אם הייתן גבר- הייתן רוצות ילדים?

[משה1105]

ולסיכום ביניים

יש לי בסיס לחשוש שאם יהיו ילדים עם זוגיות או בלעדיה אני אהיה בדיכאון ממש (מעבר לקשיי הסתגלות) אני לא יודע אם הוא יהיה מג'ורי אבל אולי כן. אם יש אירועים פחות דרמטיים שיכולים לגרום לי לדיכאון אני לא רואה טעם לשלול שזה גם יהיה אירוע כזה. כידוע דיכאון נגרם בגלל הרגשת אובדן או פרשנות אירוע שהוא של אובדן. אירוע לידת ילד בקלות יכול להתפרש אצלי כאובדן. אם אני לא אהיה בזוגיות וכל הנטל יהיה עלי אז האובדן הוא אפילו רב יותר

 

[זרבובית29]

אתה רוצה ילדים וחשש מדיכאון לאחר לידה?

 

[זרבובית29]

*וחושש*

 

[משה1105]

תגידי

איך את קוראת טקסטים? איפה כתבתי שאני רוצה ילדים? אני פה כי אני לא רוצה ילדים. גם כתבתי את זה במפורש במקומות אחרים כאן אבל בשרשור הזה לא כתבתי שאני רוצה ילדים. איך את קוראת אותי? ואיפה כתבתי שאני מתייחס לבעיות הסתגלות ולא לדיכאון? בפירוש כתבתי דיכאון אחרי לידה ומאיפה את לוקחת את זה שלגברים אין דיכאון אחרי לידה? אפילו דיכאון מז'ורי? ומה אמורה להביע התגובה הראשונה שלך עם הפה הפעור והתמונה של גבר בהריון? גם אם חולקת עלי במישור הפסיכולוגי (כן דיכאון/לא דיכאון) לשם מה הפרצופים והתמונות האלה? מותר שיהיו חילוקי דעות. אחרי הכל גם אנשי מקצוע טוענים שלגברים יש דיכאון אחרי לידה. הדעה שלי גם אם את חולקת עליה לא אמורה להיראות לך כאילו נפלתי מהירח.

 

[efroch99]

היי משה

אני לא יכולה לדבר בשם אחרות, אבל לי הנושא כפי שהצגת אותו היה ברור לגמרי. אני לגמר מבינה ששינוי חיים מהותי כמו הבאת ילד יכול לגרור תגובה רגשית קשה או דכאון (למרות שאני נזהרת בשימוש במילה הזאת כי אני לא מתמצאת עד כדי כך בנושא). אני מבינה את החשש שלך.

 

[משה1105]

תודה על התגובה האמפטית ../images/Emo13.gif

 

[זרבובית29]

או.קי, תודה, עכשו אני מבינה יותר...

וברור שישנם חילוקי דיעות וזה לא כזה מתמיה שלא הכל מסכימים. אני חושבת שגברים המועדים לקשיים (ודיכאון) אחרי לידה ורוצים ילד יכולים לעקוף את המיכשול בקלות יחסית, בעוד שנשים שרוצות ילד ביולוגי, יהיה להם קשה יותר. (ונתתי דוגמא-למשל הורות עם אישה ללא זוגיות תקל מאד על הגבר, כי לפי מה שקראתי המשבר קשור בעיקר במשבר של הזוגיות ותפקיד הגבר בזוגיות החדשה שכוללת ילד). קראתי קצת והעמקתי טיפה יותר בנושא, ואני בהחלט מאמינה שיש דיכאון לאחר לידה אצל גברים (שנמצאים בזוגיות עם האישה שילדה את צאצאם) רק שאני לא חושבת שהוא גבוה בצורה מובהקת משיעור הדיכאון באוכלוסיה כולה, או על שיעורו בקרב הגברים בעלי הנטיות הדיכאוניות מכל שינוי גדול אחר שיקרה להם (פרידה בזוגיות, פיטורים, אבטלה, מוות של בן משפחה קרוב). שאלתי את השאלה אם אתה רוצה ילדים כי נראה לי מוזר שגבר שלא רוצה ילדים יעסוק בפחד מפני דיכאון לאחר לידה. בתור אישה ומתלבטת אני שבוייה בתבנית שאני נתונה בה: שנשים שמתלבטות האם הן רוצות ילד או ילד נוסף, ו/או חוו דיכאון בעבר וחוששות לחוות אותו שוב ישקלו את החשש מדיכאון לאחר לידה כשיקול. מי שלא רוצה ילדים (ובפרט שהוא גבר, ויכול לנטרל את הזוגיות שלו מההורות שלו וכך לעקוף את הסיבות לדיכאון גברי לאחר לידה) יעסוק בזה בתור שיקול בכלל. לי זה נשמע כמו אדם שמאד פוחד שתהיה לו חיית מחמד שהוא נורא יקשר אליה ותמות לפניו, אבל בעצם בכלל לא רוצה לגדל חיות מחמד, למה שיתעסק בזה?. (זה עלה לי כי יש לי חתולה מבוגרת שאני מאד אוהבת,שעוד שבועיים ימלאו לה 12). טעות שלי. מתנצלת. אני עכשו מבינה שגם גבר שלא רוצה כלל ילדים יכול לעסוק בנושא זה ולחשוש ממנו. זה נראה לי מעט מוזר, כי גבר כזה ממילא לא רוצה ילדים,אבל מקבלת את זה

 

[משה1105]

או קיי מקבל.

אני עכשיו לא רוצה ילדים אבל היה תהליך שבו הגעתי להחלטה הזאת ובתהליך הזה שקלתי את האופציה של ילדים היות והחלטה מושכלת צריכה להשוות בין שתי האופציות. וכאשר השוויתי בין האפשרויות אז הדבר הראשון שקפץ לי בתור שיקול נגד היה החשש מדיכאון. אני בכלל לא קשרתי את זה לזוגיות אלא לאופן הפעילויות שאני אוהב לעשות ולהכרח לעבוד יותר קשה בעבודה שאני לא אוהב (באופן כללי אני לא ידוע בתור וורקוהוליק בלשון המעטה) מעבר למחקרים אז כל הערכה לגבי השאלה האם אני אהיה בדיכאון חייבת להיות קשורה בהכרות עם האישיות שלי כאינדיבידואל. צריך להיזהר מלקבוע דברים לגבי אינדיבידואל מבלי שמכירים אותו ומה משפיע עליו במיוחד אם אותו אדם הוא אקסצנטרי יוצא דופן כך שהתנהגות הרוב פחות רלבנטית לגביו.

 

[זרבובית29]

מעניין מה שאתה כותב...../images/Emo260.gif

(תתיחס כמובן לשאלתי רק עם בא לך, אני לא מכריחה אף אחד לענות ולא נעלבת אם לא עונים). השאהל שלי היא האם אתה חושב שאם לא היה שיקול כלכלי (נניח היית מליונר שממילא לא עובד ואין לו מושג מה זה עבודה) אז במצב הזה היית רוצה ילד?

 

[משה1105]

לו הייתי רוטשילד

גם לא הייתי רוצה ילד כי אחת הבעיות שלי מלבד הבעיה הכלכלית היא בעית הזמן מצד אחד והחובה המוסרית להקדיש לילד מצד שני. גם אם היתי מתפרנס רק מהריבית עדיין אם היה לי ילד היתי מרגיש חובה מוסרית ומצפונית להקדיש לו מזמני ולא להזניח או להתעלם ממנו. הזמן והאנרגיה שהדבר דורש היה על חשבון הדברים שאני אוהב לעשות. אני רוצה להקדיש את עיקר זמני לדברים שאני אוהב לעשות. לטפל בילדים אני לא אוהב. אני לא רואה בזה משהו מתאתגר ומעניין. אני רואה בזה נטל. מעבר לזה אין לי בכלל תשוקה לילד משלי. זה לא מדבר אלי בכלל. אז אם אין יתרונות ויש רק חסרונות אז לא עושים את זה.

 

[זרבובית29]

../images/Emo51.gif

 

[isola bella]

'נדחפת' באמצע ../images/Emo13.gif

שלום זרבובית ושלום משה קראתי בעניין את השרשור שלכם ויש לי מס' דברים לומר למשה: ראשית, ברוך הבא לפורום

שנית, בנוגע לחשש ללקות בדיכאון (ובתור אחת שלקתה פעמיים בדיכאון לדאבוני. בעקבות אירוע אונס + פיטורים + עוד דברים) אני יותר ממבינה אותך. יצא לי לקרוא איפשהו על גברים שסיפרו שהם לקו בדיכאון בעקבות הלידה של נשותיהן ממגוון של סיבות: החל מ הזדהות יתר עם האישה ש'נושאת' בנטל ההריון ולידה, שינויים/אתגרים? לזוגיות, פחד עמוק מהאבהות, דרך הרבה פוטנציאל לדאגות/חרדות כהורה (וכאן מה שאני כותבת נראה לי יכול להיות משותף לגברים ונשים כאחד): אלימות רבה בחברה, אי וודאות תעסוקתית-כלכלית שלא הולכת ומשתפרת (שוק העבודה - זה להרגשתי האישית אבל לא רק אני חושבת כך - הולך ונהיה יותר ויותר פוגעני ואכזרי עם ההתרבות של חב' כ"א ו/או קבלן ושות'), כל מיני דברים שלא בשליטה שיכולים 'לפגוע' בילדים כמו: תאונה,מחלה,טרור (אצלינו), אני בהחלט יכולה להבין נשים וגם גברים שנרתעים מהורות (חלק עד כדי ויתור עליה). לזרבובית: אני מאד מכבדת אותך ומעריכה את כתיבתך אבל קצת התפלאתי לקרוא על שאלתך למשה "האם אתה חושב שאם לא היה שיקול כלכלי (נניח היית מליונר שממילא לא עובד ואין לו מושג מה זה עבודה) אז במצב הזה היית רוצה ילד?" ממה שקראתי הספקתי להתרשם ששיקול כלכלי אינו שיקול יחיד שמניע אותו לוותר על ילדים (אם כי ישנם כאלה שבהחלט עבורם שיקול כלכלי יכול להוות שיקול בלעדי/יחיד בלוותר על ילדים) איזולה בלה

 

[hagiti1976]

מבינה אותך

נראה לי הגיוני שגם לחלק מהגברים יהיה דיכאון אחרי לידה, כי ילד בסך הכל גורם לאובדן הזוגיות (כבר לא זוג אלא שלישייה אם זה ילד ראשון, רביעייה אם זה ילד שני וכו'), לאמא הטרייה יש פחות זמן לבן הזוג כי היא עסוקה בטיפול בתינוק, יש פחות סקס וכו'. הרבה גברים מתקשים להסתגל למצב הזה. חלק נכנסים לדיכאון, חלק מחפשים מאהבת. יש זוגות שמתגרשים. אני יכולה להבין אותך שרוב הסיכויים שתיכנס לדיכאון על אחת כמה וכמה שאתה בכלל לא רוצה ילדים... המחשבה להיות תקוע/ה עם ילד לכל החיים מעיקה גם עליי. בכל מקרה, מדובר בדיון היפותטי, הגעת למסקנה שאתה לא רצה ילדים. תודה לאל שאנחנו חופשיים

 

[משה1105]

הי

ראשית תודה אפשר לחשוב על מספר סיבות שיכולות לגרום לגבר להיות בדיכאון בעקבות לידת בתו או בנו במיוחד אם הוא נוטה לדכאון ממילא. במיוחד אם הוא לא כל כך רצה ילדים מלכתחילה אבל לא היו לו הכוחות לעמוד בלחצים. את הזכרת את בעיות הזוגיות. במקרה שלי הסיבות הן שונות. למשל במקרה שלי אני מאוד אוהב לעשות פעילויות שגוזלות ממני (יחד עם העבודה) כמעט את כל זמני. הפעילויות האלה חשובות לי מאוד ולא היתי רוצה לצמצם אותן. נטל גידול הילדים יחייב אותי לצמצם אותן משמעותית וזה יהיה אובדן גדול בשבילי. היות ואני נוטה לדיכאון אז יש מקום לחשש שהאובדן הזה יגרום לי דיכאון. מבחינה מצפונית לא אוכל להרשות לעצמי להטיל את עיקר נטל גידול הילדים על בת הזוג בנוסף אילו היו לי היום ילדים לא הייתי יכול להרשות לעצמי לעבוד בכמות המצומצמת בה אני עובד עתה. הייתי נאלץ לעבוד יותר קשה בכמות רבה יותר לאו דווקא בעבודה שאני אוהב ואפילו בעבודה שאני לא אוהב באופן כללי אני לא טיפוס קרייריסט שאוהב עבודה ולכן יש סיכון שאני אשחק בעבודה (מהמילה שחיקה) וזה יוביל לדיכאון.

 

[hagiti1976]

כמוני כמוך

אני חולה במחלת הדיכאון, כך שברור לי שעם כל ההורמונים בהריון אני בכלל אשתבש... אני דווקא אוהבת לעבוד המון (קרייריסטית), ועם ילדים זה בלתי אפשרי - הגן ובית הספר זה עד 12 או 3 עם צהרונית (מלא כסף!), ואם הילד חולה צריך להפסיד עבודה ולרוץ איתו לרופא. אני אוהבת את החופש שלי - יש לי כל יום חוג אחר, שלא לדבר על זה שכשיש ילדים יש המון הוצאות כספיות אז מי יכול להרשות לעצמו לטוס לחו"ל?! בקיצור, אני מרוצה מהמקום שהגעתי אליו, וכולם סביבי יודעים את זה, ומקבלים אותי כמו שאני. כשבן אדם שלם עם עצמו הוא מקרין את זה והסביבה מקבלת אותו. פשוט אין להם ברירה. ומי שמעז להגיד לי משהו לא במקום - חוטף! כיף לי שיש את הפורום הזה, שמלא באנשים באותו ראש כמונו

 

[מארי 10]

אה ראיתי את הסרטון הזה...

זה על טראנסג'נדר שהתחתן עם אישה עקרה והוא הפחית הורמונים, לקח תרומת זרע ונכנס להיריון... וילד ילד/ה......

 

[trilliane]

אז זו תמונה אמיתית?! ../images/Emo2.gif הייתי בטוחה שפוטושופ

זה נראה מטריד למדיי.

 

[סתוונית היורה]

אמיתית לגמרי

וכדאי לראות את הסרט: http://yes.walla.co.il/?w=/7802/1415333

 

[trilliane]

אוי, זה נראה כ"כ קריפי... ../images/Emo186.gif

תודה על הקישור, צפיתי בעשר דקות ודי מיציתי (הם טחנו שוב ושוב אותם דברים, אפשר היה לתמצת אותן לשתי דקות, איבדתי סבלנות). כמו כן אני מודה שקשה לי לצפות בתמונות האלה (אז אני לא מסתכלת ובזה נגמר העניין מבחינתי). כמו תמיד, לא מפתיע אבל מצער לראות את כמות השנאה שיש בשמרנים בארה"ב כלפי האופן שבו אנשים שונים מהם בוחרים לנהל את חייהם הפרטייים... נו טוב, מה עוד חדש...

 

[isola bella]

ראיתי עכשיו את הסרטון ומה שיש לי לומר זה וואו

איזה סיפור מיוחד ויוצא דופן! בהתחלה הרגיש לי מאד מוזר לצפות בזה אח"כ (כהרגלי ++במקרה פרטני זה) היה קשה לי לראות את הבטן ההריונית אח"כ חשבתי למה הם לא בחרו בפתרון קונבנציונאלי שיכל גם להמשיך ולשמור בצל הפרטיות את העובדה שהאב היה בת לשעבר וגם לחסוך את כל החדירה האיומה לפרטיות של התקשורת ב'פתרון קונבנציונלי' אני מתכוונת לכך שהם יכלו לאמץ/להיעזר בשירותים של אם פונדקאית לבסוף חשבתי שאעפ"י שהיו הרבה תגובות קיצוניות מילוליות כלפי הזוג מצד שמרנים שונים בארה"ב בכל זאת לא ניסו פיזית (תודה לאל!) לפגוע במשפחה...,בארץ שלנו לא רוצה אפילו לנסות לדמיין/לחשוב מה היו עושים למשפחה כזו...,בעצם זה בכלל לא היה מתחיל לקרות כל הסיפור כאן איזולה בלה