איך??

מנהלים נא למחוק!

הבנאדם מחלל קדשי ראמן! וברצינות, ואניטי, מתי תעמוד סופסוף בנסיון? המפלצת היא ארך אפיים, אבל גם לזה יש גבול, תיזהר שלא לעבור אותו!
 
חה!למה שלא תפנה לספגטיני עצמה?צ'אק

יכול למחוק כל מה שתכתוב נגדו אך הוא רוצה להעניק לך את השכר בעולם הזה ולהאבידך לעולם הבא.
 
זה מה שFSM מרשה לך לחשוב

חבל שאתה לא עומד בנסיון.

הרי כתוב היכנשהו All is vanity. אתה לא מבין שבדיוק על נוריס דיבר הכתוב?
 
כן,

אבל ברור שהאמרה החז"לית הזו לא מתיימרת למצות את כל הגותו של שופנהאואר. שופנהאואר ראה את כל המציאות כ"רצון". שמו של ספרו הוא "העולם כאידאה וכרצון". חז"ל ציינו רק תכונה נפשית. שופנהאואר לא התעסק בפן הנפשי-פסיכולוגי של האדם, אלא בפן האפיסטמולוגי (ההכרתי) - האובייקט "אדם" הוא תופעה של של רצון. אבל אתה צודק, גם חז"ל שמו לב לתופעה, אך מבחינה פסיכולוגית בלבד.
 
וואו, אני כל כך כל כך מזדהה,

כל התנועה שלך, הדחיפה, החשמל שלך, לעבר מטרה, לעבר קדושה, ואז פתאום את כבר לא, אז מה כן??!? ותמיד לימדו אותנו שהחיים החילוניים- החוליים, של סתם להנות מהעולם- הם כל כך ריקניים, אז מה כן?? אני גם שואלת את זה את עצמי עכשיו... נראה לי די מדויק מה שכתבו פה השאר- כן, אפשר להנות בחיים עצמם כשהמטרה הכללית שלך היא להיות מי שאתה ולחיות מאושר... (למשל,
אאפשר לטפח תחביבים מגניבים כמו טיסה על מטוא וכד'...)
 
ברוכה הבא.יהיה מענין לערוך סקר לדעת האם זו

תופעה מצויה והאם יש הבדל בין חרדל"שים לבין דתל"שים.אני מניח שאחוזי התופעה אצל הדתיים (בעיקר הרציניים שבהם שקרוים גם חרדים לאומיים לפעמים) תהיה גדולה יותר.והסיבה היא כי החרדים בגלל שמסורתם עתיקה יותר כבר למדו לנהל את הדיסוננס בן המתח המשיחי והדתי לבין החיים.ל"א הם יכולים לחיות את הדת אבל חיי החולין שלהם אינם מחוברים לדת-אלא במדבלות ההלכה וכדומה-בצורה כזו שאם האחד נופל גם השני אחריו.
 
לא רק בגלל זה...

אני הרגשתי גם כן אבודה במשך כמה זמן לא בגלל שחיי החול שלי הוגבלו ע"פ ההלכה, אלא כי אלוהים היה קשור בכל חלק בחיים שלי. וכשהפסקתי להאמין פתאום כל העולם שלי השתנה... את לפחות ההרגשה שלי בנושא
 
אני מקבל שזה לא מחקר מדעי אבל אשמח לשמוע

עוד התרשמויות כאן.ברור שיש חרדים כאלה אבל לבי אומר לי שהם במיעוט.
 
אולי חבדניקים למשל...?

מעניין היה לעשות מחקר השוואתי בין קבוצות עם מתח משיחי גבוה- הקיבוצים, הדת"לים, החבדניקים, זה מה שעולה לי כרגע. כי למשל תופעת הקיבוצים והשבר מאוד מאוד מזכירה לי תופעות בציבור הדת"ל.
 
בחב"ד עצמה זה תלוי אם זה המיינסטרים

החרדי שעבר את זה חלק בגלל הסביה שמניתי שעוצמת המתח המשיחי הייתה נמוכה אל מול החוזבתי"ם והמתחזקים.
 
נראה לי שיש בזה משהו,

בעיקר בגלל המתח הרוחני הגבוה והמשיחיות שבולטים מאוד בחוגי "מרכז" (= "מרכז הרב, ישיבת האם של הציבור הדת"ל, ישיבתו של הרב קוק), שכשאשר הם נופלים, ובכן-זה כואב.
 
למעלה