השורה התחתונה היא מאוד פשוטה: כל מקרה הוא לגופו.
אם אני מבין את השאלה שלך נכון, השאלה האמיתית שלך היא "מה הסיכויים של מתכנת ישראלי סביר להגיע לגרין קארד ולחיים בארה"ב".
ולפי הצורה שאתה שואל - נוצר הרושם שאותו "תכנת" תאורטי עדיין לא עובד אצל מעביד ספציפי שהציע לו רילוקיישן (שהרי אחרת היה יודע אם המעביד הספציפי מציע לעובדיו גרין קארדים ובאילו תנאים).
אני מכיר ישראלים רבים שהגיעו לגרין קארד (ובהמשך לאזרחות אמריקאית) על בסיס ויזת עבודה. אני אחד מאותם ישראלים.
העיניין הוא שחלק מאוד קטן מאותם ישראלים קיבלו את הגרין קארד כשהיו בתפקיד של "תכנתים סבירים".
רוב האנשים האלה הם מנהלים - מנהלי מכירות, מנהלי לקוח, מנהלי שיווק, מנהלי מוצר, מנהלי פיתוח, מנהלי שירות...
לא שלא היו ביניהם תכנתים - ברור שהיו. ולא כל התכנתים הללו היו "גאוני הדור ומאורות הגולה". אבל צריך להבין את המיספרים.
אז בוא נתחיל לעבור על המספרים:
כדי לענות על השאלה "מה הסיכויים של מתכנת ישראלי סביר להגיע לגרין קארד ולחיים בארה"ב", יש לחלק את ההתהליך לשניים:
1. מה הסיכויים של "תכנת ישראלי סביר" להגיע לרילוקיישן בכלל
2. מה הסיכויים של אותו תכנת להגיע לגרין קארד על בסיס הרילוקיישן הזה.
נתחיל בחצי הראשון של התהליך:
אם ניקח שנה ספציפית - שנת 2019,
ממשלת ארצות הברית הנפיקה בסך הכל - לאנשים מכל העולם - כ 77,000 ויזות מסוג L1. מתוך המספר הזה - 820 מהמקבלים היו בעלי אזרחות ישראלית.
אם משווים את המספר הזה למספרים של שנים קודמות - רואים שהמספר השנתי הממוצע של ויזות L1 שמונפקות לאזרחים ישראלים הוא באזור ה 800, עם תנודתיות של פלוס מינוס 20% בין השנים. יש פה ושם שנה של 600 ויזות, ויש פה ושם שנה של 1,000 ויזות.
ולגבי ויזת עבודה מסוג H1B - אם ניקח שוב את שנת 2019,
ממשלת ארצות הברית הנפיקה בסך הכל - לאנשים מכל העולם - כ 188,000 ויזות מסוג H1B.
מתוך המספר הזה - 352 מהמקבלים היו בעלי אזרחות ישראלית.
אם משווים את המספרים הללו לשנים קודמות - רואים ירידה עיקבית וברורה במספר הויזות מסוג H1B שמונפקות לאנשים בעלי אזרחות ישראלית.
המספרים השנתיים בשנים האחרונות נמוכים ביותר מ 50% מהמספרים השנתיים של 2001-2010 (כולל תקופת המיתון הגדול של 2007-8). אז מספר ויזות H1B שהונפקו בשנה לאנשים עם אזרחות ישראלית הסתובבו באזור ה 1,000 ויזות כל שנה.
איזה סוג של ישראלים מקבלים את הויזות הללו (L1 ו H1B)?
יש שלוש תעשיות עיקריות בישראל ש"מייצאות" אנשים לארה"ב על ידי ויזות עבודה:
מה שנקרא בישראל "היי-טק" (ובארה"ב מוגדר כ INFORMATION TECHNOLOGY),
תעשיית הפארמה והביוטכנולוגייה (פעם "טבע" הייתה יצואנית אנשים גדולה, למשל),
ותעשיית החשבונאות (בעיקר אנשים שמיוצאים על ידי ה BIG 4).
פה ושם יש ויזות שמופקות לבעלי מקצועות "יוצאי דופן" (תעשיית מזון, תעשיית הבניין וכיוצ"ב) - אבל בגדול שלוש התעשיות שמוזכרות למעלה צורכות את רוב הויזות מסוג L1 ו H1 שמונפקות.
אז מספר הויזות שרלוונטי עבור "תכנת סביר" הוא החלק היחסי של הויזות האלו שמונפק ל"תעשיית ה IT".
ומתוך הויזות שמונפקות למעסיקים מ"תעשיית ה IT" - חלק לא קטן מונפק לאנשים בתפקידי ניהול, שיווק, מכירות, תחזוקה וכיוצ"ב. כלומר - לא לתכנתים אלא לאלה שמגדירים (מנהלי מוצר), מוכרים (מנהלי מכירות), מתקינים ומתחזקים (אנשי שירות) את מה שהתכנתים מייצרים.
לפי ההערכה שלי, בשנים האחרונות כ 300-400 "תכנתים" ישראלים הצליחו להגיע לרילוקיישן כל שנה, ובנוסף עוד כ 200-300 "אנשי הייטק לא תכנתים" (מנהלים וכיוצ"ב).
שאר הויזות שמונפקות לישראלים כל שנה (300-500 ויזות) הולכות לתעשיות האחרות שהזכרתי למעלה.
אותם 300-400 "תכנתים ישראלים" מתחלקים לשני סוגים:
אנשים שהם עובדים ישירים של חברות בסגנון אמאזון, אפל, מיקרוסופט, גוגל וכיוצ"ב. הסיכויים של אלו להגיע ל "גרין קארד" תוך כמה שנים הם מאוד גבוהים, בהנחה שהמעביד מרוצה מהם ושלא קורה אסון כדוגמת המיתון העולמי שנופל עלינו כרגע.
ואנשים שעובדים עבור מעבידים שהם בעצם "קבלני גולגלות" ו\או עבור סטארטאפים כאלו ואחרים - ובמקרה שלהם הסיכוי להגיע לגרין קארד הוא הרבה יותר קטן, ותלוי הרבה במזל.
קבלן הגולגלות צריך להסכים להוציא לעובד גרין קארד - וחלק גדול מהם לא מסכים, כי זה נוגד את האינטרסים שלהם (מהרבה סיבות).
גם חברות טכנולוגיה שאינן בהכרח "קבלני גולגלות" לפעמים נוקטות במדיניות של "אנחנו לא מוציאים גרין קארדים לעובדים". דוגמא ידועה בתחום היא אינטל (אצלם זו מדיניות שהסיבה הרשמית שלה היא "ציונות" - עוד מימי דוב פרומן).
דוגמא אחרת (וכנראה מסיבות אחרות) היא WEWORK. מאז שנוסדה בשנת 2010 החברה הזו ייבאה מאות אנשים לארה"ב מכל העולם. אבל במהלך כל התקופה הזו היא הגישה בדיוק 9 בקשות ל"גרין קארד" מבוסס עבודה עבור עובדיה.
ואם כבר דיברנו על WEWORK שהוא סוג של "סטארט-אפ" - כדי להגיע לגרין קארד, הסטארטאפ צריך לשרוד ולהצליח... כולנו יודעים שבסטארטאפים זה קורה באחד מתוך כמה עשרות.
ולסיום חייבים גם לדבר על "הפיל שנמצא בחדר": המשבר הכלכלי.
הפייסבוק שלי מלא בהודעות של אנשים - ישראלים בארה"ב - שאיבדו את פרנסתם בעיקבות משבר הקורונה. רבים מהם הם אנשים שהגיעו לארה"ב על ויזות עבודה, ושהיו בשלב כזה או אחר בתהליך השגת "גרין קארד".
האנשים האלו איבדו הרבה יותר מאשר מקום עבודה.
הם איבדו את הרשות לחיות ולעבוד בארה"ב. הם צריכים לפרק את החיים שהם הקימו בארה"ב, לארוז את הפקלאות ולחזור לישראל.
והם איבדו את האפשרות להגיע ל"גרין קארד".