אם הייתן גבר- הייתן רוצות ילדים?

לא חושבת שהשמרנים בארה"ב

הרבה יותר טובים מבארץ, ובכל אופן יש הרבה יותר מהם... לא שאני באה להגן על שמרני הארץ, אבל נושאים שקשורים בילודה איכשהו עוברים כאן... יש אפילו רווקות דתיות שמביאות ילדים מתרומת זרע. החרדים מתמקדים יותר בנושאים כמו שמירת שבת וצניעות.
 
הייתי רוצה. אין לי כמעט ספק בכך.

ככה נראה לי רק שבאמת לא חושבת שאני יכולה לדעת איזה גבר הייתי, אם הייתי. יש לי ניחוש שאני מאד בטוחה בו משום מה רק שרציונלית אני יודעת שאולי אני מפספסת ובגדול...והייתי בכלל גבר שונה, שלא רוצה.
 
השאלה עצמה מעניינת, גם בלי קשר לאלהורות

אם הייתי גבר, טרללי טרללה, מה הייתי עושה, איך הייתי חושבת? האם הייתי שונה בנפשי, במהותי? סימון דה בובואר כבר אמרה שאישה לא נולדת אישה אלא נעשית אישה. אם אותו דבר לגבי גבר - אז אולי אין בינינו באמת שום הבדל מלבד הההבדל הבולט :) ואז שום שינוי מהותי היה קורה במעבר המגדרי מלבד החיצוני.. מצד שני "מחקרים מוכיחים" שגברים ממאדים ונשים מנוגה. אז "מה נותן"? "לו הייתי רוטשילד".....
 
בכל מקרה, לא.

אילו הייתי גבר, אין ספק שלא הייתי דומה לאלה שלא נוקפים אצבע בכל הקשור לטיפוח המשפחה והבית שלהם. בכל מקרה, הייתי צריכה למלא תפקיד של הורה, וגם כגבר הייתי בוחרת שלא לעשות את זה. כאשה, גם אם הייתי רוצה לגדל ילדים, הייתי חוסכת מעצמי את התהליך של הריון ולידה (או ניתוח). אין ספק שהייתי מעדיפה לאמץ ילד/ה שכבר נולד/ה ולשנות לו/ה את החיים בכיוון חיובי. נכון לעכשיו וגם לעתיד, אני מעדיפה להיות אמא (מאמצת) של חתולה, ואם ארצה משפחה גדולה יותר, אאמץ עוד חתול/ה או כלב/ה. בעיני, זו הורות לכל דבר, אבל בגירסה הרבה יותר נעימה
.
 

efroch99

New member
ממש ממש לא

חוסר הרצון בילדים קיים בי הרבה מלפני שהייתי מודעת לכל מיני הבדלים אפשריים בין גברים לנשים.
 

נונה17

New member
אני חושבת שכן, בטח יותר מעכשיו

חלק גדול ממה שהרתיע אותי היה ההריון והלידה וגם הדרישה החברתית להקריב את רוב חייך למען הילדים. אפילו הפסיכולוגית שלי אמרה לי פעם שאני אולי לא רוצה להיות אמא אבל לא היה אכפת לי להיות אבא, ולדעתי היא צדקה. אני לא חושבת שהייתי רוצה הרבה ילדים, אבל יכול להיות שהייתי עושה את זה בגיל יותר צעיר והייתי שוקלת ברצינות רבה יותר ילד שני.
 

איילה א

New member
הייתי נוטה יותר ל-כן מהטעמים שציינת,

שאני מאוד מאוד מזדהה איתם - אבל אני לא בטוחה בזה ב-100%, כי חלק משמעותי מחוסר הרצון שלי הוא שילדים (לפחות בחוויה שלי), ישבשו לי את איכות החיים - מאוד חשובים לי החופש שלי, העצמאות שלי, העצמיות שלי. נוח ונעים לי שכל משאביי מוקדשים לי, ואני לא צריכה לג'נגל ולוותר - יותר מזה, החברה לא יושבת לי על הראש וטוחנת לי שאני *אמורה* לוותר. כל זה אמנם משפיע יותר על נשים באווירה החברתית בישראל, אבל קיים גם לגבי גברים.
 
למעלה