכפפות הופכת להרגל, ואני יודעת לעשות דברים מאד מדוייקים במעבדה, הכוללים תחושה ומגע, למרות שמעולם לא נגעתי במערכת הניסוי שלי ללא כפפות. הנקודה שלי בנושא הדיון, היא שעל מנת לשמור על הגיינה אפשר להסתפק בשטיפת ידיים. מכיוון שהנורמות בישראל אינן כוללות שימוש בכפפות, נראה לי מוזר שאישה שאמורה לטפל בילדים בוחרת לעשות זאת תוך אימוץ גישה כזו. כנראה שהדבר מפריע לה במיוחד. כאן המקום לבדוק את המכלול שהמטפלת מהווה עבור הילדים, דבר שנועה לא כתבה לנו.

 

[נעה גל]

למה לא כתבתי? כתבתי

...אני חושבת שצריך לקחת את הדבר בפרורפוציות: נכון, זה לא תקין, יש בעית מסר. אבל, בן אדם מורכב מעוד כמה דברים חוץ מאשר האופן בו הוא מחליף טיטולים ואנחנו מסתכלים על סה"כ התרומה של בן אדם לילד ולא רק על דבר אחד שגוי שהוא עושה ... מכאן

 

[מ א י ה ועוד3]

../images/Emo140.gif הכוונה היתה שלא פירטת את דעתך

האישית על המטפלת, מכל בחינה אחרת. האם הופתעת, או שמא זה הצטרף לגישה כללית שלה שלא אהבת? האם הילדים אוהבים אותה? ניגשים אליה בבוקר? האם היא מנשקת אותם וחמה אליהם?

 

[דסי אשר]

מאיה, אני שמחה שכך את מרגישה עם

הרופא הגיניקולוג שלך, והלוואי שיהיו רבים כמוהו(אני גם אחות מוסמכת, שעבדה הרבה מאד שנים בגניקולוגיה, ויודעת על מה את מדברת...). אבל, התכוונתי שהרופא שלך לא היה מנסה לדגדג אתך בזמן הבדיקה, לא היה מנסה לעשות לך עיסוי- כל מיני דברים שהם טבעיים במגע עם תינוקות ופעוטות, בזמן טיפול שהוא אישי. אם דבר כזה היה קורה ביניכם- קרוב לוודאי שהיית בורחת מרופא זה. כאן ההבדל. דסי

 

[michal@gal]

ההרגשה שלי בדיוק הפוכה

במעון של הבן שלי בזמנו, בעלת המעון דרשה מהמטפלות להחליף לילדים טיטולים עם כפפות חד פעמיות, ולהחליף כפפות בין ילד לילד, כדי לשמור על הגינה. גם את המשטח שעליו מחליפים היו מחטאים מדי יום, ושמים ניר חד פעמי כדי לשמור על ההגינה. לי זה נראה רעיון טוב מאד.

 

[mom of Ophrie]

it's a rule in some nursaries

Here in England the best nurseries (Gans) use gloves all the time, they chage gloves from baby to baby. I think it's clean and safe (virus can be transefered very easily between babies if you don't use gloves). OK it's not warm and soft as feeling the hands on the body but there is no harm to baby. A normal baby gets enough touch from his parents and carers and few minutes of gloves a day will not effect him. mom of Ophrie​