אדם פרטי או שגריר
ערב טוב חברות וחברים.
והיום נדבר......
סססתם.
ועכשיו ברצינות,רציתי לשתף אותכם בסוג של דילמה ששייכת אליי,ואני מתאר לעצמי שהיא קיימת אצל עוד הרבה דתיים אחרים.
סיפרתי היום לחבר מהעבודה שאני מתכוון לנסוע לאיזור 'אלמוג' שבצפון ים המלח.
האיזור הזה מהווה מוקד משיכה לציידי שטפונות רבים שבאים לראות את הזרימה האדירה שקיימת שם.
אני באופן אישי ממש לא צייד שטפונות,אך המראות המדהימים שמתגלים שם בהחלט מושכים אותי.
אמר לי החבר:אתה דתי,לא?! מה עם "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם"?! מה אתה לא יודע שזה מסוכן?!
בשנים האחרונות יצא לי להתקל לא מעט באנשים חילונים,שהתגובה שלהם לסיגריה שהחזקתי ביד היתה אותו הדבר.
"רגע אתה דתי,לא?! מה עם ונשמרתם....?!
הנה עוד דוגמא.
לכל נהג ממוצע בארצינו היקרה והמנומסת,יצא להפגש לפחות פעם אחת בכביש עם נהג מתוסכל וזועם שבטוח שעקפתם/שחתכתם אותו.
ואז הוא פותח את החלון. ובנימה של משורר מתחיל להמטיר עליכם שירים מלאים בערגה ובכיסופים.
אז אני לא יוצא דופן.גם לי זה קרה.
רק שבניגוד אליכם,אלי מצורף לעיתים עוד משהו אחד.
"תגיד,אתה דתי אתה?! יא חתיכת.....
הדוגמאות הבודדות שהבאתי מתוך דוגמאות רבות אחרות,משקפות תפיסת עולם שקיימת בציבור הכללי כלפי 'האדם הדתי'
אם אני מבין נכון,אז התפיסה אומרת ,שאני במשך 24/7 צריך להיות שגרירה הנאמן של היהדות ושל אלוקים.
וכל מעשה או פעולה מצידי שאינם עולים לכאורה בקנה אחד עם השקפת עולמי מיד גורמים להרמת גבה ולתמיהה,כי הרי אתה לא אדם פרטי,אתה ייצוגי,אתה שגריר.
ואני חושב לעצמי,מה לעזעזל הם רוצים?! מה לדתי אין חולשות?! דתי הוא לא קודם בנאדם ורק אחר כך דתי?!
התסכול שלי הוא בעיקר בקטע של הסיגריות,הרי ברור לכל שסיגריות זה דבר מזיק לכל אדם באשר הוא,וגם ברור לכל שכל יצור חי באשר הוא אמור להגן ולדאוג על עצמו מכל מפגע.
ובכל אופן המציאות היא שישנם אנשים טובים והגונים ונורמטיביים לגמרי שמעשנים.נו מה לעשות,סוג של חולשה.
אבל כשאתה גם מעשן וגם דתי,זה כבר יותר מדי."ונשמרתם מאוד לנפשותיכם"
כאילו שאם אני דתי,אז אני מוגן אוטומטית מכל החולשות ונקודות התורפה המאפיינות אותנו כבני אנוש.
אומר לכם את האמת,לפעמים אני גם מהרהר בדבריהם וחושב שאולי הצדק איתם.
אולי,אכן אני ייצוגי,אולי ברצוני או שלא ברצוני,אבל עצם העובדה שאני דתי,פירושו של דבר הוא,שאני נושא על גבי את התנ"ך על כל הכתוב בו.
וכשאני מעשן,אז התנ"ך כביכול מעשן.ויש בכך זילות. וכשאני יושב על הבר ו..... אז כביכול התנ"ך יושב על הבר.....
מה אתם אומרים????
ערב טוב חברות וחברים.
והיום נדבר......
ועכשיו ברצינות,רציתי לשתף אותכם בסוג של דילמה ששייכת אליי,ואני מתאר לעצמי שהיא קיימת אצל עוד הרבה דתיים אחרים.
סיפרתי היום לחבר מהעבודה שאני מתכוון לנסוע לאיזור 'אלמוג' שבצפון ים המלח.
האיזור הזה מהווה מוקד משיכה לציידי שטפונות רבים שבאים לראות את הזרימה האדירה שקיימת שם.
אני באופן אישי ממש לא צייד שטפונות,אך המראות המדהימים שמתגלים שם בהחלט מושכים אותי.
אמר לי החבר:אתה דתי,לא?! מה עם "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם"?! מה אתה לא יודע שזה מסוכן?!
בשנים האחרונות יצא לי להתקל לא מעט באנשים חילונים,שהתגובה שלהם לסיגריה שהחזקתי ביד היתה אותו הדבר.
"רגע אתה דתי,לא?! מה עם ונשמרתם....?!
הנה עוד דוגמא.
לכל נהג ממוצע בארצינו היקרה והמנומסת,יצא להפגש לפחות פעם אחת בכביש עם נהג מתוסכל וזועם שבטוח שעקפתם/שחתכתם אותו.
ואז הוא פותח את החלון. ובנימה של משורר מתחיל להמטיר עליכם שירים מלאים בערגה ובכיסופים.
אז אני לא יוצא דופן.גם לי זה קרה.
רק שבניגוד אליכם,אלי מצורף לעיתים עוד משהו אחד.
"תגיד,אתה דתי אתה?! יא חתיכת.....
הדוגמאות הבודדות שהבאתי מתוך דוגמאות רבות אחרות,משקפות תפיסת עולם שקיימת בציבור הכללי כלפי 'האדם הדתי'
אם אני מבין נכון,אז התפיסה אומרת ,שאני במשך 24/7 צריך להיות שגרירה הנאמן של היהדות ושל אלוקים.
וכל מעשה או פעולה מצידי שאינם עולים לכאורה בקנה אחד עם השקפת עולמי מיד גורמים להרמת גבה ולתמיהה,כי הרי אתה לא אדם פרטי,אתה ייצוגי,אתה שגריר.
ואני חושב לעצמי,מה לעזעזל הם רוצים?! מה לדתי אין חולשות?! דתי הוא לא קודם בנאדם ורק אחר כך דתי?!
התסכול שלי הוא בעיקר בקטע של הסיגריות,הרי ברור לכל שסיגריות זה דבר מזיק לכל אדם באשר הוא,וגם ברור לכל שכל יצור חי באשר הוא אמור להגן ולדאוג על עצמו מכל מפגע.
ובכל אופן המציאות היא שישנם אנשים טובים והגונים ונורמטיביים לגמרי שמעשנים.נו מה לעשות,סוג של חולשה.
אבל כשאתה גם מעשן וגם דתי,זה כבר יותר מדי."ונשמרתם מאוד לנפשותיכם"
כאילו שאם אני דתי,אז אני מוגן אוטומטית מכל החולשות ונקודות התורפה המאפיינות אותנו כבני אנוש.
אומר לכם את האמת,לפעמים אני גם מהרהר בדבריהם וחושב שאולי הצדק איתם.
אולי,אכן אני ייצוגי,אולי ברצוני או שלא ברצוני,אבל עצם העובדה שאני דתי,פירושו של דבר הוא,שאני נושא על גבי את התנ"ך על כל הכתוב בו.
וכשאני מעשן,אז התנ"ך כביכול מעשן.ויש בכך זילות. וכשאני יושב על הבר ו..... אז כביכול התנ"ך יושב על הבר.....
מה אתם אומרים????
זכותו.
