מזל שלי, שלא כל כך היתי מודע לכל
הבעיות כשלקחתי את העבודה הראשונה שלי, גילאים? כשקיבלתי את העבודה, נסעתי לסכם את התנאים לדוג'ו ברחובות (המלצה שלי למספרי סיפורים מתחילים, ביקור מוקדם במקום,) גיליתי מקום של שקט ושלווה, לוחמה באמצעות רוח הבנה, והימנעות, נפש ממש בריאה בגוף בריא.בעל הדוג'ו היה המבוגר הכי צעיר ברוחו, שפגשתי בחיי, סיפר לי סיפורי ילדים /מבוגרים, שאחד מהם על דג הצלופח, תוכלו לקרוא בקישור, כאן אצלנו, לאתר שלו, ולמדתי לעצמי שאין לי במקרה זה של איש צעיר/זקן/ילד/מבוגר שום טעם להתייחס לנוכחותו כאל מבוגר. היחס יהיה לילדים/ולמבוגרים כאחד, כפיקחים, כסקרנים, כאוהבי חיות, מותר להרוג אבל ברכות, כחרב יפנית שלא מהפכת בקרביים., הנחיה בבחירת ספורים לגיל? למדתי (איזה פחד) שאין לי אף סיפור שיעמוד בדרישה שקבעתי לעצמי. אבל התחייבתי, וידעתי שאני מסוגל, בכל אופן למדתי בקורס למספרים. היו לי שבועיים שלושה של זמן להתכונן, למפגש הראשון אז הלכתי לספריית בית-אריאלה, ובקשתי מהספרנית אגדות וסיפורים יפנים –כי איקידו מיפן, ועוד אגדות טיבטיות, הודיות, אפריקאיות, פיניות, שבדיות והולנדיות גם... וגיליתי שיש המון, מדפים שלמים של אוספי אגדות נפלאים, וישבתי, דפדפתי, סימנתי, צילמתי, שלושה אחה"צ ארוכים, קראתי את כל הסיפורים, אשר בפורום וצילמתי שלוש פעמים, (קראתי שלוש, אבל צילמתי רק פעם אחת,) ולאחר שקלסר הצילומים תפח, השכל התמלא, אבל הפחד נשאר. וכך עמדתי מלא ידע, וכשרון, לחלוטין לא מסודר מבחינת סדר סיפורים, פער גילאים, ומלא בפחד גדול. והזמן אוזל לי שבוע לפני הפגישה הראשונה. ואז פניתי למורה שלי בקורס מספרים בבית אריאלה, והיא הנחתה אותי, שלחה לי עוד סיפורים, ואפילו סיפרה אחד, כהדגמה במסגרת הקורס. מזל שלי, הסיפור הכי ארוך, ומוצלח שסיפרתי שם. וסידרתי את כל הסיפורים בקלסר, ובראש, ונהיו לי ב350 סיפורים כולם מתאימים, ואז נתקפתי בפחד יותר גדול, והחלטתי שאני לא הולך, ואז נתקפתי בפחד הכי גדול איך לטלפן ולהודיע לזאב שאני לא הולך, אז הלכתי וסיפרתי, ספורים לכל הגילים, ברובד דיבורי לילדים, שהרגשתי שמתאים להם בכיוון למוסר פתוח של הבנה, חברות, שיתוף, אישור לפחדים, משאלות שלא מתגשמות, כפי שזאב ביקש, נתתי להם להיכנס בבקשותיהם למחסן העצום של הסיפורים שלמדתי בחודש הזה, וגיליתי לעצמי, לאחר המפגש, שסך הכל סיפרתי להם בחלקו הראשון של המפגש הראשון כ-10 סיפורים. בחלקו השני של המפגש שניים – אחד מהם שלמדתי ממורתי. והם רמזו, כיוונו לי, לסיפורים הכי בוגרים, עמוקים, מבוגרים, והבינו,צחקו, דאגו, נשמו לרווחה כיד הבנתם המדהימה.
