הדעה שלי בנושא לא נחרצת,
אבל אני חושבת שבמקרים מסוימים, הטיעונים הרגשיים הם דווקא כן רלוונטיים. למה? כי נשים שעוברות הפלה הרבה פעמים מסתירות מעצמן את הערך הרגשי של מה שהן עושות, ורק אחרי ההפלה נחשפות למלוא המשקל של הקונוטציות הרגשיות שיש למה שהן עשו עליהן, ואני מתייחסת כאן לקונוטציות הרגשיות הפרטיות לחלוטין שלהן. מה שאפרת עושים, ואני מברכת על כך, זה להביא את רגשותיה של האשה למודעות לפני ההפלה. כי גם רגשות הם דבר רלוונטי שצריך לקחת בחשבון. אני אישית לא מתנגדת להפלות, ולא רואה בהן רצח, אבל מצד שני - מאד לא הייתי רוצה לעבור הפלה בעצמי, כי אני יודעת שמבחינה רגשית, ובלי קשר לכל הנימוקים הרציונליים שעשויים להיות לי בעדה, היא תפגע בי מאד. יותר מדי נשים שעברו הפלה נכנסות לדכאון לאחר מכן מתגובה רגשית שהן לא צפו, ואולי זה טוב שמישהו מסב את תשומת לבן לכך מלכתחילה. גם אנחנו, כפמיניסטיות, משתמשות בטיעונים בעלי מטען רגשי כדי לחזק את עמדותינו. אני לא רואה סיבה שזה לא יהיה מותר גם לצד השני. ואגב, ראיתי גם עלונים של אפרת שלא מכילים רק את "יומנו של תינוק" או איך שלא קוראים לזה, אלא גם מידע עובדתי.