איך??

[עדי אחת]

גם וגם

מה הטעם לצאת בשאלה ולחיות כחילוני? לא בדיוק, יותר כמו- אם כבר גילית את האמת, מה עכשיו? ברור שצריך לחיות כחילוני, העמדת פנים לא טובה לאף אחד. אבל מבחינתך- מה עושים? מה עכשיו? לא יודעת לגביך, אבל אצלי הדת היתה נורא מרכזית בחיים. ופתאום איבדתי מטרה- את כל מה שהיה לי. מתחיל ערעור בנפשי- בעצם התחיל מזמן. ערעור ענק שוטף את החיים שלי, אני רק צריכה לצאת ממנו בלי להיות מעורערת נפשית. תודה שהגבת

 

[pokeret]

יקירה

אני מבינה לליבך מאד, אין תשובה אחת לשאלה שלך. כל אחד והתשובות שלו, לכל אחד יש תשובות שונות בזמנים שונים. חפשי בעצמך מה את הכי אוהבת לעשות, מה ממלא אותך סיפוק, מעניין אותך- תתחילי בלנכיר את עצמך. התשובות יגיעו עם הזמן.

 

[pokeret]

להכיר

 

[עדי אחת]

מקווה

כתבתי את השאלה מתוך זעם וסערת רגשות, אבל אני חושבת שתמיד ידעתי שאין לזה תשובה. פשוט צריך להאמין שיהיה טוב, ומתי שהוא יהיה.

 

[נופל חופשי]

לך תסביר למחשב שקיבל פתאום זריקת מודעות

ופתאום שואל אותך בחלונית קופצת שאלות כמו 'מי אני' או 'למה' לכי תסבירי לו שהוא חשוב כמו גרגר חול, שהוא בר החלפה, שהוא לא משנה כלום ולעולם לא ישנה, שהוא אפילו לא בורג פיצקי במערכת הזאת, ביקום הזה ושאם הוא לא ידליק לך סוליטר עכשיו, הרי שתזרקי אותו ותקני אחר. והוא מתעצבן, עושה צפצופים ועל רקע כחול מפחיד שואל: 'אז אני צריך להמשיך לדלוק, לעבד נתונים, לחשב חישובים ולמות בסוף בלי שתהיה לעולם שום סיבה אמיתית להימצאות שלו?' וכמו שאת מהנהנת לו בחיוך זדוני, הוא דופק קפיצה באוויר ונוחת עם חור הUSB כלפי מטה הישר על דיסק און קי נגוע בווירוס לא לפני שהוא עושה REMOVE מהיר לAVG. עדי, יש לך את כל הסיבות בעולם לזעם, סערת רגשות, קפיצה מהגג, מה שתרצי. לא ילדים, לא אהבה וברור שלא קריירה מתקרבים למטרה העילאית של הבאת המשיח או סיפוק הבורא הכל-יכול שלך. אבל. וזה לא אבל שיעזור לך בכלל, שאלת איך אני חי עם עצמי. אז הנה האבל שלי, הוא הולך ככה: אם תחשבי על זה המון המון המון, תגיעי למסקנה - שגם לו המשיח וגם אלוהים היו אמת לאמיתה, גם אז, לא באמת הייתה מטרה אמיתית להמצאות שלך. רק הסחת דעת. העברת הזמן ודחיית הקץ. מטרה עילאית שתעמוד בסטנדרט שהאגו הנרקסיסטי שלך דורש לעצמו, לא תמצאי בשום דת, בשום יקום. נניח שאת בגן עדן / בגהנום / בפאקינג ימות המשיח, בסופו של דבר השאלה שתשאל היא: עכשיו מה, בשביל מה אני חייה עכשיו?

 

[עדי אחת]

פשוט התרגלתי לראות בעצמי יותר ממכונה

בהודעה הקודמת התכוונתי לומר שהשאלה הזו "מה המטרה" כבר לא רלוונטית. זה עדיין מפריע לי, אבל ברור לי שמטרה לא קיימת ואני אתרגל לחיות בלעדיה. אגו נרקיסיסטי? טוב, אולי קצת. ואחד הדברים שגרמו לי להתרחק מהאמונה הוא הפאקינג ימות המשיח, והעובדה שלא יכול להיות מצב כזה מושלם שאין בו שאיפות והתקדמות. תודה על ההודעה, נורא מעודד ההשוואות שלך

 

[נופל חופשי]

cfh;

 

[ל י מ ו נ י נ ה]

כל מילה, איש, כל מילה

 

[במבה9]

טואוף!

 

[כושןרשעתים]

אין תשובה פשוטה

אני נוטה להסכים שכל תשובה שאצליח לספק תהיה חלקית וחלשה יותר מהשאלה. עם זאת, ברור לי לחלוטין שהחיים - על כל הקשיים החדשים והישנים שלהם - הם חלופה הרבה יותר טובה מקפיצה מהגג. אם את מרגישה אחרת, חשוב לזכור שמצבי רוח כאלה עוברים תוך זמן סביר בדרך כלל. אם התחושה הזאת חזקה ממך, כדאי מאוד לפנות לער"ן (בטלפון, באופן אנונימי). עם הזמן, תתרגלי למצב החדש שלך, ואני בטוח שתמצאי לחייך טעם ואפילו דברים שעושים אותך למאושרת.

 

[עדי אחת]

תודה

ער"ן אני עדיין לא צריכה, אבל קצת מריחואנה לא תזיק אני יודעת שזה מצבי רוח חולפים, אבל השאלה הזו עדיין מציקה לי. מקווה שאפתור אותה בקרוב. תודה שהגבת

 

[סתם פקיד זוטר]

החיים הם המטרה!

מבחינה פילוסופית: איו מטרה לחיים, החיים הם המטרה. הדבר הנעלה והנשגב ביותר שהיקום יכול להציע לנו זה החיים בעצמם. אנו התרגלנו בתור דתיים/חרדים לחשוב שיש מטרה לחיים, אבל האמת שאין מטרה לחיים, יש חיים - נקודה. אם נתעמק נשים לב, שגם לדתיים אין מטרה לחיים באמת אלא אשליה. את אומרת שהמטרה היא לבנות את העולם הרוחני, להביא את המשיח ולבנות את בית המקדש, אבל אם תתבונני תשימי לב שגם המטרות האלה משרתות בסופו של דבר את החיים בעצמם, שכן הסיבה שאת רוצה את המטרות האלה זה כדי שבסוף תקבלי עולם הבא/שכר/אושר רוחני, ואם כן בסופו של דבר המטרה היא השיפור בהרגשה ובחיים שלך [כי הרי גם חיים בעולם הבא הם חיים]. כל מה שנשאר לך זה להחליט האם בא לך על החיים או לא. האם בא לך רק על חיי עולם הבא בעור לוויתן ועטרה על ראשך תוך סינוור מזיו הצדיקים או שבא לך גם על מה שיש לעולמינו הקט להציע. מבחינה רגשית: כל ההסברים הפילוסופיים לא יעזרו אם יש לך תחושה של דכאון, חוסר משמעות וכו'. התחושות האלה הם לא פילוסופיות-אינטלקטואליות אלא רגשיות-פיזיולוגיות. קורה, בפרט אצל אדם שאיבד את האמונה ואת כל מה שגדל עליו, שיש מצב רוח מסויים שבו הכל חסר משמעות ואין טעם בכלום. כנגד התחושה הזו לא יעזרו שום הסברים, צריך פשוט לחכות שהיא תעבור. היא יכולה לעבור מעצמה, היא יכולה לעבור בעזרת פסיכולוג והיא יכולה לעבור באמצעות טיפול תרופתי. יש בעולם הרבה דברים שיתנו לך משמעות ואושר בחיים, ועם הזמן את תמצאי את הפינה שלך בחיים ואת הדברים שעושים לך טוב.

 

[דפנה קוט]

מתוקה

 

[עדי אחת]

ולקחתי את החתימה שלך כהודעה, צודקת לגמרי, תודה

 

[uri80]

בקלות. הדבר הכי מוזר לי בהודעה הזו היא שלא כל

כך הבנתי, איך אובדן דיקטטור דמיוני פתאום משנה את כל שאר הדברים שציינת. אם אין דיקטטור דמיוני שמצווה לאהוב אותו, אז פתאום אין טעם "להיות אישה טובה לבעלך ואמא מצויינת לילדייך" או מה שזה לא אומר? הילדים שלך לפתע פחות חשובים? פחות נחשבים? רצית להביא את המשיח, אבל כשהמשיח יבוא מה בדיוק אמור להתרחש? מה בדיוק ציפית שיקרה? יהיה לאנשים יותר טוב? אנשים יהיו יותר מאושרים? אז מה מונע ממך לנסות ולעזור לאנשים כעת כדי להפוך את המקום הזה ליותר טוב? חסר מקומות להתנדב בהם? מקומות בהם את יכולה ממש לשנות חיים של אנשים אחרים? יש לך כעת סוף סוף יכולת בחירה. לחשוב קצת ולהחליט מה הדברים שחשובים לך, מה מעניין אותך, מה את מעוניינת להשיג, ואז להפוך אותם למטרה בחייך. אדם לא קופץ מהגג כשהוא אוהב את חייו, כשהוא מאמין שהוא עושה משהו מועיל, כשהוא מרגיש שהוא ממצה אותם. משום מה אני חושב שהרבה אנשים בעולם המערבי התרגלו לכך שהחיים קלים מדי, ולכן אינם יודעים להעריך עד כמה טוב להם. כמה העובדה שאינם נדרשים להאבק על דברים בסיסיים כמו אוכל זמין או חירות אינה דבר כל כך מובן מאליו. אלו דברים שגם היום אינם נגישים כל כך להרבה מאד אנשים על גבי הגלובוס. את את חושבת שחייך הם מעגל משעמם, עשי משהו כדי שלא יהיו מעגל משעמם.

 

[חרדש בעסק]

לייק

 

[עדי אחת]

בטח שמשנה

הוא מעלים את המטרה לחיים (ולחיות בכלל) שהיתה לי עד עכשיו. כן, הילדים שלי כרגע פחות נחשבים, כי אין לי מטרה או רצון לאהוב אותם. אולי הבעיה בי, אבל מטרה כמו להביא את המשיח נשמעת כל כך טוב ומרשים, ומטרה כמו "לעשות מה שעושה לי טוב" נשמעת פחות. הבעיה היא כנראה בדפוס החשיבה- כמו שמישהו אחר הגיב לי כאן- כרגע אני מתוכנתת לחיות עפ"י מטרה ולנסות להגשים אותה כי ככה אמרו לי. אני צריכה לצאת מזה, ולנסות לחיות בלי מטרה. אני כן צריכה למצוא ולעשות דברים שעושים לי טוב, אבל לא כמטרה. החיים מאוד מעניינים, אבל בסופו של דבר הם לא מגיעים לשום מקום, רק הולכים באותו מסלול קבוע. אף אחד לא מגשים את המטרות שלו במלואן. תמיד אפשר לעזור ולהתנדב וכו', אבל כמטרה- לעזור לאחר-? זו הסיבה לחיות? עניתי קצת בבלאגן, נסה להבין.. תודה שהגבת לי

 

[לא רוצים]

מי סיפר לך

שאת צריכה לחיות בלי מטרה? גם לחילונים יש מטרות גדולות שאפשר לחיות לפיהן, אם רוצים. הקמת מדינה יהודית היתה מטרה די רצינית בזמנו אנשים הקריבו את החיים הנוחים שלהם ובאו לחור הנידח הזה (והוא היה מאוד נידח אז) בדיוק בשביל זה. אני מכיר אנשים שחיים כדי לעזור לאחרים, להשפיע, לשנות, להיות משמעותיים. להביא שינוי חברתי זו מטרה די רצינית. העניין הוא שאת המטרה שלך את בוחרת. אל תקשיבי לא רק לאלו שאומרים לך מה המטרה שלך, אלא גם לאלו שאומרים לך שאת צריכה לחיות בלי מטרה, זו רק הבחירה שלהם. תבחרי את המטרה שלך, ואם מטרה גדולה לא מתאימה לך זה גם בסדר. אבל אם כן, גם כחילוניה אפשר לחיות על פיה.

 

[דפנה קוט]

תשה״ל - תודה שהגבת לי, מנסה לחסוך לך להבא

 

[יוצא ללא שאלה]

את בטוחה?

ואח"כ יבוא מישהו שלא יודע, וישאל מה זה תשה"ל? וכמו בפורום שאנו נחמדים לכולם... נרבה במילים על אף אמירת זכרונם לברכה "מילה בסלע, שתיקה בתרי...".