תגובה
טוב, הגיע הזמן. קוראים לי ארתור, ואני קורא את הפורום לפרטיו הקטנים ביותר מדי יום כבר כמה חודשים ואף פעם לא תכננתי לכתוב אבל אם כבר אז זהו הנושא המושלם. אני מניח שזה לא המקום להציג את עצמי, זאת אעשה מאוחר יותר, אבל בתור בן אדם שאוהב את אלג'יר כמעט כמו שאני אוהב את פינק פלוייד, אני חושב שזה מקום טוב להתחיל בו. לא מזמן כתבתי בבלוג שלי על הדמיון בין 2 הלהקות. בקצרה ולא לציטוט: 2 היוצרים המרכזיים בכל להקה (ווטרס וגילמור וגדג' ובלחסן) שאבו את ההשראה שלהם מהסבל האישי אותו חוו (אם תהיו ילדים קטנים ותתבלבלו לי בין השראה לכישרון, תחטפו כאפת שטות). 2 הלהקות התחילו ממקומות קטנים, כתבו תכנים פרי-אפוקליפטיים והלחינו מוזיקה פסיכודלית מגוונת וחסרת פשרות. כמו כל להקה שאפשר בלי למצמץ לקרוא לה גאונית, יש השפעה ניכרת של סמים על המוזיקה. אני יכול להמשיך עם קווי הדמיון מפה ועד קרואטיה, אבל אני אסכם במשפט אחד: אלג'יר הם הפינק פלוייד הישראלים. כמו שנשווה כל דבר בין "הכי טוב בארץ", ל"הכי טוב בחו"ל", אין מקום לשוויון. מבחינת קונספט, הם אותו הדבר. מבחינת איכות וכישרון, לא היה, אין ולא יהיה כמו פינק פלוייד. כל מי שיורד על אלג'יר, אני אשמח לשמוע את הבעיות שלכם עם הלהקה. בברכה, ארתור.