them fighting words
חחחחחחחח
אבל באמת שאני כל כך כל כך כל כך לא מסכים
ואגב יש לי באמת בעיה קצת עם העובדה שאבודים היא אחת הסדרות השנואות עלי אי פעם
בעוד הנותרים היא בין עשרת הסדרות האהובות עלי אי פעם
כי שתיהן סדרות של דיימון לינדלוף
וכן, אפשר באמת לראות את הדמיון לפעמים.
אבל הנותרים הבהירה לי מה האבודים הייתה יכולה להיות, או אולי אמורה להיות אם לא הייתה מפלצת עשן, המון מקרי מוות, כל מיני קטעי מסתורין מגוחכים, ערבוב של מיליון דברים מוזרים ולא קשורים, בנייה של דברים שלי Payoff.
או במילים אחרות: הנותרים זה כמו אבודים עם מורידים את כל הדברים הגרועים של אבודים.
ועם סיום שהוא מספק פי טריליון לפחות.
ואולי אם היו מתמצתים את אבודים ל28 פרקים במקום ה121 שהיו, אז היא הייתה טובה יותר.
טוב, אני לא אשאיר את זה ככה בלי להסביר, או לנסות לפחות (קראתי גם את הדיון שלכם בסכמ"ח).
ניק- אני מסכימה איתך לגבי הבעיות של אבודים בעיקר בעניין כל העניין על הפיי אוף. לרוב המיסתורין בסדרה לא היה פיי אוף- או שהיו תעלומות שלא פתרו בכלל וקיוו שנשכח, או שהיו דברים שנבנו תעלומות ממש גדולות ו"נפתרו" בצורה ממש מעפנה. נדמה לי שראיתי ראיונות עם היוצרים והם אישרו שלהרבה תעלומות לא היה להם פיתרון מלכתחילה- והרבה מהם נועדו רק לעורר עניין. אני גם לא מסכימה עם אנשים שאוהבים את הסדרה ואומרים שהתעלומות לא חשובות ומה שחשוב באמת זה המסע שהגיבורים עברו. זה אמנם חשוב והיו דמויות מעיינות שעברו תהליכים מעניינים לאורך הסדרה, אבל הפיילוט של הסדרה לחלוטין שיווק אותה כסדרה שקורים בה דברים מוזרים שיתגלו בהמשך, ולהעלם מכל זה רק כי היוצרים היו עצלים/טיפשים מדי בשביל לתכנן את רוב הדברים האלה מראש- זה מאכזב מאוד ואכן פוגם קשות בסדרה. זה הדבר שבעיני משותף לה ולנותרים- וזו הסיבה שאני לא אהבתי את הנותרים (ראיתי 2 עונות מתוך ה-3 וזה היה דיי מזמן אז אני לא זוכרת הרבה) אבל דוגמא למה שדיברתי עליו שהיה הבעיה המרכזית של אבודים הייתה בנותרים (ספוילר לנותרים בלבן)
אני רוצה להבהיר- לא היה חשוב לי להבין את התעלומה של איך האנשים נעלמו מהעולם. אני הבנתי שהפואנטה היא לא לפתור את התעלומה הזאת אלא לראות איך אנשים בעולם מתמודדים איתה. אני אתן דוגמא לדברים שאני מתכוונת אליהם-והדבר שאני הכי זוכרת זה את הקבוצה הזאת של הנשים שהיו לבושות בלבן, לא מדברות, מעשנות חוסמות רחובות והצטיירו כמעין כת כזאת שאישתו של הדמות הראשית הצטרפה אליהם בעונה הראשונה. אני כל הזמן חיכיתי שיסבירו מה המטרה שלהן? מה הן רוצות? למה הלבוש הלבן? למה הסיגריות? למה חוסמות רחובות? הסדרה הציגה את כל הכת המסתורית הזאת כמשהו שאמור להיות היגיון מאחוריו (גם אם זה היגיון של אמונה או משהו שאני כמובן לא אתחבר אליו, אבל הייתי צריכה להבין למה דמויות מסויימות בסדרה מאמינות לזה). לא קיבלתי תשובה לכך, אבל יותר מזה, אני זוכרת שבעונה השניה, הראו סצנות או פלשבקים של האישה של הגיבור, אני כבר לא זוכרת) לתהליך חניכה של מישהי שם (ששם קיוויתי שיסבירו), אבל לא. לא הסבירו כלום. פשוט הראו שהיא נכנסת לקבוצה ואף אחד לא מסביר לה כלום. אחר היה איזה ראיון (בעולם של הסדרה) עם אשתו של הדמות הראשית בעונה השניה - אחרי שיצאה מהכת- ושוב שאלו אותה את כל השאלות האלה והיא חייכה ולא ענתה. זה גרם לי לחשוב שזה מסר מהיוצרים בסיגנון- נכון שנורא רציתם לדעת מה הקטע של הדבר הזה? אז זהו שלא תדעו. זה לא היה הדבר היחיד, היו עוד המון דברים בסיגנון הזה, אני לא זוכרת מסיק בשביל לפרט אבל אלו הדברים שאני מתכוונת אליהם
אז למה אבודים עדיפה עליה בהרבה? כי זה לא שאני מעריצה של הסדרה עד היום או שאני אמליץ עליה לאנשים. אני כן מאוכזבת מאוד מהעונות האחרונות שלה כמו הרבה מעריצים לשעבר, אז בכל זאת- למה היא עדיין עדיפה פי מליון בעיני על הנותרים? אבודים פרצה דרך בכמה דרכים משמעויות בעולם הטלוויזיה- יש טרנדים שלמים בטלוויזיה שהתעצמו בגלל אבודים ובלעדיה הטלוויזיה שלנו הייתה נראית אחרת לטוב ולרע. במילים אחרות- תסירו את אבודים מהיסטוריה של הטלוויזיה- סדרות היום יראו שונה. תעשו את אותו דבר עם ה"נותרים"- לא חושבת שזה ישנה משהו.
אז איך אבודים שינתה את הדרך שאנחנו צורכים טלוויזיה?
א. היא בין סדרות הראשונות שעודדה באופן הכי חזק צפייה סיראלית- אי אפשר לראות סתם פרק רנדומלי בסדרה הזאת, וזה הובהר מהפיילוט - אסור לפספס כלום. זו סדרה שכל עונה תתן עוד ועוד רמז, זו סדרה שנבנית עם הזמן - זו סדרה שיוצרת עולם ואתה הצופה צריך לאסוף את הרמזים ואם תהיה חרוץ וסובלני אתה תבין בסוף את התמונה הגדולה. כל פרק הסטטוס קוו משתנה. אמנם 24 הייתה לפניה, והיא בהחלט מעודד צפיה מרתונית, אבל היא גם סוג של "מתאפסת" בסיום כל עונה. זה לא הפרמיס של אבודים. נכון, היו גם סדרות לפניה שהצליחו לספר סיפור יותר גדול מאשר כל פרק בפני עצמו. אין ספק שיש המשכיות בבאפי למשל, שעונה בבאפי נבנתה עם קשת עלילתית, אבל לא ברמה הזאת. בזמן ההוא הבינג' עוד לא היה אופציה, לכן תמיד היו פרקים שהתמקדו יותר בעלילה הפירקית, והיו כאלה שבעלילה העונתית. היו פרקים שהקדישו סצנה אחת שתקדם את העונה העלילתית, וכל שאר הפרק היה "קייס השבוע". אבל אבודים יצאה בזמן שהיה מאוד קל לשכור מארזי DVD של סדרות ולעשות בינג' אחרי בינג' ולא להצטרך להסתמך על השידור היומי בטלוויזיה. זה איפשר לה להוריד את עניין "קייס השבוע" לגמרי. אמנם כן היה מבנה שכל פרק מתמקד בדמות ספציפית עם הפלשבקים- אבל זה גם כמעט תמיד היה קשור לפיתוח הדמות, או לתעלומה כלשהי, זה לא היה בגדר "אפשר לפספס את זה ולהמשיך כי הם לא מקדמים את העלילה הגדולה."
אגב פלשבקים- כמובן שאבודים לא הסדרה הראשונה ולא האחרונה שתשתמש בפלשבקים, בין אם לקדם עלילה, או להעמיק את ההבנה שלנו על הדמויות. אבל אני לא חושבת שהייתה סדרה שעשתה שימוש ככזה בפלשבקים בצורה שכל פרק ממש חוקר דמות אחרת מהקאסט. אבל אני יכולה לחשוב על הרבה סדרות שאימצו את המודל הזה אחרי אבודים (כמו למשל "כתום זה השחור החדש").
ב. היא הפכה למיינסטרים את תרבות ה"גיקיות ודיונים" על פרנצ'ייס. שוב גם פה השינויים הטכנולוגים שיחקו תפקיד - האינטרנט התחיל להפוך למוצר בייתי- ואנשים דיברו למוות על התיאוריות של אבודים- מה זה העשן השחור? מה זאת המפלצת? מה זה האי הזה, ועוד הרבה על מיליון התעלומות שהסדרה הציגה. היום כל סדרה שמצליחה באופן מסויים, אפילו נישתי זוכה ליחס הזה. אני בטוחה שאפשר למצוא ברדיט מלא דיונים מלאים בשימת לב לאיסטר-אגס, רמזים ותיאוריות אפילו על סדרות לא מאוד מצליחות, ברמה שנורמיז היו מושקעים בזה באותה מידה שגיקים היו בעבר. אני זוכרת שזו הסדרה הראשונה שמשלב מסויים אחרי כל פרק הייתי רצה לאינטרנט לקרוא דיונים עליו, לא נראה לי שעשיתי את זה עם אף סדרה לפניה ואי מאמינה שבשביל הרבה אנשים זה היה ככה.
אלו דברים שכ"כ נטמעו באיך שאנחנו רואים סדרות היום, שיש כבר דיונים כמו- מה עדיף צפייה בבינג' או צפייה יומית/שבועית? האם יש סדרות שמושתתות יותר מדי על תעלומות וקליף האנגרים עד שזה הופך להיות מעצבן וג'ימיקי? הדיון בין הקהל ליוצרים הפך להיות נוכח יותר מפעם. כבר ראיתי ראיונות עם יוצרים שהוסיפו סצנה כדי לתקן איזה טעות קונטיואיטי שמישהו ברשת מצא, והיו יוצרים שהודו שלפעמים שקלו לוותר על קו עלילה מסויים כי הוא היה אמור להיות טוויסט, אבל ברשת בר עלו עליו.
אז מבחינה היסטורית אפילו הייתי אומרת שאין להתווכח מי הסדרה היותר "חשובה" אבודים או נותרים?
עכשיו באופן אישי למה אני יותר אוהבת את אבודים? זה כבר עניין של טעם אישי- אני יותר התחברתי לדמויות באבודים, הם היו הרבה יותר מגיבות. כמובן שהשלשה הראשית בעיני- ג'ק, קייט "פרקלס" וסויר היו הכי מעיינים (ואני עדיין בעד מערכת יחסים פולאמורית בין שלושתם, למה תמיד צריך לבחור אחד במשולשי אהבה?). אבל גם הרבה דמויות אחרות בסדרה היו מרתקות ומעיינות בעיני וחלק מהם התפתחו בצורה ממש מעיינת. אמנם היו מלא דברים מסתוריים שלא ענו עליהם, אבל היו גם מעט שכן ובצורה מספקת, היו רגעי טוויסט מולאים שאי לעולם לא אשכח (למשל הסצנה של "We have to go back"). נותרים בעיקר שיעממה אותי. לא אהבתי אף דמות! והסיבה העיקרית הייתה- שרוב הדמויות התנהגו בצורה שלא הבנתי למה הם מתנהגים ככה (דוגמא בחלק המסומן בספויילר), ובעצם לא הצלחתי למצוא בסדרה שום דבר שאני אוהבת ובא לי לי לראות אותה בגללו.
אחרי כל זה- אני יודעת שיש הרבה אנשים שמאוד אהבו את הנותרים, ואולי אור תהיה אחת מהן, אז אל תקחי אותי ברצינות, תראי מה שבא לך, אבל רציתי להסביר למה אני אעדיף לראות אבודים על הנותרים בכל פעם שישאלו אותי.
והנה סרטון ישן ומשעשע שמדגים מה מעצבן בכתיבה של לידלוף:
