אימא יש לי פיפי

[שחר של עמית]

תודה על העצות, אבל חלקן לא ישימות

אבא או אח - אין ואם יהיו אי פעם זה יהיה הרבה אחרי שהוא כבר יהיה גמול.

בישיבה - הוא לא מוכן ואני לא חושבת שיש סיבה להתעקש איתו על עשיית פיפי בישיבה כשממילא הוא יצטרך ללמוד לעשות פיפי בעמידה. לגבי הגמילה של קקי ביחד עם פיפי - לפי מה שקראתי (בעיקר בפורום הזה) עד עתה על גמילה, במקרים רבים בשלות לגמילה של פיפי קודמת בהרבה לבשלות בגמילה של קקי. כך או כך, אני הולכת לפי הקצב שלו. הוא מסמן שהוא מתחיל להבין ולהבחין בנושא של פיפי. לגבי קקי אין שום סימן וזכר, כך שאם אנחנו בתחילת תהליך של גמילה (אני קצת מדחיקה...), אז כנראה שמדובר רק על פיפי. גם הערב הוא ביקש לעשות פיפי באסלה. הזרם הראשון, החזק, פוגע בתוך האסלה, המזרקות הבאות לא ממש.

ניסיתי להראות לו שצריך להחזיק בפין, אבל הוא מסרב שאגע בו (גם לא שאתמוך בו מאחור, וכך אקשת את הגב שלו כלפי האסלה). עושה רושם (כמו שאחותי צהלה כשציינה בפני) שצפויה לי תקופה של מירוק השירותים יום יום, שעה שעה...

 

[vered4]

למה הוא מסרב שתגעי בו מאחור?

אני תומכת לו את הטוסיק קדימה עם הברך. הוא בעצמו עולה על האצבעות כדי להגביה את עצמו. בסוף ה"ענין" טפיחה קלה על הטוסיק מנערת את הטיפות. (עכשיו אני אומרת לו שיעשה לבד). ככה אני לא מתערבת לו והוא לומד מה הוא צריך לעשות.

 

[irisgh]

תודה על הרעיון ../images/Emo13.gif

 

[vered4]

איזה מהם? הברך?

בכל מקרה, נחמד לשמוע שזה עובד לכם.

 

[MichalGal]

אצלי תמיד נגמלו יחד

אין שום סיבה להפריד ואין שום סיבה להניח מראש שתהיה בעיה עם הגמילה מהקקי. פשוט יושבים על הסיר (או הישבנון), ויוצא מה שיוצא. בהרבה מקרים יוצאים שניהם יחד. אפילו אם אין אבא או אח בינתיים, אני בטוחה שיש עוד דמויות גבריות בסביבה שאפשר לנצל להדגמות - סבא, דוד, בנים גמולים של חברות וכו'.

 

[שרון שני גונן]

בול פגיעה

בהולנד (נדמה לי) מדביקים זבוב או חרק בתוך האסלה, (לא אמיתי כמובן...) חבר של משפחתנו מארה"ב לימד אותנו משחק שנקרא ,"הטבע את הספינה" הוא משתמש בקורנפליקס בצורת טבעת (צ'יריוס) שאליו הילד מנסה לקלוע. אנחנו השתמשנו בריבוע של נייר טואלט (ספינה)שאותו הילד היה צריך להטביע בעזרת זרם הפיפי. למיטב הבנתי הפיזיקלית, יש הכרח להחזיק את הפין, ואין דרך אחרת... בכל אופן, המשחק עושה את זה די נחמד...

 

[BAVL FREE RIDEl]

את יכולה לצייר פרצוף של לייצן או

משהו על התחתית של האסלה.

 

[נדיה של הארבעה]

זה חינוכי לעשות פיפי על ליצן? ../images/Emo6.gif

 

[vered4]

לצייר מטרה

 

[אםהבניםשמחה]

עדכון מתלבט

זה כבר שבועיים בערך (נדמה לי...) שאני מדי פעם מציעה לה להשאר בלי טיטול בבית. חייבת לציין שהיא אף פעם לא ביקשה. כ2 פעמים "ברח" לה פיפי. היא הגיבה ב"איככככס"

ניגבתי אותה, אמרתי שלא נורא ואם בפעם הבאה היא תעשה באסלה, זה לא ירטיב לה את הרגלים. ביום רביעי בבוקר הייתה בלי טיטול. התחילה לבכות קקי, קקי. שאלתי אותה אם היא רוצה לעשות באסלה- לא. ללבוש טיטול- לא. ככה יבבה עד שבסוף עשתה במכנסים. נראה לי שכדאי לחכות עוד קצת, נכון? אין פה התקדמות ויש תסכול. מה אומרות? ולגבי השתנה בעמידה. גם אני השתמשתי בתמיכה עם הברך. גם לנו לא היה משתין בעמידה בבחת באותה תקופה. בזמן שהיו יושבים על האסלה לימדתי אותם להחזיק את הפין בפנים, כדי שלא ישתין החוצה. היום הם משתינים יפה בעמידה מול האסלה ומרטיבים את הרצפה מסביב כיאה לכל גבר מצוי.

 

[לאה_מ]

כן, גם לי נשמע שכדאי לחכות עוד קצת.

עדיף לא להכניס אותה ללחץ, ונשמע שזה עדיין מלחיץ אותה. חכי עוד קצת.

 

[אםהבניםשמחה]

אבל הבוקר היא ביקשה../images/Emo151.gif

בלי טיטול... מבלבלת אותי הקטנה הזאת. טוב, נראה מה יהיה...

 

[אםהבניםשמחה]

ממשיכה להתבלבל ולהתלבט../images/Emo163.gif

טוב, אז מרגע שהחלטתי שאני יורדת מזה, היא התחילה להתעקש. מבקשת להיות בלי טיטול. אתמול אחרי שנת הצהרים לא רצתה טיטול. גם כשהלבשתי אותה לא רצתה. לפני שיצאנו לבית הכנסת רציתי לעשות קוקיות, להנעיל סנדלים ולהלביש טיטול. להכל הסכימה חוץ מלאחרון. אז ברגע האחרון לקחתי איתי תיק עם סרפן, טיטול ומגבת וקיויתי לטוב. היא עשתה פיפי באמצע ארוחת הערב על הכסא. שוב, זה די הלחיץ אותה. אמרה איכסה ואיכסה ואיכסה. אותו הדבר קרה בבוקר שבת. התעוררה, פשטה ולא רצתה טיטול. אבל רצתה להיות איתי במיטה שלי. אמרתי לה שבמיטה אני לא מרשה בלי ושלחתי אותה להביא. היא עשתה בדרך ושוב נלחצה. שמתי לב ל3 דברים שאני מנסה להבין מהם איך לנהוג הלאה.

היא נשארת יבשה שעות רבות.

היא מרגישה שהיא עוד רגע עושה. רוים שהיא נדרכת. אומרת שלא רוצה טיטול. אלו 2,3 דקות מאד מבולבלות אצלה שבסופן תמיד היא עושה.

תחושת הרטיבות שאחרי מאד מאד לא נעימה לה. אני אומרת לה שלא נורא ושבפעם הבאה אם תעשה באסלה היא לא תרטב, אבל היא לא ממש מגיבה לזה... אה, ועוד דבר, היא הפסיקה למדוד את האסלה.

 

[נדיה של הארבעה]

נשמע שהיא לחוצה מהפספוסים

זה מה שהיה לי עם משה בגיל שנתיים, ניסינו להיות "בלי" והוא כל-כך נכנס לפניקה מכל פספוס שוויתרתי. עבר לו, אגב. אולי תגידי לה מה עליה לעשות כשהיא מפספסת, כאילו לתת לה תחושה של שליטה. משהו כמו: אם את עושה על הרצפה, קחי סמרטוט ותנגבי, תורידי את התחתונים ותשימי בכביסה ובואי אליי ואביא לך תחתונים נקיים. ואם לא תהיה שום תגובה שלכם, חוץ מתגובה עניינית, היא בסוף תפסיק להילחץ. איני יודעת אם זה יקדם את רצונה להיגמל או להפך, אבל לבנות גמילה פחד מ"כישלון" או מההפרשות נשמע לי לא שייך בכל מקרה.

 

[כרמית מ.]

גם אצלנו זה היה

לחץ מהפספוסים שגורם להתאפקות עד שאי אפשר יותר - ופספוס... נקטנו בגישה של "אישור" - מותר לפספס וזה לא נורא בכלל, וקורה. וזה בסדר. הבעיה חלפה. זה כבר היה לפני שנתיים וחצי בערך, אז לא זוכרת פרטים מדויקים, אבל הורדת הלחץ (הפנימי שלה) אפשרה לה להקשיב לגוף שלה.

 

[BAVL FREE RIDEl]

כל הכבוד!! אני הייתי אומר שהוא

מתחיל להראות סימני בגרות!! החזרת אותי לימים שבהם אח שלי נגמל

 

[נדיה של הארבעה]

עדכונון

אז היום היינו בלי. כלומר, בלי חיתול ורוב הזמן גם בלי מכנסים. נרשמו הרבה הצלחות, שני פספוסי פיפי (בזמן צפייה בטלוויזיה

) ושני פספוסי קקי מגעילים במיוחד שנמרחו בכל הבית

. להתחשב בעובדה שזה ממש לא היה יום שגרתי ונורמלי, אלא יום של טיולים אורחים ובלגן אטומי, זה לדעתי פשוט מעולה. היה קשה במיוחד למנוע מאבא ומסבתא להרוס לו בתזכורות נוסח "משה אתה צריך פיפי?" וניסיונות ללמד אותו לעשות לפי הדרישה ולא מתי שהוא צריך. מה יש לאנשים משליטה?!

ואגב, הוא למד גם לאיית

, לפחות את ההתחלות של המילים ("ממה מתחיל 'כלב'?" "כף!") גילינו את זה לגמרי במקרה, סתם שיקחנו עם אודליה ופתאום הוא התחיל לענות! מזל שאודליה כבר יודעת לאיית את כל המילה, והוא עוד לא...

עליו

 

[לאה_מ]

../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif למשה. שמחה מאד לשמוע.

 

[רוני של יובל ומאיה]

../images/Emo45.gif כולכבוד למשה!!! וגם ניצלו"ש../images/Emo41.gif

יובל לא רוצה ללבוש פול-אפ בשינה יותר. היא אומרת "I'M A BIG GIRL" ומביאה תחתונים מהמגירה שלה, ומסרבת בכל תוקף ללבוש פול-אפ. סבבה מבחינתי, רק שחוץ מפעם אחת בלילה לפני כמה ימים, היא קמה רטובה כל בוקר. בשנת הצהריים היא לרוב קמה יבשה (טוב, שינה קצרה יותר...). אני לוקחת אותה לעשות פיפי לפני השינה, מסבירה לה שאם יש לה פיפי בלילה היא צריכה לקום ולעשות בשירותים או להתאפק, והיא חוזרת על זה כל פעם. היא מבינה את זה, אז אני חושבת שזה לא עניין של החלטה שלה אלא פשוט פיזית היא אולי עוד לא מוכנה. אז מה אני עושה? את האמת, אין לי ממש כוח להתחיל עם החלפות המצעים כל בוקר, כיבוס הפוך הרטוב, וכל הטררם... מצד שני אני לא רוצה להכריח אותה ללבוש את הפול-אפ, וכן רוצה שהיא תדע ש"יש לה מלה" בהחלטות שכאלה בדיוק כמו שהיא יכולה לבחור את הבגדים שלה בבוקר. מה עושים?

 

[אםהבניםשמחה]

את צודקת לדעתי

זה עניין של בשלות. אין שום דבר שתוכלי לעשות כדי למנוע ממנה להשתים בלילה. לא פיפי לפני, לא דיבורים, לא מניעת שתיה ולא אם תעירי אותה בלילה.