אני בין המתלבטים

[Le Fay]

ויותר מזה

(או פחות. אנא עראף?) לאמונה בהישארות הנפש אין שום השלכה מעשית ברורה לגבי החיים כאן ועכשיו: אם יש הישארות הנפש, אין לנו מושג ירוק מה אמות המידה של טוב ורע שנהוגות שם. יוצא שהלונג שוט - ההימור הכי סביר - הוא להיות בדיוק מה שאנחנו, במינימום מאמץ להתחזות לכל דבר אחר.

 

[טוב]

כן, אבל אז נשאלת השאלה הגורלית

מה ה בדיוק "אנחנו" האמיתי, ומה מעטפות וקליפות סביבתיות.

 

[Le Fay]

אכן. רק שלשאלה הזו בטח אי אפשר

לקבל תשובה ראויה משום רב. לוקח חצי חיים (לפחות) לברר, בעצמנו (וגם אחרי שביררנו יש, לשמחתי, הפתעות).

 

[אתאיסט עם ציציות]

למעט כמובן

העובדה שאני רב, לא פוסלת אותי מלמצוא תשובה לעצמי. (בטח לא אחרי מחצית חיים) אבל יותר כיף זה לחפש.... ועוד יותר כיף זה למצוא את ההפתעות.....

 

[אלישע בן אבויה]

תיקון: אמונות טפלות = תפלות

 

[לא יודעת בינתיים]

איזו דת קדמה ליהדות?

ואם אמנם נכון שיש נשמה (חלק רוחני) באדם , אז צריך לדאוג גם לו, לא? באיזו דרך ניתן לעשות זאת אם לא בדרך דתית (כלשהי)?

 

[שומרת נפשה]

למשל הדת של אבא של אברהם

הפסילים שלפי הסיפור העברי שבר אברהם, היו שייכים לדת כלשהי... בתקופתנו, נפוצות קבוצות מ"העידן החדש" הטוענות ליצירת קשר עם הנשמה ודאגה לה באמצעות מדיטציה ושיטות שונות אחרות, מבלי להפוך לדת עבור החברים בהן. לקבוצות אלה יכולים להיות מאפיינים דתיים כמו אמונה באל, אך חלקן לפחות פלורלי מכדי להיקרא דתי במובן האורתודוכסי של המילה.

 

[ליאור של חנה]

ומה שיפה ברוב הדתות ברוב ההקשרים

שעם כל הנושא של רוחניות עדיין תמיד הטקס היה חומרי לחלוטין לא מכיר (ובטח יהיו מי שיתקנו אותי) שום חג שלא מכיל בתוכות אלמנטים חומריים בין אם חובת אכילה מסויימת או חובת צום מסויים ובין אם אקט של שימוש בסמל כמחליף המציאותי (חביטת ערבות, העלאה לעולה, שימוש במסכה, ברית מילה, שבירת כוס ועוד) ככה גם הקבורה נטו חומרי

 

[אלישע בן אבויה]

רוח רוח רוח רוח...

כל עיסוק בתרבות, בהגות, ביצירה ובמדע הוא רוח כל מעשה טוב, פעילות לשיפור החברה, מאבק למען אידיאלים נעלים הוא רוח כל השתכללות עצמית, התקדמות ושיפור התודעה האישית הוא רוח ויש אומרים שגם המיניות שלנו היא ביטוי לרוח אז למה רק אמונה בפיות, מפלצות ואלים מלמול מזמורים, קציצת עורלות וריצוץ גולגלות של עמלקים קטנים היא רוח?

 

[שומרת נפשה]

../images/Emo45.gif

 

[ידו בכל]

אלו שעוסקים ברוח

עושים יותר מידי רוח

 

[ידו בכל]

למשל הדת המצרית

על תולדות מצריים ניתן לקרוא בספרו של ברסטד דברי ימי ממצריים אשר תורגם גם לעברית. דת המצרית עתיקה מאד והיו בה אלוהיות רבות ממעמדות שונים. היא כללה גם אלים מקומיים שונים ומשונים. הדת המצרית הייתה מלאה במגיה, טקסים וקמעות. הדת המצרית האמינה יותר מכל הדתות בחיים שאחרי המוות. חשוב לציין כי ברית המילה הייתה נפוצה מאד אצל המצרים כמו גם אצל עמים אחרים מימים קדומים קדומים. רואים זאת אצל החנוטים ואצל הציורים ובתמונות על כתלי הקברים. בשנת 1375 לפני הספירה עלה לשלטון מלך בשם אמון-חטף הרביעי. הוא ניסה לאכוף על המיצרים דת מונותואיסטית מחמירה ולאלץ אותם לוותר על המסורת העתיקה שלהם. ככל הנראה מדובר בניסיון המונתואיסטי הראשון בהיסטוריה. הוא פיתח את הפולחן לשמש, לא כאל חומרי, אלא כשמש המיצגת סמל לישות אלוהית. באחד הכתובות הארכיאולוגיות נמצא כתוב "הו אתה אל יחיד ומלבדך אין אל אחר" . הוא זנח לחלוטין את רעיון של חיים אחר המוות בדיוק כמו היהדות המקראית שאיננה מזכירה זאת מאות שנים לאחר מכן. הוא היה קנאי, סגר מקדשים לאלים אחרים, אסר על פולחן פגע במעמד הכוהנים והחרים נכסים אליליים. שלטונו ערך 17 שנה ולא ברור איך הוא מצא את מותו. לאחר מותו חזרו הכוהנים הישנים למעמדם, ואותו הוזכר בעיקר כפושע. ללמדך, שדווקא הדתות העתיקות האמינו בחיים אחרי המוות ואלו היהדות לא.

 

[כויפר חרדי]

לא יודעת! ../images/Emo163.gif

אם את לא יודעת אני יגיד לך, מה הקשר בין נשמה וחיים לאחר המוות לבין אמירת קדיש?, אולי אם יש חיים לאחר המוות צריכים לעשות מיסה כמו שעושים אצל הנצרים או טקסים אחרים כמו שעושים אצל כל יתר הדתות. אגב כל אלו שקמו ממוות קליני לפי הסיפורים הכלל עולמיים אף אחד לא סיפר שהדת היהודי הוא הנכון. אז גם אם את חושבת שיש עולם הבא ויש נשמות אין לזה כל קשר לכל הדתות שהם פרי דמיונם של אנשים בשר ודם, ואין לזה כל קשר לקדיש.

 

[דידית]

מוות קליני.

לפני כמה זמן ישבתי עם בן אדם מענין וחמוד (ארז, אהלן אח שלי) היה לי מענין לדבר איתו כי הוא היה כל כך כל כך חילוני שלא היה לו מושג ושמץ בדת. בכל אופן הוא דיבר פעם עם בן אדם שהיה לו מוות קליני ומה הבן אדם סיפר? שאלו אותו מה ראית? והוא ענה: כלום!!! אני אישית אהבתי את הכנות בתשובה שלו, הוא לא מנסה להיות נביא או ידען. פשוט הוא לא ראה כלום. שפיתחנו את הנושא הזה, שמנו לב שבדרך כלל אנשים שהיה להם מוות קליני והם אומרים שהם ראו דברים, הם ראו את מה שסיפרו להם שצריך לראות, את מה שהם קלטו בחיים. יהודים בדרך כלל רואים את סיפורי גן עדן, נוצרים רואים את ישו והאור. זאת אומרת שזה פשוט מושפע מהתת מודע שלנו ולא איזה נבואה מאלללה. אחותי, מוות זה מוות וחיים זה חיים תנצלי את החיים ואל תפחדי מהמוות. דידית.

 

[חי אדר]

ודע מה שתשיב למוות קליני

לדעתי כל אלו הבאים בסיפורים מה שראו במצב של מות אינם אלא דברים של הרהורי לבם, ואין בזה כלל כדי ללמד משהו על מה שמעבר. לדעתי, מות קרליני אינו מוות במלא מובן המילה. היה לי וויכוח עם מטיף אחד על עניין זה, והוא טען בלהט לחזק הנחות מסוימות על בסיס זה. לכששאלתיו מה דעתו אם מותר להרוג אדם במצב של מות קליני? הרי אם מת הוא ממש ממש, אזי מה הבעיה? ואם לאו אם כן כיצד שלעניין חד הוא חי ולעניין שני הו מת. הלה שתק, הרים גבה, ומשך ידיו לזקנו והחל ללטפו כמו אומר לפחות אם אין לי סברא להישען עליה ותשובה לתת, לפחות יש לי זקן לאחוז בו.

 

[דער משומד]

אהבתי את השאלה שלך, ../images/Emo25.gifישקו

 

[אתאיסט עם ציציות]

../images/Emo45.gif אחלה רעיון, (גם הזקן ../images/Emo9.gif)

 

[אלישע בן אבויה]

ויש תופעה דומה בקרב פוגשי החוצנים

תיאורי החוצנים שלהם דומים עד מאד לקונוונציות של סיפורי וסרטי המדע הבדיוני.

 

[שומרת נפשה]

הזכרת לי עוד תשובה טובה...

רק בסיפור אחר, שאומרים שגם הוא אמיתי לגמרי. מחבל מתאבד לחץ על הכפתור והיה פיצוץ כלשהו והוא איבד את הכרתו והתעורר בבית-החולים הישראלי. הבנאדם היה משוכנע שהוא הגיע לגן עדן כי הוא עשה הכל כמו שצריך - לחץ על הכפתור ומת והנה הוא קם, ועכשיו הוא צריך לקבל את כל מה שהבטיחו לו. לא עזר כלום - הוא לא השתכנע מזה שהוא בבית-חולים והיה בטוח שהגיע לגן-עדן. היחיד שהצליח לשכנע אותו בסוף היה רופא יהודי שהזכיר לו שלפי האיסלם אין יהודים בגן-עדן, אז אם הוא, הרופא היהודי נמצא כאן, סימן שהוא לא בגן-עדן אלא בבית-חולים. וזה כבר כן שכנע את המחבל המתאבד שהוא לא מת ולא בשמיים אלא פה. לא בגלל מה שראה בעיניו, אלא בגלל מה שהוכתב לו באיסלם. בענייני העולם הבא אכן תלוי לפי איזו דת או אמונה הולכים. אני בחרתי לי את הסיפור הכי יפה ששמעתי בנושא אז יש לי עולם הבא מצוין כבר בעולם הזה. אני מאד אוהבת סיפורים! ובכלל, כל החיים האלה הם בעצם גם קצת חלום.

 

[דער משומד]

מזכיר לי סיפור שקראתי פעם

בכפר קטן במחוז קלאפטעמאנסקאיא בדרום מזרח סיביר גר לו מהנדס טילים עם משפחתו. בימים קרים היה מצטנף בביתו ובונה טיל קטן שיטיס אותו לירח. יום בהיר אחד הציב את הטיל בחצר ונכנס בדלת הצדדית הקטנה, התיישב ליד ההגהים והדליק את הטיל ו... הטיל התפוצץ ברעש גדול. המהנדס נפל מחוסר הכרה בפתח ביתו... לאחר שהתעורר החל להסתכל סביבו ואמר: וואי וואי זה ממש דומה לחצר שיש לי בכדור הארץ, מוזר משהו.. יצאה אשתו מהבית, אמר לה: וואי איך את דומה לאשתי... כך הוא חי עם אשתו וכל הזמן היה אומר לה: כן, אני אוהב אותך, אבל את לא כמו אישתי האמיתית אותה מאוד אהבתי.