אבא בוגד, מה עושים?

[moonie1]

ממש לא!!

הוא לא צריך לפנות לאמא בשום פנים ואופן, זה שם אותו באמצע. הוא צריך לפנות אל אבא שלו ולהגיד לו שהוא יודע, ומצפה ממנו לקחת אחריות וכך הליץ שבידיעה וההתלבטות אם לגלות או לא תעבור לאבא.

 

[moonie1]

**הלחץ

 

[neta1979]

moonie1, הרגת אותי מצחוק../images/Emo13.gif

הלחץ! זה קורה לי כל הזמן! חחחחחחחח (עכשיו, למשל, זו דוגמא מצוינת

)

 

[neta1979]

חוץ מזה, גם מסכימה איתך

הוא צריך לדבר עם האבא. אסור לאמא לשמוע על זה ממנו כי אז הוא יקח צד באופן רשמי, והבגידה תהפוך לטרגדיה יותר גדולה - כי האמא שמעה על זה מאחרים. צריך לתת לאבא את הצ'אנס להתוודות או לכפר על מעשיו. יש עדיין משפחות שמחלימות מבגידה.

 

[mgan1]

לדעתי אתה צריך לדבר איתו .

המצב שהכנסת את עצמך הוא בעייתי " הסקרנות הרגה את החתול " . אני גם אבא לילד בן 18 וגילי 45 ,הבן שלי הוא גם סקרן ותפס אותי פעם בטעות מסוג אחר , והוא בא ודיבר איתי ,האמת שכל כך התביישתי שזה עזר . אין מה לעשות הדור היום הוא שונה ,על תתבייש תגיד שבמקרה ראית את זה , יכול להיות "שמשמיים " אתה אמור להציל את המשפחה שלך , דבר נוסף תחשוב אולי החיים של הוריך על הסף ובגלל זה אא מתנהג אחרת . שיהיה בהצלחה .

 

[שלושה בדירה]

כלום

הייתי שם לפני כמה שנים. מכירה את ההרגשה.אין מה לעשות זה בין ההורים שלך ואמא שלך בטח לא טיפשה. עזוב את זה בצד למרות הכאב והכעס.

 

[אזרח בעולם הוירטואלי]

תאחל לאבא שלך בהצלחה!

עדיף שלא תתערב ביחסים של ההורים שלך. כמה שזה ישמע כואב...אתה עוד תגלה שלדים בארון.. רומן זה חולף... ואם האישה הזאת זונה-כפי הגדרתך. היא תשאר כזו לכל החיים. וההורים שלך תמיד יחיו ביחד. אם חס ושלום יקרה מצב שאבא שלך יעזוב לטובת המאהבת...תדאג לעצמך מבחינה פנינסית כדי ש"הזונה" לא תקיח את כל הכסף..

 

[salim22]

גם לי זה קורה

שקראתי את הסיפור הזה סמתי את עצמי במקומך אבא שלי גם עשה את זה ועדיין עושה דברתי אותו הרבה פעמים והו לא מגיב בסוף נמאס לי החיים שלי ממשיכם וזהו..

 

[ורד 1970]

לא נעים

אולי תדבר עם אבא שלך,תגיד לו כמה אתה מאוכזב ממנו ומהחינוך שהוא "מעביר" לך. ותודיע לו שאם זה יקרה שוב אתה תספר לאמא שלך אולי הוא יחשוב ויבין שהוא לא בסדר ויתקן, ואם לא,אז באמת תספר לאמא שלך,והיא תחליט אם מתאים לה להישאר איתו ושיבגוד בה או להתגרש ממנו(אני לא הייתי מוכנה להישאר עם גבר שבוגד בי)

 

[האהבה שאיננה]

לא קשור אליך,

מציעה לך באהבה גדולה אל תתערב בינהם,שלח לאביך סמס שמוטב לו למחוק את הסמסים כי אמא חושדת.. ומעבר לזה שתוק,אתה צעיר מידי בכדי להבין ,וחבל שהבית התפרק, ונראה אותך כשתגדל.......

 

[vered 212 sexy]

ממש פיתרון!

להציע לילד לעזור לאבא שלו לבגוד! באמת יופי!

 

[דיקלה21]

לא להתערב

זה יגרום למתיחות בינך לבין אביך, אם אמך יודעת תשאירי את זה לה.

 

[t o t a l 17]

אל תמהר להסיק מסקנות

אולי אבא שלך קיבל את ההודעות, אבל הוא לא משיב להן.. יש מצב שהיא סתם מטרידה אותו.. עצה שלי, תדבר על זה עם אבא שלך, אתב ילד גדול. דבר איתו בשיא הכנות, גבר אל גבר.. בהצלחה בכל מקרה..

 

[י נ ק י נ ט ו ן]

אני דווקא חושבת שאתה כן צריך להתערב

לפי דעתי אתה מספיק בוגר כדי לקחת החלטה ולעשות מעשה. זה אמנם בין ההורים שלך אבל אני חושבת שלעולם לא תסלח לעצמך אם פשוט תשתוק. אם אתה שותק זה כאילו אתה בצד של אבא שלך ומשאיר את אמא שלך לחשוב שהיא סתם קנאית ופרנואידית וזה לא פייר ! לדעתי אתה חייב לספר לאמא שלך את מה שראית וקראת, ואפילו להוכיח לה את זה. אתה חייב לפי דעתי להעמיד את אבא שלך במקום. זה עלול להוביל מן הסתם לסכסוך בין ההורים שלך. ואתה גם צריך לקחת את זה בחשבון. אבל אני בטוחה שזה עדיף לכל הצדדים, הרי אתה הוא זה שגילה את העניין ואמא שלך כבר במילא חושדת בעצמה... אני מאחלת לך שתהיה מספיק חזק כדי לתמוך באמא שלך למרות הכל וסומכת עליך שבעצמך לא תישבר למרות מה שגילית על אבא שלך. אשמח לעזור אם תרצה.

 

[dedikilcool]

בוא נתחיל ...

עם קצת נימוסים... ראשית לא משנה מה היחסים שיש לאישה כלשהי עם אבא שלך. היא לא זונה (חוץ מזה, אם היא זונה מה זה אומר על אבא שלך?). שנית, זה ממש לא עסק שלך. זה עסק בין אבא שלך לאמא שלך. אין לך מושג מה קורה בין אבא שלך לאמא שלך או בינו לבין נשים אחרות. הכל ליכאורה. אני יכול להגיד באופן כללי שהמציאות הנפלאה של החיים המשפחתיים שלכם היא אשליה. אשליה שאולי אתה ניתצת עבור עצמך. בינתיים לא עבור אחרים. רוצה להיות זה שישבור? רוצה לשאת באחריות? אתה חושב שאתה יכול לשאת באחריות? צא מזה. זה לא עסק שלך. צא מזה ותשכח כל מה שראית. ראית את הסרט המטריקס? קח את הגלולה הכחולה ושכח שכל זה בכלל התרחש.

 

[Music addicted 1]

חביבי, זאת לא חכמה להתחבא מאחורי "נימוסים"

ואיומים. לא הוא זה שאחראי לניתוץ האשליה ולא הוא שאחראי ליצירתה, אלא הוריו. האשליה הזו תתפוצץ בכל מקרה בקרוב. מוטב שכולם יידעו ויתמודדו עם האמת וילמדו ממנה, כדי שהם לא יצטרכו לחיות בזוגיות ובאשליה מחורבנות שכאלו. הוא בוודאי לא צריך לקחת את הגלולה הכחולה ולא לשכוח את הכל, אלא להתמודד. הוא לא צריך קורבן פעמיים כדי שהמצב שנוח עבור אבא שלו יימשך. התשובה שלך נראית לי מאוד נוחה לאנשים מסוג מסויים, לכאורה. ודרך אגב, שלא יהיה לך ספק. היא ****...

 

[dedikilcool]

זה כן חוכמה להיות מנומס

עובדה גם אתה שם נימוסין בין גרשיים (ושלא יהיה לך ספק, גם אתה לא מנומס). הוא לא אחראי לבניית האשליה. הוא רק חי אותה. הוא לא אחראי עדיין לניתוץ האשלייה. אבל אם הוא יתחיל לשחק עם מה שהוא יודע הוא כן יהיה אחראי. אין לו מה להתמודד. זה לא עסק שלו. אלו לא החיים שלו. יום יבוא והוא יעמוד היכן שאבא שלו עומד היום ואז נראה אותו מקבל את ההחלטות. בינתיים, זה לא עסק שלו. הוא יכול להפוך את זה להיות העסק שלו - אבל אז הוא יצטרך להתמודד עם התוצאות ולתת דין וחשבון. לא נראה לי שכדאי לו.

 

[Music addicted 1]

יש הבדל בין נימוס לבין "נבל ברשות התורה"

אני איני מסתתר מאחורי נימוסין כאן. אין לי כוונה כזאת. אני מתכוון להיות חריף ותקיף וחד משמעי במה שאני כותב. אני מתכוון לצעוק. ואם יש בצעקה מן הגסות ומן חוסר הנימוס, זה בסדר במקרה הזה. הצד הבוגד הוא הצד התוקפן והוא הצד הפוגע. לא הגיוני במקרה כזה, כאשר אתה הנפגע, להתנהג כמו חסיד אומות העולם. מותר לי להיות חריף וגם קצת גס. זה לגיטימי במקרה הזה, כיוצא דופן. זאת זכותי. ברשותך, בוא נתחיל מהדברים עליהם אנחנו מסכימים. אנחנו מסכימים שהוא לא אשם במשבר בין הוריו ולא אשם ביצירת האשליה של זוגיות טובה. אנחנו גם מסכימים על כך שזה לא המאבק שלו. הוא לא צריך להילחם נגד אביו. אמא שלו היא זו שצריכה. עד כאן ההסכמה בנינו. למרות שאיני חושב שהוא צריך להתעמת עם אביו או האישה איתה הוא בוגד, אני כן חושב שמותר לו לתת לאמא שלו לגלות את הדברים. מותר לו להעביר את הכדור למגרש שלה. זה רק מוסרי לראות מעשה נבלה ולפחות לאפשר את גילויו ולאפשר לאמא שלו להתמודד, או לפחות לסיים קשר שפוגע בה ולהמשיך את חייה בצורה ראוייה. בעיניי, יש כאן קשר (בהסתכלות רחבה) ל"לא תעמוד על דם רעך". בכותבך שהוא "עדיין לא אחראי על ניתוץ האשלייה", יש מספר דברים סמויים. הראשון מבניהם הוא איום שמא אם הוא יעשה משהו, מותר לאבא שלו לבוא ולנקום בו, לנשל אותו או כל דבר אחר. אתה מאיים בנקמה. האם היית נוקם כך גם בבנך? בעיניו של הדיוט, זה בוודאי סימן לאהבה גדולה. בעיניי, הדבר משול לפושע שרוצה שלא להיתפס ומאיים על עדי ראייה. לו אדם היה גונב את היקר לך מכל, ולגניבה היה עד ראייה אחד, עליו היית יודע, האם לא היית דורש ממנו לפחות את האפשרות להגיע לראיות שכבר קיימות בשטח כדי, בסופו של דבר, להגיע לגנב? בוודאי שכן. כך גם אימו. זה הוגן. זה לגיטימי. הילד במקרה הזה צריך "לא להפריע" לאימו לגלות את האמת. גם כך, היא כבר על פני השטח והיא יכולה לעשות זאת לבד, בלעדיו. אז, גם לא תוכל לאיים כמו שאתה מאיים, דבר שלא ראוי, כלל ועיקר, לא באופן גלוי ולא באופן סמוי. במיוחד, לא כאשר אתה היית לא בסדר. במקרה כזה, אין לך להלין אלא רק על עצמך. הדבר הסמוי השני הוא האשמה. הפכת את הילד להיות אשם בסבל של כולם עוד לפני שהוא התחיל וניקית את עצמך. כמה קל לעשות דבר כזה, במיוחד כאשר הצד השני לא שווה לך. בוא לא נתבלבל. יוצר המצב הוא האחראי להשלכות המצב כאשר הוא מתגלה. אם המלך לא התלבש הבוקר ויצא לרחוב עירום, אין האשמה היא על הילד שצועק שמלכו הוא ערום. זוהי אשמתו של המלך ושל אנשי אמונו ולא משנה כמה זמן הצליח המלך ללכת עירום מבלי שיגלו זאת. הילד, בהקשר הזה, אינו איש אמונך. הוא לא עובד שלך ולא מחוייב לך. אתה זה שמחוייב לו כאביו וכאפוטרופוס ואתה זה שמחוייב לו מוסרית לתת לו ולאפשר לו את הטוב ביותר. מחוייבותו של הילד כלפיך היא מחוייבות מוסרית ונימוסית (לא כבוד, אלא נימוס). אין כאן סוגיה של נימוס ואת המוסר אתה הפרת. בשל שני הנימוקים האלה, הטענה שלך אינה הוגנת. אני לא מקבל אותה. מוזר לי שלא לקרוא אף מילה של סימפטיה על הילד (ואנחנו מדברים כאן על ילד, הין ביולוגית והן פסיכולוגית. אנחנו מדברים כאן על ילד שתמיד ישאר ילד לאביו, לאורך כל חייו). אתה קורא בוודאי ומבין את הפגיעה בילד, את כאבו, את המצוקה שלו וכל שאתה כותב הוא "שתוק. אל תתערב. המשך לחיות את חייך בשקט ואז לא תיפגע". מזכיר לי קצת מאפיה. אבל זאת לא הנקודה. הנקודה היא שאני מלא פליאה על חוסר האמפתיה וההבנה שאתה מגלה כלפי הילד. אתה נשאר תקוע רק בצרכים ובמצוקה שלך. בנוסף, רציתי להזכיר לך שמספר סוגי הזוגיות שיש בעולם הוא כמספר הזוגות שיש. המספר הזה, מבחינת הכמות שלו, משול לאין סוף. אם כך, מדוע החלטת שאותו ילד, ואולי, בהקשר אחר, גם בנך, יזכו לזוגיות לא טובה בדומה לזוגיות בה זכה אביו. כלום לא היית רוצה את הטוב ביותר עבור בנך? ועבור אותו הילד? הייתי מנחש שכן. לכן, בוא לא נאחל לו שיגיע למצב בו אביו עומד. בו נאחל לו שישכיל ללמוד איך לבנות לעצמו זוגיות טובה שתתאים לו ושיצליח בכך בבוא היום. לבסוף, איני מבין, אם אתה רוצה בזוגיות טובה ושלמה עם אישה שתאהב אותך ואתה תאהב אותה (ואין ספק שמגיעה לך כזאת) ואם אתה נמצא היום בזוגיות שלא טובה לך, ואתה מודע לכך, ומודע למצוקה של הסביבה הקרובה אליך, ואתה מודע, מדוע אתה לא פועל לשנות את המצב, לשפר את הקשר הקיים או לסיים אותו וליצור קשר אחר? האם בחירה בידידות או ב"ידידות" היא הדרך הנכונה והטובה ביותר עבורך לטווח הרחוק? אני לא רוצה להעליב אותך. אבל ממה שאני מבין אתה בעצם כותב שאתה לא מסוגל לשנות ואתה לא מסוגל להתמודד (האם זה מה שאתה כותב?). אפילו לא לנסות. לכן, נראה לי (אני לא מכיר את הסיפור שלך), שבחרת בדרך הקלה ביותר עבורך במקום לנסות להתמודד. אני מחכה לתשובה. חשוב לי להבהיר שלמרות שאני כועס מאוד בנושא הזה, מסיבותיי שלי, אין לי רגשות קשים כלפיך ברמה האישית (כן, באנגלית זה נשמע יותר טוב). עם זאת, אני לא מוכן לוותר על דעתי בנושא וחושב שאתה טועה.

 

[בר]

אני מאוד מסכים עם הבחור המנוגד לך.

הילד אינו צריך להיכנס אל בין הוריו. נקודת המבט שלו היא נקודה שונה מאשר אמו ואביו שבאים מנקודות אחרות. הילד רואה אבא ואמא בעוד הם רואים בעל ואישה,ילד יישאר קשור להוריו כל חייו,בעל ואישה בעידן של היום לא חייבים להישאר קשורים. ההשלכות של ילד שנכנס לסיפור כזה אל בין הוריו הם ממש אבל ממש רעים. גם אני היום בתחילת העשור השלישי שלי, אם ובמידה וייתגלה בהוריי סיפור כזה,אני לא אצודד באף צד ולא איכנס לסיפור ואותיר להם לסיים את ההתמודדות בעצמם. הסיבות יהיו אשר יהיו אלה הסיבות שלהם. לכל אדם יש הזכות לטעון לחפותו או לכל הפחות להסביר את מניעיו. ועל כך אני מאמין כי מבוססת זוגיות גם,במידה וטעיתי,אז צריך להסביר מדוע ולתקן במידת הנדרש. ככה מתמודדים עם משברים. וגם הוריו צריכים להתמודד עם המשבר,הוא אין לו חלק ב"משחק" הזה. הוא לא יוכל לומר טוב אני אתמוך באמא בגלל שאבא בגד והלך עם אישה אחרת ואז יבוא יום והוא ירצה מעט מתמיכת אביו ויגלה שמצפונו לא שלם בנוגע לאביו וכן הלאה. כאשר הגדרת התמיכה היא איננה כלכלית או חומרנית מכל סוג,לפעמים תמיכת הורה היא גם חיבוק ואהבת הורה שכידוע לכולנו,אין כמוה בכל העולם כולם. כשאמא שלך אומרת לך כמה היא אוהבת אותך ומחבקת אותך,אתה תימוג ותתמוסס כילד,גם אם יהיה זה בתת המודע שלך. וגם אביך כאשר יבוא ויטפח לך על השכם ויאמר לך "כל הכבוד" על משהו שהתחלת לבצע וסיימת בהצלחה,אתה תרגיש גאה וייפרש חיוך רחב לכל רוחב פניך. לפעמים אני חוטא וכאשר הוריי "מתווכחים" ביניהם על משהו,אני בא ותופס צד ומביע דעתי,אני טועה בעניין ולאט לאט אני משפר את הנושא הזה אצלי. אז אל לך כילד להורים להיכנס אל המשברים שלהם. לא הייתי אומר שייקח את הגלולה הכחולה,כי זה משהו שאי אפשר להתעלם ממנו ברגע שיודעים,אבל כן הייתי ממליץ להחריש ולהיאלם ולתת למשבר לחלוף. זוגיות בין בני זוג היא כחוף הים,לפעמים הים שקט ורגוע,לפעמים סוער,לפעמים הים הוא חלק,אבל תמיד ישנם הגלים האלה אשר באים אל החוף ומשנים את צורת החוף,גם בזוגיות יש לנו בכל גלים מכל סוג שמשנים לנו את אופי הזוגיות,לפעמים שקט והכל דבש ולפעמים סוער וזה יוצר עמקים וסחף נוראי למחוזות אחרים. אבל בסופו של דבר אנחנו נשארים כמו החוף,רק עם תוואי אחר...מתמודדים עם הצרות בכל דרך שרק אפשר.

 

[dedikilcool]

או קיי...

הבנתי אותך. אתה מעוניין להתנצח. משהו בסגנון פופוליטיקה. לכן אתה משתמש בסגנון גס ("ואם יש בצעקה מן הגסות ומן חוסר הנימוס, זה בסדר במקרה הזה", "מותר לי להיות חריף וגם קצת גס."), בוטה ("הפכת את הילד להיות אשם בסבל של כולם עוד לפני שהוא התחיל וניקית את עצמך", להזכירך אני לא חלק מהסיפור הזה). חסר נימוס ("הפכת את הילד להיות אשם בסבל של כולם עוד לפני שהוא התחיל וניקית את עצמך" - שים לב איך אתה מדבר. אתה אפילו לא מכיר אותי). ומערב דברים שלא מעניינם ("מוזר לי שלא לקרוא אף מילה של סימפטיה על הילד"). אתה יודע מה, זכותך. לא מוצא חן בעיני הסגנון שלך, הניסוח שלך, העובדה שאתה מתיר לעצמך בכזו קלות להשתחרר מכבלי נימוס אלמנטריים בשיחה. אני, לכל היותר, מעוניין לנהל שיחה. אתה רוצה לצעוק, תצעק. אני לא מתכוון לדבר איתך. זכותי.