איך לא חשבת על...

כשאתן רעבות


אני קורא את ההודעות האלו...


ומדמיין,
מה היה קורה לו הייתי מגיש <מקרב> ככה את הצלחת עם הפש"ס לאחת מכן,










אני נשאר בלי יד.
 
אבל רגע שני-------ה


חכו עם זה לערב



בעצם...

לפי מה שאני קורא פה....





הייתן צריכות לפרק עגל, בבוקר,
ולנשנש עוגייה וקפה בערב.


"אה, מלצר
אסוף פה
את הצלחות מהשולחן."

"לא. לא מתאים".
 
לא שומעת. אמרתי 'לא עכשיו'...

עכשיו זה ל'שובע'


לפזר את ההפגנה.

כווננננה שעונים לשבע בערב.
נפרק עגל, נרכיב פילה לפומה וביזי...
לירי מה בשבילך?
 
פרה = מסטיק.

בואי נלך על עגל..


עגל זה רך כזה...
שעה וחצי על האש וזה נימוח בפה...


(איפה גרי גורי גורו יורופובסקי אני מביא לו ראסייה)
 
שעה וחצי?

אתה מדבר על משהו שאין לי סבלנות לחכות לו.
אני רוצה את הסטייק שלי תוך מינימום רבע שעה.

ואנטריקוט נלעס לי יופי יופי.
 
לא רוצה איזה...

תבשיל קדירה עם עגל?

צאלוף ליד לניגוב..

ואת ישנה כמו מלאך עם מוצץ.
 
יודעת

זה כמו שאשאל איך אתה יודע מה אתה אוהב.. אם לא התחתנת?

מה לא היינו במערכות יחסים קודם?
 
לא.

הייתן במערכות.
אני דברתי על להתחתן. נישואין. מחוייבות.


רק כך תוכלי להכיר את עצמך - בא-מ-ת.
[כולל הגילוי שעגל בקדירה (תלוי עם מי תתחתני) - מרדים אותך כמו תינוקת]
 
איזה שטויות..

כבר שוחחנו על זה פעם.
ושוב אני לא מסכימה.

סביר להניח שאגלה על עצמי עוד דברים.. רבדים נוספים שקודם לא היו.
או שאפתח דברים נוספים שקודם לא הייתי צריכה.
אבל את מה שיש כרגע אני בהחלט מכירה.
 
"סביר להניח"

כדאי לצאת מהנחות ולנחות.


בלי גבר/ילדים - אין לך מראה אמיתית להיכרות רצינית עם עצמך.
 
למעלה