אין ילדים מיותרים

arana1

New member
המסך הוא לא הבעייה

אם כבר אז הוא הפתרון אבל גם משום כך דיקטטורים וחזירים קפיטליסטים נוטים לטפול דווקא עליו את כל מה שדפוק בהם.

הבעייה עם מערכת החינוך, בארץ ובחוץ, שהיא משדרת אם לא ממש כופה כל הזמן מסרים סותרים על הלדים, מצד אחד היא מצפה מהם להיות הכי טןבים, להצטיין, ומשסה אותם ילד בחברו, ומצד שני היא דורשת התחשבות באחר, המבוגרים לא חשים בכך כי הם כבר התרגלו לזהות את המציאות עם זיוף ושקרים,אבל את הילדים זה מטריף, ואז מסממים אותם ומלמדים אותם כישורים חברתיים בנסיון לפתור את הבעייה שהמערכת בעצמה יצרה למה? כי הרבה יותר קל להפיל את הכל על החלשים,חסרי הזכויות ,הילדים,וגם את השיעור הזה הילדים לומדים מהר מאוד בדרכם להיות אנשים מגעילים ןמזוייפים בדיוק כמו ההורים שלהם.
 
מה? זה ממש לא נכון.

דווקא במערכת שיש בה ציונים, התחרות הופכת להיות שלך מול הציון - לא שלך נגד החבר. אם קיבלת 100 בהכל - עשית את שלך, ואי אפשר לבוא אליך בטענות. זה שחברך לכיתה יקבל גם 100 לא יפגע בך בשום צורה, ואתה לא בתחרות איתו. אין שום סיבה לא לעזור ולתמוך בחבריך ללימודים בזמן בית הספר היסודי והתיכון - וגם לא בהמשך, באוניברסיטה. נדיר מאוד שתהיה תחרות ישירה ביניכם שתקבע משהו שחשוב לך. כך שאין בעייה להיות חבר בכל המובנים הרגילים, וגם לעזור לשני בלימודים אם יש צורך.
 

arana1

New member
הזוי לחלוטין, ודווקא באקדמיה התחרותיות היא רצחנית לחלוטין

והיא לא רצחנית רק למשתתפים אלא לעצם המטרה של יצירת גוף ידע משמעותי
בגלל שאנשים מתחרים אחד בשני לא רק על הכבוד של המורה אלא גם על יוקרה בין לאומית ועל הכנסה ועל מעמד מימסדי והכרה והוקרה של עמיתים
שנגדם הם כמובן נלחמים עד זוב דם אבל סיכזופרניה זה המאפיין הכי מובהק של מה שנחשב בטעות לנורמטיבי ונורמלי והרי זו בדיוק הבעייה של האוטיסטים שהם לא מסוגלים להשתלב בגועל נפש המטומטם הזה

אם לא הייתה תחרות אז אנשים היו משתפים ברצון ובשמחה ובנדיבות וללא כל ציפיה לתמורה רעיונות מקוריים ואז הכל היה מתחבר במהירות הברק לידע הכי מדהים שיפתור את כל בעיות האנושות
אבל קיין חייב לרצוח את הבל כי המאבק הוא לא על ידע אלא על הנסיון לרצות את הסמכות, לזכות באהבה של הדבילים שמתיימרים לייצג את הנצח
ומי שפתור מהגועל נפש המטומטם הזה , כמו האספים למשל, שלכן משתפים בנדיבות ובהנאה ובתשוקה את הידע שלהם עם כל המעוניין, כמובן שיסומן תכף או מייד בידי חזירי האקדמיה כחולה מסוכן לחברה שחייבים להשקיע המון והכל על מנת לשלבו בחזרה לתוך החזיריה כדי שיבוסס בבוץ השנאה והטמטום כמו כולם
ולזה קוראים חינוך ולזה קוראים השכלה
בדיחה הכי עצובה בעולם

הציון הוא תמיד יחסי, בגלל שאף אחד לא יודע ולא יכול לדעת את הכל, וכל עוד זה כך את אפשר למדוד אותך רק ביחס למה שאחרים יודעים
אלא שמי שבאמת מבין משהו בתחומו או בידע בכלל יודע עד כמה עצם היומרה לקבוע את גבולות ורמת הידע היא מסרסת, מסרסרת, פוגעת מהותית במאפיין הכי מובהק והכי מקסים של תהליך הידיעה
ולא
אני ממש לא מצפה ממך שתביני ולו קצת מהחוויה הזאת
כי כמו כל הנ"ט את חיה בסרט, סרט אימה, סרט זוועה, ולא רק שאינך מסוגלת לראות את המציאות היפה שנחשפת כשהסרט הזה נקרע אלא שאת מוכנה ומוכרחה ללכת לפרדוקסלי ולאבסורדי ביותר רק על מנת לשמר את אשליית השלמות המדומה של הנרטיב הנורמטיבי לכאורה

מצידי שתחיי בסרט, הבעייה שמישהו אחר משלם על זה את המחיר, ובענק
וזה כבר קצת יותר בעייתי
 
איך הגענו לאקדמיה? חשבתי שאנחנו מדברים על בית הספר.

הציון ממש לא תמיד יחסי. 100 זה 100.
והשלבים שאתה מדבר עליהם באקדמיה הם בדיוק השלבים שבהם ל-א נמדדים על סמך ציונים ועל סמך דברים אובייקטיביים - קשה לשפוט איזה הישג מדעי טוב וחשוב יותר, וזה לא דומה ללבדוק אם פתרת נכון 6 כפול 8. ואגב, גם באקדמיה לרוב התחרות היא בין מעבדות ולא בין עמיתים למעבדה...
 

arana1

New member
את באמת לא רואה את הקשר בין בית הספר לאקדמיה ?

יש קשר אפילו בין הגן לאקדמיה, ובוודאי בין התיכון לאקדמיה, הדברים מתנהלים ומתכוונים לתבנית דומה שפשוט מחריפה ומנציחה את עצמה ככל שהבבונים מתקדמים במעלה הסולם

100 זה לא תמיד 100
אם תבקשי אז תמצאי אפילו באקדמיה אנשים שישמחו מאוד להסביר לך למה מאה זה לא תמיד מאה
המספרים לא מתקיימים במסגרת אבסולוטית אלא רק במסגרת יחסית
לפחות גם ובמידה שהולכת ונחשפת עם הזמן

זה שקצת יותר מסובך להעריך הישג אקדמי לא אומר שהדבר בלתי אפשרי או לא נעשה בכלל
ברור שניוטון ואיינשטיין ודרווין וגלילאו הגיעו להישגים אקדמים גדולים מהשאר
ואפשר גם לנמק ולהסביר למה

אי אפשר לקיים תחרות חיצונית תוך שמירה על שיתוף פעולה פנימי
זו אחת האשליות הכי מסוכנות שמקיימות את האשלייה המגעילה של החברה הנורמטיבית
קבוצה שמתחרה עם קבוצה אחרת היא תמיד גם קבוצה שבה כל הפרטים מתחרים ומתחראים אחד עם השנים ועל השני
לא צריך להיות גאון גדול בשביל להבין למה זה כך
ולמה זה צריך ויכול להיות אחרת
אלא מה
הנסיון להפריד בין המציאות הפנימית לזו החיצונית הוא חלק כל כך מהותי מהשקר הנורמטיבי עד שאפילו לדבר על כך אי אפשר ואסור
 
טוב, זה פשוט לא נכון.

בכל המסגרות שבהן הייתי אנשים עזרו זה לזה, וברצון - וגם אני עזרתי בחפץ לב. המטרה היא שכולם יידעו ויבינו, כדי להתקדם - מה טוב בזה שמי שלידי לא יידע? היו גם כאלה שסרבו לעזור, אבל, כאמור, הם לאו דווקא היו הנ"טים שבחבורה. הבעייתיות מתחילה רק כשיש תחרות ישירה בין האנשים, כשהאחד תופס בברור את מקומו של האחר. למשל, אם, נניח, כדי לקבל מיליון דולר הייתי צריכה לעשות מבחן, שמי שמקבל בו את הציון הכי גבוה מקבל את המיליון - לא הייתי נותנת לזה שיושב לידי להעתיק, כי זה כסף שיוצא לי מהכיס בפוטנציה. אבל כמעט אף פעם לא מגיעים למצבים כאלה - כמעט אף פעם אין תחרות ישירה בינך לבין מי שיושב לידך, שהאחד בא על חשבון השני. ובמקרים הבודדים שזה כן כך (ולפעמים באמת ניסויים במעבדות מתחרות הם בדיוק כאלה), באמת לגיטימי לדעתי לא לשתף פעולה. בכל היתר, אני לא רואה סיבה לא לשתף פעולה - ואכן אנשים משתפים פעולה, או סתם עוזרים לאחר, בשביל לעזור לו ובשביל לקדם את הידע. אני יודעת שאני עושה את זה, ומכירה רבים אחרים שעושים את זה.
 

arana1

New member
את פשוט לא מבינה כלום, כלום

כי דווקא במקומות שבהם האינטרס הוא הכי מובהק, הכי קיומי, אלה המקומות שבהם שיתוף הפעולה יוצר את הידע הכי משמעותי
אז בדיוק במקומות האלה את וכל אלה שלא יודעים אלא להעמיד פנים של אנשים הגונים ואוהבים נסגרים לחלוטין
ואחרי זה אתם לא מבינים למה אוטיסטים פשוט נקרעים מעצבים מול הזיוף שלכם

בדיוק במקומות שבהם יש תחרות ישירה, הכי הישרדותית, שמה חכמת האהבה יודעת וצריכה לשתף פעולה
אבל לכי תסבירי דבר כזה לנ"ט
שלא מסוגל לראות אפילו נאנו מעבר לאינטרסנטי ולתועלתני לכאורה
והפגיעה האנושה באוטיסטים נגרמת כל הזמן בדיוק בגלל חוסר ההבנה לדבר זה
חוסר הבנה שמתגלם גם כהפרדה בין ההישרדותי למוסרי
הפרדה שהיא המקור למוגלת הקיום החברתי לכאורה
זה שאליו מנסים לשלב אוטיסטים
ובדיוק לכן אוטיסט משולב זה אוטיסט מת
 
זה לא נכון.

בוא אני אתן לך דוגמא. נניח אתה באקדמיה. ואתה יודע שיש בידך ידע שחובה להפיץ - למשל, האמת לגבי האוטיזם. ועכשיו, אתה צריך להגיש בקשה לגרנט. רק מה? אומרים לך באוניברסיטה שאם אתה לא משיג את הגרנט הזה, אתה עף מהאוניברסיטה, וכל השערים האקדמיים נסגרים בפניך. ואתה יודע שחייהם של כל האוטיסטים תלויים, פשוט תלויים בידע הזה שנמצא ברשותך, ולא לאפשר לך להפיץ את הידע הזה יגרום לאוכלוסייה הזאת נזק עצום - בעוד הידע שלך יכול להקפיץ את מצבם ב-50 שנה לפחות.
ועכשיו בא אליך מישהו ממעבדה מתחרה, ואומר לך - אולי אתה יכול לעזור לי לכתוב את הגרנט הזה? ואתה יודע שהוא טמבל ורוב הסיכויים שהניסוי שלו גם ייכשל, רק מה? התחום הספציפי שבו הוא עוסק כנראה אטרקטיבי יותר לועדת הגרנט - ואם תעזור לו לשפץ את הגרנט שלו, סביר שמה שיקרה הוא שהוא יקבל את הגרנט, אתה תועף מהאקדמיה, והידע על האוטיזם יתעכב ב-50 שנה לפחות.
אז אתה הולך על הפרינציפים שלך, עוזר לו, עף מהאקדמיה, הוא מקבל את הגרנט, הניסוי שלו נכשל, וגם הוא עף.
הכל טוב ויפה, אבל מה יהיה על האוטיסטים?
אז, כן, יש אנשים שמביאים בחשבון את ההשלכות של מה שהם יעשו על המחקר שלהם - ושים לב, בניגוד למה שאתה חושב, מה שמניע מדענים רבים הוא לא תהילת העולם שלהם - מניע אותם רצון אמיתי לקדם את המדע ואמונה שיש להם יכולת לעשות משהו שלא ייעשה באותה צורה בלעדיהם. אז, כן, הם לא יעזרו להוא לכתוב את הגרנט - אבל אולי הם יקדמו בכל זאת את המדע, ולא צריך לעזור לכל אחד. אגב, אותם אנשים עשויים לעשות שיקול הפוך כשהם פוגשים מישהו שהם מאמינים בו יותר מאשר הם מאמינים בעצמם. כי תתפלא לשמוע שיש מדענים שמה שמעניין אותם הוא המדע וקידומו, במיוחד כשמדובר בפתרון בעיות של אנשים - והם היו שמחים לראות את הבעייה נפתרת בימי חייהם, גם אם לא הם פתרו אותה.
אגב, כשלא מדובר במחקר עתיר תקציב - ויש פחות עניין של כסף וגרנטים - יש באמת יותר שיתוף פעולה מהבחינה הזאת - ולראייה ה-arxiv שאליו מעלים מתמטיקאים את המאמרים שלהם עוד לפני שהם התפרסמו בכתבי עת מקצועיים, כדי שהידע יגיע לכולם. כי פה באמת זה לא בא אחד על חשבון השני, ולא יסגרו לך את המעבדה כי מישהו פתר את הבעייה שהשקעת בה מיליארדים - כי אתה פשוט לא משקיע מיליארדים בכלום - אתה יושב וחושב, ואם מישהו פתר לפניך - אז אתה חושב על משהו אחר. זה מאוד מאוד שונה ממה שקורה בתחומים ניסויים...
 
מצד שני, אפשר לומר שזו דוגמא הפוכה..,

במתמטיקה, ברגע שפתרת את הבעייה - סיימת - ואפשר לחלוק את הידע עם כולם. אין ממש מה להסתיר. ואם מישהו מרצה ואתה פותר לו חלק מהבעייה תוך כדי הרצאה - אתה פשוט הופך להיות אחד ממחברי המאמר. בביולוגיה, ברגע שפתרת את הבעייה והבנת מה קורה פה, לרוב זו רק ההתחלה - עכשיו אתה צריך ללכת למעבדה ולהשקיע מיליונים כדי להוכיח שזה מה שנכון - ואם מישהו יקדים אותך, הלך עליך - כי כל הפואנטה היא להוכיח שזה נכון ושמה שקורה תואם את ההשערה שלך. ואם מישהו אחר יעשה את זה - הוא יזכה בגרנט ובתהילה, ואתה תעוף.
אקיצר, בכל מקרה עדיף ללכת על מתמטיקה אם זה מה שאתה אוהב. גרנטים ומעבדות זה רק מתכונת לצרות... אבל זה המצב היום, מה לעשות? אם היו מחלקים את הכסף אחרת איכשהו או האקדמיה הייתה מתנהלת אחרת אולי זה היה שונה. זה סבבה שיש אנשים כמוך שרוצים לשנות את המצב מבחוץ, וסבבה גם שיש אנשים שמקדמים את המדע מבפנים.
 

arana1

New member
בדיוק בגלל זה האקדמיה הולכת ומאבדת את הרלוונטיות שלה

ולכן יותר ויותר אנשים נשענים על מסלולים עוקפי אקדמיה והמסלולים האלה ייתרו בסופו של דבר את קיומו של מה שאנחנו מכירים כיום כחינוך ממוסד

להציב לאנשים את "בחירתה של סופי" זה משהו שהנאצים התמחו בו במיוחד
וכיוון שאת מציגה כאן מצבים שבאמת משקפים את המציאות האקדמית אז הברירה הכי טובה והכי שפוייה היא פשוט לחרבן על האקדמיה
השערים האקדמיים יפסיקו להיות רלוונטים ויפסיקו לעניין חוקרים אמיתיים כי יש גבול לכמה גועל נפש חוקר ואדם אמיתי מסוגל לסבול
המטרה לא מקדשת את כל האמצעים

זה לא מקרי שהמנגנונים המתווכים הולכים ונכחדים עם הזמן
וועדות הצנזורה וההשקעה והעריכה והמענקים... שכולן מגלמות את המניעים הכי נפסדים פשוט מתייתרות ככל שהמצב האנושי משתפר

האוטיסטים מצאו כבר מזמן תקשורת חלופית
דרך ערוצים דמוקרטים וישירים ונאורים יותר מאלה שאת מתארת
האקדמיה איבדה את המונופול שלה על הפצה ויצור של מידע
אבל בגלל שהיא כמוך כל כך נעולה על עצמה וכל כך מלאה בעצמה וכל כך עפה על עצמה היא אפילו לא שמה לב למה שמתרחש כאן ועכשיו ממש מתחת לאפה
ו arxiv הוא רק חלק קטן ממגמה הרבה הרבה יותר גדולה שבסופו של דבר תבער את השחיתות הפוליטית כלכלית אפילו מהאקדמיה
האוטיסטים שבאמת צריכים מידע אמיתי פשוט מדברים אחד עם השני
את חושבת שהם צריכים רשות מעוד איזה אידיוט מקמבריד'ג כמו בארון כהן בשביל ללמוד את עצמם ולדעת את עצמם
רוב האוטיסטים המודעים לעצמם יודעים כבר מזמן מה שכל חוקר הגון היה אמור לדעת
שכל מה שהאקדמיה מצאה עד היום בקשר לאוטיזם הוא הפוך לחלוטין לאמת


השערים האקדמים מעניינים לי את יודעת את מה
את מתארת לי מבנה מושחת
כזה שלא מותיר שום ברירה אמיתית בפני האדם הראוי ומבקשת ממני לבחור
הבחירה שלי היא לא לקחת חלק במבנה הזה

אני יודע שאנשים עושים גם בחירות חלקיות
והם קצת הגונים וקצת לא
קצת מזייפים וקצת רודפים תהילה וגם קצת מוכנים לשתף פעולה במשורה
אבל אינך מבינה ואינך רואה איך בדיוק מה שאת והאקדמיה עושים כאן, ההצמדה בין ההשקעה לאמת, היא הדבר שהכי גומר את כל מה שהכי מדהים ומועיל במדע
אז למה שאדם שפוי ירצה לקחת חלק בחרא הזה ?

אני יודע שבאקדמיה כולם מוצצים לכולם כל הזמן
וכמעט הכל תלוי ביכולת שלך למצוץ לאדם הנכון
אני מקווה שאת סולחת לי אם אני מקווה ומשתדל לחיות אחרת
ומבחינתי אורגיה זה לא הכלי החברתי הכי יעיל
משער שגם בגלל זה לאספים רבים יש בעיות בהשתלבות באקדמיה ובבתי הספר
 
למה שאדם שפוי ירצה לקחת חלק בחרא הזה?

כי חשוב לו יותר לקדם את העניין שחשוב לו, לפתור את הבעייה שהוא רוצה/חייב/בדמו לפתור - והדרך היחידה שלו לעשות את זה היא בתוך האקדמיה. והוא מוכן לסבול את החרא הזה כדי לעשות את זה.
 

arana1

New member
קיבלת נכשל במתמטיקה

בדיוק עכשיו העברתי את הזמן במשחק שבו את צריכה להציל זבובים שנלכדו ברשת מעכביש,
העקרון במשחק דומה לזה של שחמט ושל חלק גדול מאוד מהבעיות שמעסיקות מתמטיקאים, איך לזהות מראש את המהלכים שיצמצמו את האפשרויות שלך עד למצור שיוביל למותך (השחקן משחק את הזבובים)
על כל מהלך של העכביש אתה מקבל אפשרות לגזור אחד מקורי הרשת שהוא טווה
ורק היכולת לשקול מראש את משקל כל ההסתעפויות של הרשת תציל את הזבובים

מתמטיקאי שכולא את עצמו לקראת האפשרויות שאת מציגה פשוט לא יודע מתמטיקה מספיק טוב
יותר מזה, בשביל אנשים ערכיים, שהם גם האנשים הכי יצירתיים ובעלי יכולת התרומה הכי מהותית לחברה, מה שאת מציגה כברירה הוא לא באמת ברירה
הם פשוט ימותו אם הם עושים שקר בנפשם
בגלל זה הרבה אספים פשוט לא משקרים
ברור שלא ניתן לשער או לקוות שהכוחות שמעצבים את סדר היום האקדמי יתנו את ליבם ודעתם לנזק העצום שהם גורמים למדע ולמחקר כשהם מציבים בחירות בלתי אפשריות לאנשים שבאמת מוכרחים לאהוב ידע
כי הרי אין להם לב ואין להם דעת
אבל האדם השפוי עצמו יכול לפחות לנסות לתמרן את דרכו מעבר להישג ידם הרעה
המחיר ? את המחיר משלמים כולם, אלא שמבט לעתיד, מבט שיש בו שיקול דעת, והבנה במתמטיקה ומדע בכלל, יעדיף כרגע לא לשתף פעולה עם השחתת התשוקה לידע
בנוסף
לאוטיסטים אין באמת את הברירה שיש לך
הם, בניגוד לך, רגישים מאוד לרעל, גם מוסרי, בחירות מהסוג שאת מציגה הן אפשריות לך ולדומים לך, לאוטיסטים הם מהוות מוות בעינויים
אני מקווה ומאמין ואפילו יודע, שעם הזמן, אפילו באקדמיה ימצאו אנשים שיבינו את זה
ואולי אפילו בבתי הספר
ואם לא
אז כמו שכתבתי
נסתדר יפה מאוד או לפחות יותר טוב בלעדיהם

את יכולה לספוג את השחיתות, לשחות בה, יש אנשים שלא מסוגלים לזה, ואלה אנשים שיכולים לתרום המון למחקר בדיוק משום כך
חושב שמוטב לנסות להזכיר גם את זה
למרות שברור שבגלל שרוב האנשים הם כמוך אז נראה שאין בזה הרבה תועלת כרגע

מי שרוצה ומשתוקק לפתור בעיות בדמו, והוא מחוייב להם בכל גופו ומאודו, לא מסוגל לעשות שקר בנפשו, ולא מסוגל להפריד כמוך בין הדרך למטרה
המטרה לא מקדשת את כל האמצעים
כי הפתרון הנכון לכל בעייה כולל גם שיוויון הדדי בין המטרה לאמצעים
 
אה, הבנתי - כי אמרתי אוניברסיטה... לא, דיברתי

על תואר ראשון - על ההמשך של בית הספר מהבחינה הזאת. לא דיברתי על קריירה אקדמית או על מחקר - אלא על ההמשך של המבחנים והמדידות שמגיע בתואר הראשון... גם שם אין סיבה לדורסנות, ואנשים עוזרים זה לזה. לא כולם - אבל האמת היא שדווקא האחד שהיכרתי שנאמר לי שלא הסכים לעזור (הוא לא היה במחזור שלי ולא למדתי איתו) היה כנראה על הספקטרום האוטיסטי...
 

arana1

New member
ואת חושבת שאין שום משמעות לדרך ?

נדמה לך שאדם שהגיע לעיסוק במחקר מתנתק לפתע מכבלי המשיכה של כדור הארץ וצף לו לפתע בחלל נטול אינטרסים ופוליטיקות וכל מה שמזהם את חוויית הלימוד והתשוקה לידע מגיל אפס ועד המוות ?

מצחיק נורא

אין סיבה לדורסנות ? יש, כשאנשים נלחמים על מקומם בנצח כל הכפפות יורדות, וזה בדיוק מה שהכי הרסני למדע
שכטמן למשל, כמה חרא הוא אכל מהאקדמיה, ובמשך שנים, וכמוהו יש לא מעט חוקרים שעל רובם לא שמענו בכלל את חלקם הגדול הצליחו לדרוס וזהו ומאוד חבל

אנשים על הספקטרום יכולים להיות גם הכי גרועים
לא כולם נדיבים
יש כאלה
ביחוד אלה שזכו לאילוף אינטנסיבי ולדחיסה מסיבית של כלים וכישורי חברה
שמגלמים שלא בטובתם את כל מה שהכי רע בנורמטיביות ובצורה הכי קיצונית
בדיוק בגלל שזה לא הטבע האמיתי שלהם
 
כן, אני חושבת שזה לא קשור.

באקדמיה יש סיבות, לפעמים, לדורסנות - ואז היא צצה. קודם לכן אין סיבות, ואכן לרוב אנשים לא נוהגים כך - הם עוזרים זה לזה, נותנים להעתיק תרגילים ומבחנים, וכו' - כי זה לא בא על חשבונם. ברגע שזה כן בא על חשבונם זה סיפור אחר.
 

arana1

New member
מה זה על חשבונם ?

להעתיק תרגילים ומבחנים נתפש כעוזר רק לאנשים תחרותיים שמבחינתם הידע כלל אינו חשוב אלא רק הנצחון בתחרות על המשרה והמעמד וההכנסה

כל הקטע שאת החשבון האמיתי אף אחד לא רואה אבל הוא זה שממאיר, ובדיוק באותה צורה ובדיוק מאותה סיבה, את צורתם של מוסדות הידע מגיל גן חובה ועד לקיום כמרצה
ואפשר לשמוע את החרא הזה מדבר מרוב הפרופסורים באקדמיה
וזו גם הסיבה שהאקדמיה לעולם לא תבין שום דבר בקשר לאוטיזם
 
לעזור איך שהשני מעוניין שיעזרו לו

אפשר לתת סיכומים, ואפשר גם ללמד אותו לפני מבחן, ואם הוא רוצה להעתיק תרגילים ומבחנים כי הוא לא מצליח לעמוד בקצב (אבל יוכל בהמשך להשלים, אם לא יעיפו אותו כי הוא נכשל עקב חוסר העתקה) - אפשר לעשות גם את זה.
 

arana1

New member
אפשר, אבל אני מבין למה אפשר גם לא

ונדמה לי שאני יכול לדמיין למה דווקא האספי לא עוזר לאנשים להעתיק סיכומים
אולי כי הוא באמת מרגיש שידע זה דבר שחשוב לא לרמות בו
זה נשמע לך נוקשה מדי ?
אולי
אבל אני חושב שיש מקום גם לכבד את זה או לפחות לא לטפול בטעות דווקא על האספים רצון לנצח בתחרות בדיוק בגלל שהגישה שלו היא ההפך מתחרותית

זוכר מהזמנים שבהם הייתי מספיק טיפש בשביל לעבוד
ויצא שתמיד נפל בחלקי ללמד ולעזור לאנשים שרק הגיעו מהאוניברסיטה או ממכללה איך להסתדר בעולם האמיתי של פיתוח תוכנה
ומה שתמיד היה מטריף אותי שהם אף פעם לא התעניינינו ולא התלהבו מהעקרונות, מהקסם, מהיופי של הכלים והאפשרויות,מההגיון המופלא והמרגש שמסתתר מאחורי התפישות, תמיד זה היה "יללא תראה לנו איך עושים את זה ותעזוב אותנו עם כל הפילוסופיה שלך באמאשלך"
כן, ככה בדיוק זה נראה אצל מי שחווים השכלה ורכישת ידע רק בצורה הכי שטחית ותועלתנית שלה
וזו בעייה
קשה
אז לדבר בתקיפות מלאה בעצמה דווקא מי שמחפש דרך אחרת ולהתיימר לייצג בכך את המציאות שאין בלתה זה הדבר הכי גרוע שאפשר לעשות
גם מפרספקטיבה אספית וגם בכלל
 

ענתנוי

New member
סמויות למי?

לילדים האחרים? למורים? להורים? לילד עצמו?

עוד לא תפסת את הנקודה החשובה ביותר: נקודת המבט של הילד עצמו!!!!!
אם יש לו סייעת הוא יודע על קיומה - וזה מספיק כדי שהוא יבין שאין לו באמת מקום או תפקיד בחברה.

לעומת זאת, ילד שזקוק לתיווך תקשורתי או חברתי יכול למצוא חבר, בן גילו, ומתוך מערכת היחסים ההדית שנבנית בין שניהם להרגיש שייך, בדיוק כמו כל אחד אחר - כי התרומה שלו לחברו שקולה לתרומה של החבר בשבילו, אבל זה קורה רק בסביבה מכילה שלא מסמנת אותו מראש כחריג ומונעת כל סיכוי לבניית מערכות יחסים אמיתיות....
 

ענתנוי

New member
אינטיליגנציה חברתית?.....

משלבת סמויה זה כמו טלאי צהוב מתחת לחולצה.
אתה יודע שהוא שם, אתה מת מפחד שיגלו את הבושה, כולם מנחשים שמשהו לא בסדר אצלך וזו רק שאלה של זמן עד שהאמת מתגלה ואז:
במקום שיסמנו אותך כסתם ילד לא מקובל או מוזר אתה הופך לילד דחוי - כי אף אחד לא אוהב שמרמים אותו....

לעומת זאת, הילד הכי מוזר בעולם, שמאמין בעצמו ומרגיש שהוא מושלם, בדיוק כמו שהוא בלי שום השוואות, יתקבל בחברה גם אם אף אחד לא מבין אותו.
אנשים, וילדים במיוחד, נמשכים לאמונה, כי כולם חיים בחושך, מבולבלים ומחפשים את האמת שמסתתרת מאחורי כל השקרים החברתיים המוסכמים, אז כל מי שמאמין בעצמו בלי לכפות את עצמו או את אמונתו על אחרים מושך אליו חברים אמיתיים....
ואת השאר - החברויות המזויפות והחברים שצריך לשחד אותם כדי שהם יסכימו לשחק איתך, צריך לזרוק לכל הרוחות, כי הם יהפכו לאויבים ברגע שתהיה להם הזדמנות ויפגעו בך אנושות - כי אין דבר גרוע יותר מבגידה של חבר (לכאורה) - כי מה שנפגע זו האמונה שלך בעצמך וביכולת לבחור בתבונה את החברים שלך, להגן על עצמך מרוע ולחיות בלי תלות ב"הגנה" מתמדת.

ולמי שעוד לא הבין עדיין מה כל כך גרוע בהגנה - תזכורת קצרה ל"גיבן מנוטרדם" אולי תעזור לכם.... (אפשר גם בגירסת דיסני....)
 
למעלה