דעתי
קשה מאוד לצמצם ברגע את אלפי לומדי התורה ל-400. וגם לא נראה לי שזה מטרת ביטול החוק. השאיפה אליה חותרים היא לקבל שיוויון חובות (וזכויות) בין כל חילוני לחרדי. אין לאף אחד בעיה מה יעשה כל אדם בזמנו הפנוי והחופשי, ואין לאף אחד בעיה שמישהו לומד תורה, אבל באמת שזה כבר חורג מגבולות ה"טעם הטוב". אני יודעת על תופעה של אברכים שבאים לכולל רק כדי "להעביר יום" לצד סיגריות וקפה... יופי, אז הם פותחים ספר פה ושם, אז מה? לא לזה התכוון בן גוריון... אני בטוחה. אני בהחלט חושבת שיש לתת גם חלופת שירות אזרחי במקום צבאי, וגם בצבאי לאפשר להם לקיים אורח חיים דתי/חרדי כל עוד לא נפגע השירות כתוצאה מכך. אני חושבת שהיגיע הזמן בו כל אחד ידאג לממן את עצמו. נמאס לי כבר לעבוד בשביל אחרים, נמאס לי שאני משלמת ארנונה מלאה בעוד אני רואה אנשים ש"לומדים בכולל" ומקבלים 80% הנחה, ואני? ואחרים? שהם גם סטודנטים... למה הם כן ואני לא? האם לימודיי חשובים פחות מלימודיהם?! ומישהו בדק שהם באמת לומדים? מישהו בדק שהם תחת הגדרה של "תורתו אומנותו" כמו שהתכוון המשורר?? גם אני מאמינה שלתורה יש חשיבות, אבל לא איך שזה נראה היום.... לדעתי זה יצא מפרופורציות לגמרי. ושכל אחד ילמד על חשבונו הוא. ובאמת, אולי היגיע הזמן שיבינו שבחברה החרדית שיש עכשיו גם חיילים עם מדים (שלא מחליפים את הבגדים בדרך הביתה מפחד או בושה מפני ה"מה יגידו"... ) שבחברה החרדית יש גם אנשי אקדמיה, רופאים, עורכי דין, מתכנתים, מנהלי בנקים, ווטאבר... ושיפסיקו להתייחס לכל אחד שיצא לעבוד (ויצא לשרת מכורח זה), כאל סוג ג' או ד'. נמאס מזה כבר......... ואני בהחלט חושבת (למרות שרק קראתי על קצה המזלג את דבריו של פרידמן, והוא קולע לאמת בהבנתו את הציבור החרדי) שהכל חייב לבוא מתוך שיתוף ולא מתוך ראש בקיר. כי ככה זה לא ילך. רק יהיו סרבנים שירצו כמה חדשים בכלא (עלות מיותרת למדינה) ואח"כ יחזרו לביתם, ולא עשינו פה כלום. צריך לדעת היטב ללכת בין הטיפות, לטובת כולם.