אימא יש לי פיפי

[רוני של יובל ומאיה]

אוקיי, אז מה עכשיו?

עיצות בבקשה על איך משכנעים אותה ללבוש את הפול-אפ לפני השינה... כמו שכתבתי, אין לי כוח עם ההחלפות האלה כל בוקר. אני לא מתכוונת להעיר אותה בלילה או למנוע ממנה שתיה בשום אופן - זה לא לעניין. כן מלמדת אותה שעושים פיפי לפני השינה, במקביל לצחצוח השיניים. זה בכל מקרה לא יזיק, נכון? והדיבורים כנראה לא יעזרו... אוף. דווקא במשך היום היא נהדרת, ופספוסים הם נדירים מאד ושמורים להזדמנויות מיוחדות בהן באמת לא יכולתי לקחת אותה לשירותים (ועל כן זו לא אשמתה). למשל, לפני מס' ימים חזרנו מביקור אצל הוריי, והיה מצב שנשארתי לבד בשדה התעופה עם מאיה במנשא, יובל מתרוצצת סביב בשמחה, ושתי עגלות עמוסות במזוודות ותיקים. הילדה מבקשת פיפי. אני מבקשת שתתאפק כמה דקות עד שאבא וסבא יגיעו. היא מתאפקת. אחרי 10 דקות מבקשת שוב. אני שואלת אם היא יכולה להתאפק. היא מייללת "אמאאאא פיייפיייי!!!" ובפרצוף מסכן נורא עושה במכנסיים. מסכנה שלי, לא יכלה להתאפק יותר... זה היה סתם סיפור שקשור לשרשור, ואם יש עיצות לגבי הלילות והפול-אפס אני אשמח לשמוע.

 

[צימעס]

מה עם להציע בשכבות ולהעביר אחריות?

מעל הסדין (עם השעוונית), לפרוש עוד שעוונית ומגבת, וגם להכיל לה סט בגדים להחלפה, כך שכשהיא מתעוררת רטובה, היא יכולה להוריד בעצמה את המגבת והשעוונית הרטובות, להחליף בגדים, ולחזור לישון.

 

[רוני של יובל ומאיה]

אבל היא קטנטונת!

היא רק בת שנתיים ותשעה חודשים. לרוב היא יכולה להתלבש לבד, אבל לא להוריד מצעים לבד. לפעמים היא גם צריכה עזרה בהתלבשות. מה שכן, היא גם לא מתעוררת בלילה רטובה - זה לא מפריע לה כלל. היא ממשיכה לישון, ובבוקר קמים ורואים שהיא רטובה. ואז אני צריכה להחליף הכל... לכבס הכל... לכבס שוב ושוב את הפוך

הפוך המסכן, זה טוב לו כל כך הרבה כביסות? (פוך אמיתי ממוך אווזים).

 

[צימעס]

להוריד מצעים? בטח שהיא יכולה

נסי ללמד אותה (כשאת החליפה מצעים בבית), ותראי איך היא מצליחה (זה נורא כיף לילדים שלי: זו עבודה מזן "הרסני"). (בהצעתי לא התכונתי לסדין עם גומי, אלא מגבת פרושה, זה אפילו קל יותר). אבל אם היא לא מתעוררת מזה בלילה, זה לא כ"כ משנה... לגבי הפוך - אין לי מושג. אנחנו את השמיכות שמים בחוץ לטיפול של שמש ורוח. חוזרות בלי ריח.

 

[MichalGal]

אולי זה בגלל הציורים?

אולי תציעי לה לקנות Good-Nites, שהם התחתולים של הגדולים יותר, ומצולמים על האריזה שלהם ילדים יותר גדולים, ואז תוכלי לשכנע אותה שאלו מיועדים באמת בשביל ילדים גדולים? אם היא לא תסכים, את יכולה לנסות את הפעמון שמחברים לתחתונים ומצלצל כשהיא מרטיבה. בדרך כלל זה מיועד לגיל 5, אבל אם אין ברירה, אז מתחילים יותר מוקדם.

 

[רוני של יובל ומאיה]

תודה לכולכן! מצאנו את הפתרון ../images/Emo3.gif

אתמול שאלתי את הגננת אם גם בגן היא לא מוכנה פול-אפ בעת השינה בצהריים. הגננת אמרה שבכלל לא, והיא אפילו נהנית להסתובב ולהראות לכולם בגאווה: "LOOK AT MY DIAPER!!!" (מה שמוכיח בפעם המיליון שכל תעשיית הפול-אפס היא שטות גמורה כי הילדים יודעים יפה מאד שזה חיתול... נו מילא...) הגננת הציעה שנלביש לה מעל הפול-אפ את התחתונים. זה מה שהם עושים בגן. ניסינו אתמול בערב - עבד! אז אני מקווה שזה יימשך יותר מערב אחד

וצימעס יקירתי - שמש??? בצפון מזרח ארה"ב??? אחחח.... שמש.... אני מתגעגעת

 

[צימעס]

כן, אני יודעת שזה לא פתרון לכם...

לכן גם כתבתי שאין לי מושג. שבועיים באירופה הבהירו לי את ההבדל בין שמש לשמש...

 

[ליליה והגמדים]

אני מתעלקת על השרשור שלך, רוני

ורוצה לספר ולשאול.... אנחנו בנסיגה מוחלטת. לפני חודש - חודש וחצי היה שבוע שהיא לא רצתה חיתול יותר ולגן הבאתי המון תחתונים ובגדים והכל הלך יפה למרות שעם המון פיספוסים, ומאז היא עם חיתול לבקשתה ולא מוכנה לשמוע על שום אפשרות אחרת (היא מכריזה על פיפי וקקי ואני שואלת אם היא רוצה לשרותים, לסיר, לישבנון...."לא" נחרץ - רוצה "חיתולי" - שם חיבה שהיא עצמה פיתחה כשחזרה לחיתול). במקביל יש לנו בשבוע האחרון התקפי בכי, שחבל"ז. אתמול למשל נכנסתי להתקלח. זה גרם להתקף בכי של שעה ומשהו עם צרחות "אל תתקלחי". בערב היה לחץ לצאת בזמן לארוחת ערב אצל חברים. הבאתי לה בגדים, ואחרי שהיא התחילה להתלבש (לבד) היא הוריד, ובכתה "לא רוצה" (בלי להגדיר מה) שעה, שבמהלכה הלבשתי אותה בלי רצון וירדנו לאוטו. היא נרגעה רק כשהגענו אליהם. הבוקר, אחרי רחצה והתלבשות ואוכל ומשחקים היא פתאום חטפה ת'קריז (אין לי מושג למה), הורידה הכל, סחבה חולצה מלוכלכת מארגז הכביסה, לבשה אותה וצרחה שעה. שאלתי אם אני יכולה לעזור לה ואם יש משהו שהיא רוצה. לא. אמרתי שאבא תיכף בא לקחת אותה לטיול וכדאי להיות מוכנה. לא. אז אמרתי לה אוקיי, מותר לך לבכות. החצי שעה השניה היתה "אני רוצה לבכות"...

מה הקשר? אני מרגישה שיש קשר בין הגמילה והפרידה מהחיתול להתקפי הבכי. היא מדברת על זה הרבה, ניגשת לשרותים הרבה להראות לי שהיא יודעת לשים את הישבנון, מכריזה הרבה, מחליפה לבד טיטול 8 פעמים ביום (באה אלי לעזרה בשלב הסופי של הדבקת הסקוצ'ים) וכולי. אגב, הבוקר היא הסתובבה כל הבוקר עם זוג תחתונים ביד וגברה עליהם לא מעט. שאלתי אותה אם היא רוצה ללבוש אותם מעל החיתול (טריק ישן - לנו עם חיתולי הבד עשו את זה כל הזמן...). היא לא רוצה.

 

[ליליה והגמדים]

גברה עליהם = דברה עליהם

 

[צימעס]

יכול להיות שמישהו לוחץ עליה?

גננת? מטפלת? סבתא?

 

[ליליה והגמדים]

האמת היא שסבתא מדברת איתי הרבה

על הנושא כי אנחנו היינו גמולים בגיל שנה ומשהו (עידן חיתולי הבד). אולי היא שומעת, מפנימה ונלחצת? אני בדר"כ הודפת את הגישה הזו באמירה שהיא תגמל כשיתאים לה.

 

[לאה_מ]

אולי משהו שקשור לשליטה -

אולי פספוסי פיפי גורמים לה להרגיש בחוסר שליטה, וזה מתעצם ומחלחל גם לדברים אחרים. הפתרון הוא, בכל מקרה, לתת מקסימום שליטה בתוך התחום שהיא מעוניינת בו. ואם היא מעדיפה חיתול - לתת לה חיתול.

 

[נדיה של הארבעה]

דף חדש

בנוגע לגמילה, לפתוח דף חדש. להוריד את הנושא מסדר היום, כאילו היא בת חודשיים. (צימעס, אלייך זה לא מתיחס

). זה יתן לה ביטחון מלא שההחלטה היא שלה בכל מקרה. התקפי בכי יכולים להיות קשורים לאלף ואחד סיבות, אני הייתי מחכה קצת בלי לייחס לזה חשיבות. לפעמים עובר עליהם משהו, וכשזה נגמר הם מתגברים חוזרים לעצמם. לא להפוך את זה לאישיו, זה הכול.

 

[ליליה והגמדים]

הפעמון הזה נראה לי שיטה איומה

שמבזה הן את הילד/ה והן את ההורים שמשתמשים בה, שיתפסו לעולם ע"י הילדה כמי שמבזים אותה....אביוז רגשי לשמו. לא מדובר בילדה בת 10 שמרטיבה עדיין, הרי. מאיפה הרעיון בכלל?

 

[רוני של יובל ומאיה]

לפי מיטב ידיעתי

משתמשים בשיטה הזו באמת רק במקרים של ילדים גדולים שמרטיבים, וזו כבר הופכת להיות בעיה פתולוגית. מכיוון שילדה בת שנתיים ותשעה חודשים שמרטיבה בלילה עדיין לא נחשבת לפתולוגית, לא נראה לי להשתמש בשיטה זו. אגב, עם שני אחיי הצעירים שיטת הפעמון עבדה, אבל זה היה בגילאים הרבה יותר גדולים (7-8 ומעלה אם אני זוכרת נכון, אולי אפילו יותר).

 

[שחר של עמית]

../images/Emo45.gifגם לפי מיטב ידיעתי זו שיטה

שנוהגים בה עם ילדים גדולים יותר, שאצלם יש בעיית הרטבה (בגיל שנתיים ותשעה חודשים זו עדיין לא בעיית הרטבה). אני מכירה ילד בן 8 שעדיין מרטיב בלילות, ששיטת הפעמון בכלל לא עזרה לו. יש לו "שנת דוב" וגם הפעמון לא מעיר אותו. הבעיה שלו תטופל כנראה ע"י תרופה ואני מאד מאד מקווה בשבילו (הוא ילד יקר לי) שבהצלחה. ורוני -

לכם. אני מניחה שזה שלב ממש ממש מתסכל ולא נעים. מקווה שהוא יחלוף במהרה.

 

[ליליה והגמדים]

אכן, וההבדל הוא שאצל ילדים גדולים

זה נעשה בהסכמתם.

 

[צימעס]

למה שיטה זו מבזה קטנים

וטובה, לדעתך, לגדולים? בגלל יכולת שתוף הפעולה והבחירה של גדולים?

 

[ליליה והגמדים]

בזכות הסכמתם

שמייצרת נקודת מוצא רגשית והתנהגותית שונה לחלוטין.

 

[MichalGal]

השיטה מיועדת מעל גיל 5

ואני בכלל לא רואה למה נדמה שהשיטה הזו מבזה את הילדה. השיטה הזו עוזרת לילדה להתעורר ברגע שהיא מרטיבה, וככה הגוף לומד להתעורר במקרה של צורך בפיפי בלילה. מה עדיף? שהיא תתעורר בבוקר בשלולית של פיפי?