חחעכטןך
זה עלול להשמע מוזר בשרשור אופטימיות. אבל ביום שישי, אחריי שחזרנו מפאב ( ותודתי הכנה למי שהמליצה על "סמאיה" בפלרונטין, היה מעולה), הייתי עייפה ועצבנית למדי ( שבוע נטול שעות שינה פלוס דלקת עצבנית שנהייתה השד-יודע-איך על כל הכף רגל הימנית, בעיקר), והוא פתאום מצא שזה זמן טוב להעלות שאלה באשר לחוסר נוחות שלי כמה שעות טובות לפניי שבכלל יצאנו. אמרתי לו שממש אין לי זין לדיבור ארוך ואני רוצה לישון, ושלא ידאג כי זה במילא לא כזה רלוונטי. " את עושה משהו לא הוגן כשאת אומרת לי פעמיים באותו ערב שזה ' לא לעכשיו' ולא מוצאת למתי זה כן. וגם אם זה כבר לא רלוונטי מבחינתך, או לא חשוב או לא יודע מה, בשביל הנמען שלא יודע מה לעזאזל עובר לך בראש "דיבור ארוך" לא נשמע טוב. אם אפשר שתדברי איתי על מה שמפריע לך מתי שמפריע לך זה יהיה מאוד נחמד מצידך. לילה טוב." ידעתי שהוא צודק, ובכל זאת לא היה לי כוח לפתוח את העניין, הסברתי את זה ואמרתי שאני אדבר כשיבוא לי, ושיסמוך עליי שזה לא משהו מטריד וזה לא רציני ויסיר דאגה מליבו. וסתם שכבנו ככה במיטה, בוהים בתקרה ושקועים כל אחד בהרהוריו, ואחריי איזו רבע שעה הוא חיבק אותי, ונרדמנו קצת מאוכזבים וקצת כועסים וזה היה נהדר. הפעם הראשונה שהוא התלונן על זה שהייתי לא בסדר, וזה מרגיש טוב שהוא מוציא אותי מהתבנית הנמאסת הזו של האישה האולטימטיבית שהוא נוטה לדחוף אותי אליה בכוח.אני מותחת הרבה יותר מדי גבולות ומתמנייקית לא מעט, וזה באמת עיצבן אותי שהוא ממשיך להיות מקסים מדי ולהגיד את כל מה שצריך. המון בנות היו מוצאות במילים האלו כזו נחמה ומפלט, אבל לפעמים כל כך בא לי שיפסיק לכבס את טבע האדם ולהגיש לי הכל מקופל על מגשים של כסף. אז זה אמנם היה בקטנה והמצד, אבל פתאום הרגשתי שהכל יותר... אמיתי. ובכלל, אני אוהבת אותו וטוב לי איתו, זה אופטימי. ** הכנתי עוגיות כל היום וסיימתי עכשיו לנקות את המטבח. הן יצאו יפות-יפות-יפות. מטרת העל, למעשה, הייתה למכור אותן לט"ו באב באיזה רחוב תל אביבי הומה, ואחריי שכבר רקמתי תכנית מזימה על חטיפה של בת דודה שלי הקטנה מהרצליה וסינג'ור יעיל ומהנה של החבובה הקטנה לצרכיי קסם כיבוש ילדותי שמוכר טוב- הסתבר שט"ו באב זה מחר ולא מחרתיים כמו שחשבתי, ואני עדיין בכוכב יאיר אז אין ממש סיכוי להספיק את מחר. עכשיו יש לי המון עוגיות. ואחת גדולה ועגולה שהכנתי מראש בשביל זיו, ואחריי הציפוי כתבתי עליי ציטוט אלכסנדר פני משיר שהוא דיקלם לי כשרק התחלנו לצאת (רומאנס; " היא חשבה: מה איום ומצחיק עולמנו, אם אפשר בו עדיין כל כך לאהוב..") והיא יצאה ממש יפה לדעתי, אולי אצלם מחר. ** חוץ מזה? כל האיברים שכאבו אתמול כתופעות לוואי של הכדורים-נגד-ילדים, הפסיקו לעת עתה להזכיר את עצם קיומם, וסוף סוך מבחינה פיזית, חוץ מזה שאני קצת תפוסה? אני מרגישה אחלה

** ומצאתי צבע שיער שלא עושה לי אלרגיה! ואההההההההו! כנראה שאחריי הכל, אני אלרגית רק לאמוניה. זה הרבה פחות נורא מלהיות אלרגי למי חמצן, ועכשיו השיער שלי עם מעט גוון אדמוני וזה נחמד. וזהו בינתיים.