בירור פרטים
נמנעתי מלהמשיך ולהתערב בשרשור הזה מפני שהוא הגיע למקומות לא מועילים ולא מקדמים. היות ושמי הוזכר כאן אני מוצא לנכון להתערב. הסיפור שסופר כאן בתחילת השרשור זעזע אותי. בתחושה הראשונית רציתי לעשות רעש מאוד גדול אבל עצרתי והחלטתי לברר פרטים. פניתי למספר גורמים בכירים באלו"ט עם העתקים לעפר ויסוקר (יו"ר חטיבת הטף) ודני להב (חבר בחטיבת הטף). הפנייה נעשתה בכדי לברר פרטים מתוך מחשבה שמצד אחד אני אינני איש מקצוע ולא יכול להמליץ על דרך זו אחרת בכדי להשיג מטרה כלשהי, ומצד שני אני הורה לילד אוטיסט וחשוב לי לדעת האם הדרך שלכאורה מיושמת בגן המתואר מקובלת. במכתב אכן הבעתי את זעזועי כהורה מעצם הרעיון של קשירת ילד לכסא אבל בעיקר ביקשתי לברר האם ההורים של הילד מיודעים על כך שזאת אחת הדרכים שנבחרה ע"י הצוות. לשמחתי הרבה קיבלתי התייחסות ראשונה ממר מאיר שני (יו"ר אלו"ט) שאמר לי שהנושא בבדיקה. במקביל קיבלתי העתק ממכתב התגובה שנשלח לתלמה ובו אביבה ינון (מנהלת חטיבת הטף) פירטה את הנימוקים המקצועיים להחלטת הצוות לעשות שימוש בכפיתת הפעוט. דעתי לא נחה! אינני יכול לטעון כנגד דרך זו אחרת (מפני שכאמור הרקע המקצועי שלי אינו בתחום הטיפולי), אבל אני אבא לילד אוטיסט וכאבא הדרך הזו לא נשמעת לי מקובלת. יתרה מזו, עד לרגע זה לא קיבלתי תשובה מאף גורם האם ההורים יודעו על השימוש בדרך הקשירה של ילדם. אם ההורים לא יודעו הרי שהופר בסיס האמון של ההורים עם הצוות המטפל - וזה חמור לא פחות ואולי אף יותר מעצם הקשירה. חג שמח לכולנו, דורון.
נמנעתי מלהמשיך ולהתערב בשרשור הזה מפני שהוא הגיע למקומות לא מועילים ולא מקדמים. היות ושמי הוזכר כאן אני מוצא לנכון להתערב. הסיפור שסופר כאן בתחילת השרשור זעזע אותי. בתחושה הראשונית רציתי לעשות רעש מאוד גדול אבל עצרתי והחלטתי לברר פרטים. פניתי למספר גורמים בכירים באלו"ט עם העתקים לעפר ויסוקר (יו"ר חטיבת הטף) ודני להב (חבר בחטיבת הטף). הפנייה נעשתה בכדי לברר פרטים מתוך מחשבה שמצד אחד אני אינני איש מקצוע ולא יכול להמליץ על דרך זו אחרת בכדי להשיג מטרה כלשהי, ומצד שני אני הורה לילד אוטיסט וחשוב לי לדעת האם הדרך שלכאורה מיושמת בגן המתואר מקובלת. במכתב אכן הבעתי את זעזועי כהורה מעצם הרעיון של קשירת ילד לכסא אבל בעיקר ביקשתי לברר האם ההורים של הילד מיודעים על כך שזאת אחת הדרכים שנבחרה ע"י הצוות. לשמחתי הרבה קיבלתי התייחסות ראשונה ממר מאיר שני (יו"ר אלו"ט) שאמר לי שהנושא בבדיקה. במקביל קיבלתי העתק ממכתב התגובה שנשלח לתלמה ובו אביבה ינון (מנהלת חטיבת הטף) פירטה את הנימוקים המקצועיים להחלטת הצוות לעשות שימוש בכפיתת הפעוט. דעתי לא נחה! אינני יכול לטעון כנגד דרך זו אחרת (מפני שכאמור הרקע המקצועי שלי אינו בתחום הטיפולי), אבל אני אבא לילד אוטיסט וכאבא הדרך הזו לא נשמעת לי מקובלת. יתרה מזו, עד לרגע זה לא קיבלתי תשובה מאף גורם האם ההורים יודעו על השימוש בדרך הקשירה של ילדם. אם ההורים לא יודעו הרי שהופר בסיס האמון של ההורים עם הצוות המטפל - וזה חמור לא פחות ואולי אף יותר מעצם הקשירה. חג שמח לכולנו, דורון.