אנחנו? פלצנים?

[שיר דויטש]

זאת השערה בלתי מבוססת

אני לא משוכנע שזה נכון. צריך לבדוק את זה באופן מעשי.

 

[Metheny]

מעשי

הייתה תקופה שהייתי שומע הרבה רשת ג' (זה לא היה תחת שליטתי...). יצא איזה סינגל, שפעם ראשונה ששמעתי אותו, אמרתי מה זה הזבל הזה? אבל, כשהם השמיעו את זה 20 פעם ביום, אז זה נכנס לי לראש, גם אם לא רציתי. זו בעצם המטרה שלהם... וזו הייתה תקופה של משהו כמו חודש. אז אם האיכרים האלה שמעו משהו מסויים בכל תקופת ההתבגרות שלהם , סביר להניח שזה יישאר איתם...

 

[Metheny]

...

וכשאני אומר נכנס לי לראש, אני מתכוון שאפילו הייתי כבר אוהב לשמוע את השיר כשהם היו שמים אותו.

 

[MajorWinters]

האם אני היחיד שאשאל...

איך האיכרים שמעו באך? הרי מערכות סטראו לא היו להם, ולקונצרטים הם לא היו מוזמנים... איך הם בכלל נחשפו למוזיקה?

 

[שיר דויטש]

בכנסייה

 

[RamiSun]

האמת שאם חושבים על זה,

באמת האיכרים לא שמעו באך, כל המוזיקה של באך נכתבה לעשירון העליון וזאת היתה מוזיקה יחסית פשוטה, כמו שכתבו, סוג של התפשרות. מוזיקה לריקודים. את הדברים החשובים והגאוניים באמת...הוא שמר לעצמו ולקבוצה מצומצמת של "פרוגיסטים-פלצניים". למזלנו, המדיה שבה נשמר החומר (הנייר והדיו ) שרד יותר ממה שדיסק אמור לשרוד בימינו...

 

[שיר דויטש]

מורי רימון טוענים אחרת

אבל הם ידועים כאנשים שעושים טעויות.

 

[שיר דויטש]

זה לא אותו דבר

א) זה נכנס לך לראש - זה לא אומר שאתה אוהב את זה, זה רק אומר שזה נכנס לך למאגר הזיכרון. ב) אתה מדבר על להשמיע לתינוק בן שנה מטאל קיצוני, בטוענה שהוא יתרגל לזה ויגדל להיות מטאליסט קשוח. אני לא משוכנע בזה בכלל. נראה לי שאם תשמיע לתינוק מוסיקה רועשת, הוא פשוט יתחיל לבכות. ובכל מקרה, רובנו שמענו מוסיקת תינוקות מטופשת כשהיינו בגיל הזה, ובכל זאת זה לא מה שאנחנו אוהבים לשמוע עכשיו.

 

[Metheny]

.

א) תיקנתי את עצמי אחר כך... ב) אני לא מדבר על מוזיקת תינוקות. אני מדבר על מה שההורים של הבנאדם משמיעים בבית, או מוזיקה שהוא שומע בכל מהלך ילדותו. זה כמו סוג של חינוך, משהו שמכניסים לך לראש בכל מהלך התבגרותך.

 

[שיר דויטש]

המממ

א) איכשהו קראתי את התיקון שלך, וזה לא נכנס לי לראש בכלל. אולי הייתי צריך להקשיב עוד כמה פעמים. ב) ההורים שלי השמיעו לי בילדותי פסקולים של דיסני בביצוע ציפי שביט. אתה מדבר על איזושהי תקופה ספציפית? גיל ההתבגרות, או ילדות? בכל מקרה, בחלק נכבד מהבתים בארץ ההורים שומעים גבעתרון, והילדים שומעים מטאל. לא נראה לי שזה באמת תקף.

 

[Metheny]

אולי היום זה קצת אחרת...

יש יותר את האלמנט של המרד וכל זה... בעיקרון אני מדבר על התקופה מגיל 0 עד גיל 15-16 ( אבל זו לא תורה מסיני) , התקופה שהבנאדם מתעצב. כמובן אני לא אומר שכל מה שמשמיעים נשאר עם הבנאדם. אבל אני יכול להעיד לפחות על עצמי, שאני אוהב את רוב המוזיקה שהושמעה בבית שלנו. ואני חושב שזה ככה בהרבה מקומות. למה למשל חלק גדול מהאוכלוסיה המזרחית שומעים מוזיקה מזרחית? אני חושב שאפשר לזקוף את זה לזכות החינוך.

 

[שיר דויטש]

אני חושב

שאלמנט המרד תמיד היה קיים. זה בטח לא משהו שהומצא היום. "למה למשל חלק גדול מהאוכלוסיה המזרחית שומעים מוזיקה מזרחית? אני חושב שאפשר לזקוף את זה לזכות החינוך." לך תדע. אולי אפשר לזקוף את זה לזכות גנים בכלל.

 

[Metheny]

אפשר, אבל לא נעשה זאת

 

[ehh]

מקסימום אפשר לזקוף את זה

לחובת החינוך...

 

[Metheny]

כן, גם לפי דעתי

אבל תראה, אם הם אוהבים את זה, אז שיהיה לבריאות.

 

[עדו לוין]

מסכים באופן די מלא

מעבר למוסיקה הקלאסית (שגם אותה השמיעו המון בבית), ג'אז, פרוג אוונגארד וכל המוסיקה "הפלצנית" שאני שומע אני נהנה לשמוע גם - נורית גלרון, מאיר אריאל, יהודית רביץ, לאונר כהן, ביטלס, יהודה פוליקר, הפליינג פיקטס, ושלל אמנים או להקות נוספות שצלילי אלבומיהן מילאו את חללי הבית בזמן ילדותי.

 

[פרה כתומה]

אני חייבת להסכים איתך

אני מזמן פיתחתי תאוריה, שנכונה ברוב המקרים, שאנשים שיש להם אחים גדולים, שומעים מוסיקה טובה. ז"א, מי שקיבל חינוך מוזיקלי טוב בבית, שומע מוסיקה טובה.... רוב החברים שלי זה ככה....

 

[Fatach]

בחברה שלי זה לא נכון...

ואפילו הפוך. אבל יש בזה ניצוץ של אמת. בלי אח שלי לא הייתי מגיע לפרוג. למרות שהוא לא שומע ולא שמע פרוג בחיים (הגזמה מוקצנת). הוא הביא לי קצת מטאליקה ואז התחלתי גם לנגן ואז הגעתי לפרוג. לא. מצד שני אנשים אחרים שאני מכיר ששומעים מוסיקה יותר איכותית אין להם אחים גדולים. וחוצמזה מה עם האח הגדול שומע חרא? O_O

 

[עדו לוין]

אחים גדולם אמנם לעיתים עוזרים

אך בעוד אני, חסר אחים גדולים, יכולתי לגבש את הטעם שלי בצורה יותר עצמאית, חברים שלי שיש להם אחים גדולים לעיתים נמשכו אחריהם לכיוונים פחות איכותים (לטעמי!!!) של מוסיקה.

 

[שבלוז]

בהחלט זה לא מפתיע לשמוע מישהו

ערבי שמעדיף מוזיקה ערבית, מישהו מגמאייקה שיעדיף רגאיי או דאב, גרמני שיעדיף בטהובן וכולי. בהחלט יש קשר בין החיבור של מוזיקה מסויימת להוויה ולתרבות עליה מתחנך מישהו. יש גם כאלו שמתכחשים לתרבות שגדלו עליה ועוד כל מיני דברים אחרים אבל ברוב המקרים יש חיבור ברור בין סגנון המוזיקה שאחד מעדיף לבין התרבות וההווי שלו.