U.S. Employment Visa Sponsorship

tito1337

New member
U.S. Employment Visa Sponsorship

היי,
יש לי כמה חברים שהם עובדי היי טק בחברות גדולות (אמזון, מיקרוסופט וכאלה).
לפחות 3 מהם קיבלו גרין קארד, ללא הגרלה אחרי שנתיים וחצי עד שלוש וחצי שנות עבודה (לדעתי על L1 אבל אני לא בטוח, התחילו בסניף בארץ) בסניף של החברה בארה"ב.

האם באמת כל מי שחברת ההיי טק שלו מוכנה לממן לו את התהליך יקבל GC ללא הגרלה? מה הקאץ'? האם כל חברת היי טק יכולה לשלוח עובד למסלול כזה? האם יש הגבלה שנתית פר חברה ? (כלומר אמזון לא יכולים להיות ספונסור של יותר מכך וכך עובדים בשנה גם אם הם מוכנים לשלם).
אשמח לפרטים על המסלול הזה.
 

vinney

Member
יש הרבה מסלולים לקבלת גרין קארד

מסלול ה״הגרלה״ מיועד לאנשים מחוץ לארה״ב שנבחרים בצורה אקראית (כמעט) לחלוטין במטרה להביא לגיוון אוכלוסיית המהגרים. ההגרלה בנויה להעדיף מדינות ויבשות מהן מגיעים פחות מהגרים, ומדינות מהן מגיעים יותר מרף מסויים מנועות מהשתתפות בהגרלה כלל.
&nbsp
מסלולי עבודה לעומת זאת עובדים אחרת לחלוטין. מעסיק יכול לבקש אישור תושבות קבע לעובד/מועמד לעבודה אם הוא מוכיח שהעובד הזה הכרחי לעסק, מביא ידע מיוחד, ולא ניתן למצוא עובד אמריקאי שיענה על הצורך הזה. גם פה יש מספר מסלולים שונים ומספר קריטריונים שונים, אבל בגדול - אם המעסיק מצליח לעמוד בנטל ההוכחה, העובד אכן יקבל את הגרין קארד. אין פה הגרלה, כן יש פה מגבלות כמותיות פר מסלול ופר מדינת מוצא ולכן העסק לא טריויאלי ולוקח זמן.
&nbsp
אין הגבלה שנתית פר חברה, אבל כן יש ביקורת של משרד העבודה ומעסיקים שמחפפים בדרישה לחפש עובד מקומי קודם כתנאי לפתיחת התהליך עלולים לחטוף (והעובדים עלולים לחטוף את הריקושטים).
 

tito1337

New member
אני לא מצליח לזקק את השורה התחתונה

GC ספונסורשיפ, זה משהו ששמור ליחיד סגולה ומצריך משאבים מאד גדולים מהמעסיק (לא 30K אלא 500K) או משהו שקורה בסקייל גדול, וכל מתכנת ישראלי סביר יכול להניח שהוא יקבל אחרי שנתיים שלוש אם כבר הסכימו שהוא יגיע לארהב.

אני כאמור מכיר O(1) tttt אנשים שקיבלו אבל אף אחד מהם לא איזה מקרה מיוחד, אלא סתם אנשים עם ניסיון שעברו על L1. הם קיבלו כעבור שנתיים וחצי עד שלוש וחצי.

כן שמעתי מהם שלהודים לוקח הרבה זמן.
 

zuki3

New member
השורה התחתונה

אם התקבלת לעבוד בחברה אמריקאית גדולה + יש לך תארים אקדמאים מתאימים + עבדת בה לפחות שנה בישראל וכנראה כמה שנים + והם החליטו להעביר אותך לארצות הברית + עבדת בארצות הברית מספר שנים
(כל אלו כבר לא מתאימים למתכנת הישראלי הממוצע, אלא אדם עם יותר כישורים ויכולת מההמוצע, לא לגאון, אלא לאדם עם יכולות מקצועיות, אנושיות יותר מהממוצע) + החברה נוהגת לבקש גרין קארד עבור העובדים הזרים שלה (יש כמה חברות שלא עושות את זה) + והחוקים והאפשרויות האמריקאיות עדיין יתאימו ויאפשרו (אם טראמפ יבחר עוד פעם, אז הדרישות כנראה יעלו וחלק גדול מהעובדים הזרים לא יתאימו לקבל גרין קארד כי אולי דרישות השכר יהיו גבוהות יותר, בעבר דובר דרישה לקבלת ויזת עבודה של שכר של 130 אלף דולר וגרין קארד מעל 200 אלף, או הקטנת המכסות)
אז, העובד כנראה יוכל לקבל גרין קארד.
 

tito1337

New member
אחלה תשובה. תודה

זה בדיוק מה שרציתי לשמוע.

אגב, הסיבה שזה לוקח שנתיים שלוש, זאת דרישה של הממשל או שפשוט חברת ההיי טק מעכבת את זה? הרי איזה אינטרס יש לה לקדם את זה? אחרי שהבן אדם יקבל GC הוא יכול לברוח.
והאם הזמן תלוי בארץ המוצא של המתכנת?
 

vinney

Member
זה לא דרישה, זה תהליך

בד"כ ויזות זמניות מוגבלות בזמן (5-7 שנים לכל היותר), כך שלמעסיק שרוצה שהעובד ישאר באופן קבוע אין עניין לעכב יותר מדי. מחכים אולי שנה-שנתיים לראות שהעובד אכן מתאקלם, מסתדר ונותן את התפוקה המצופה, ואז מתחילים בתהליכים. בחלק מהחברות מחכים פחות, בחלק יותר, אבל בד"כ לכל היותר 2-3 שנים אחרי המעבר התהליך מתחיל, אחרת הויזות יגמרו.

התהליך עצמו לוקח הרבה זמן. לפחות שנה אם אין שום עיכובים. תלוי בקטגוריה שאליה מסווג העובד, יכול להיות תור כי יש מכסה כמותית לכמה גרין קארדים הממשל נותן בשנה, וצריך לחכות. המכסה הזאת כן תלויה בארץ מוצא של המתכנת, ולכן ההודים והסינים מחכים המון שנים בזמן שהישראלים עוברים את התהליך יחסית מהר.

תלוי בויזה, עובד יכול לברוח גם בלי הגרין קארד. עם ויזת L זה יותר מסובך, עם ויזת H זה יותר פשוט, אבל זה אפשרי. מעסיק יכול גם להתחיל בתהליך גרין קארד לעובד עתידי, שעוד לא מועסק או אפילו נמצא בארה"ב, כך שהעובד יכול לברוח למעסיק אחר שיוציא לו גרין קארד אם החברה לא שומרת עליו
 

tito1337

New member
אפשר להתחיל את התהליך כשהעובד בארץ

ככה שעם הנחיתה יש לו GC ולא צריך להתעסק עם L1 למינהם?
מעניין..על זה לא שמעתי.
כל מי שהכרתי התחיל כ-L1 (עבד בארץ) ושנתיים וחצי עד שלוש וחצי אחרי ההגעה לארה"ב היה עם GC.

30 אלף דולר זה גם ככה מעט מאד יחסית לעלות שכר שנתית של מתכנת מנוסה בחברה גדולה בניו יורק\סיאטל\Bay area
 

zuki3

New member
זה קיים ואפשרי אבל לא בשבילך

אם אתה מתכנת רגיל ואתה מתכנן לעבוד בחברה אמריקאית ענקית,
אין לך באמת שום אפשרות קיצור של הזמנים,
אם וכשתעבוד בחברה ותשאל, יגידו לך שהחברה מבקשת גרין קארד אחרי X זמן שאתה בארצות הברית, וזה הוא, אין לך מה לעשות יותר, אתה תגלה שלהיות עובד בחברה אמריקאית זה כמו ארגון נאצי מסודר, זה לא חברה ישראלית שכולם חברים של כולם.

אם מצד שני אתה מומחה עולמי שהחברה חייבת, זה כבר משהו אחר,
מצד שלישי אם אתה מומחה עולמי, אתה לא צריך את החברה, ארצות הברית נותנת למומחים עולמים גרין קארד בלי צורך במעסיק אמריקאי
 

tito1337

New member
גם רב מי שעובד בחברה אמריקאית גדולה

הוא בסופו של דבר מתכנת רגיל.
סמוך עליי שאני מכיר כמה וכמה כאלה


ויכול לדמיין איך חברת ענק מתנהלת בנושא של נהלים...
 

lemner40

New member
אתה בתאוריה יכול לנהל את מיקרוסופט

רק שעדיין לא עשית את זה, מישהו אחר כן,
ואלו שאתה לא מעריך, כן התקבלו לעבוד בחברות אמריקאיות גדולות, כן עבדו שם כמה שנים, כן העבירו אותם , הם כן קיבלו ויזות ובסוף כן קיבלו גרין קארד,
אתה לא.
אולי תצליח גם אתה ואולי לא,
אבל כמו שכתוב בתנך
אל יתהלל חוגר...
אתה עדיין לא עשית את זה, ואולי תגלה שאין לך יכולת מספיקה.
 

tito1337

New member
מאיפה אתה יודע איפה עבדתי ולאן התקבלתי?

אם בדיחת החנונים שלי על ה-O של 1 לא הסגירה את זה, אז יש לי טיפה מושג מה זה לעבוד 'בהיי טק' , לנהל אנשים בהיי טק.
או מה זה ללמוד לתואר ראשון ושני 'היי טקי' ודיי לחכימא..


רציתי לשאול נטו נהלים של הגירה וקיבלתי תשובה טובה מהחבר'ה למעלה, אפשר לנהל דיון על חברות אמריקאיות מול סטארטפים ישראלים, אבל פה אני לא זקוק לאינופרמציה..

אגב,
מיקרוסופט (כמו הרבה חברות גדולות ואפורות אחרות) זאת לא פסגת שאיפותיי וגם 'אצלך' בארה"ב לא נחשבת לקרם דה לה קרם..

בכל מקרה, לא זלזלתי באף אחד מבחינתי אפשר לסיים פה.
 

zuki3

New member
זמן הוא לא פונקציה

במסלולי הגירה מבוססי עבודה EB זמן העבודה בארצות הברית הוא לא פונקציה, תאורטית חברה אמריקאית יכולה לבקש גרין קארד עבור עובד שעדיין לא עובד אצלה בכלל ולא היה מעולם בארצות הברית.
נהוג בתעשיה שאחרי שנתיים שלוש מבקשים גרין קארד,
פחות מזה, העובד יכול לעזוב בלי שהוא מחויב, יותר מזה, העובד כבר ככה ימצא מעסיק אחר,
זה איזון, ונהוג לבקש אחרי שנתיים שלוש, וגם אז, אתה לא מקבל גרין קארד, אלא מתחיל תהליך, שייקח חודשים או שנים, תלוי במסלול ובנתונים.
או במצב הפוליטי או הבריאותי, כי כרגע לא מטפלים בשום בקשת הגירה,
הזמן לא תלוי במדינה (פרט לכמה חריגים) , אלא רק במסלולים השונים, למשל במסלול EB3 יש כרגע זמן המתנה של 3 שנים לתחילת טיפול בבקשה אחרי הגשת הבקשה לכולם.
מה שיש זה מכסה שנתית מקסימלית לכל מדינה, ולכן מדינות גדולות כמו הודו, סין, מקסיקו, שיש מהם הרבה בקשות, נמצאות בהמתנה, כשהכי גדולה זאת הודו, כשברוב המסלולים יש המתנה של 11 שנה.
אם נולדת בישראל זה לא רלוונטי.
עדיין אין מה לתכנן תוכניות אם אפילו לא התחלת את השלב הראשון,
אף אחד לא יודע מה האפשרויות יהיו, שלך או של כולם,
אין מה לתכנן כל כך הרבה שלבים קדימה.
 

vinney

Member
זה רק מקרי קיצון אצלך?

או שזה יחידי סגולה או שזה כל אחד? לא זה ולא זה.
&nbsp
לא, זה לא יחידי סגולה. לא, זה לא עולה מאות אלפי דולרים, יותר בכיוון 30 אלף מלמעטה.
&nbsp
לא, לא כל מתכנת "סביר" צריך לעשות טובה ו"להסכים" להגיע לארה"ב. מתכנתים סבירים לא חסר בארה"ב. מי שמשקיעים בו ומשלמים לו ועבורו אלפי דולרים ומוכיחים לממשל האמריקאים שהוא מרוויח מעל ומעבר לממוצע באזור שלו בתחום שלו (וכן, זה משהו שצריך להוכיח במסגרת התהליך), הוא לא "סביר" אלא הוא "טוב+" לכל הפחות.
&nbsp
הנסיון שאיתו הם עברו היה חשוב לחברה, החברה הראתה שאין אמריקאים עם נסיון דומה, ושהעבודה שלהם קריטית עבורה. זה שהם קיבלו כעבור שנתיים-שלוש אומר שהם לא חיכו בתור, דהיינו לא רק שהיה להם נסיון רלוונטי חשוב אלא גם השכלה רלוונטית חשובה. אני מניח שלכל הפחות תואר ראשון, אם לא שני, עם כמה וכמה שנות נסיון.
&nbsp
אתה חושב שזה טריויאלי לחלוטין להוציא תואר במדעים או הנדסה, לצבור נסיון איכותי, ולמצוא מעסיק שירצה להעביר אותך לארה"ב ולהתעסק עם הביורוקרטיה (וכן - הרבה ביורוקרטיה) של כל התהליכים האלה? לא, זה לא טריויאלי. אנשים שמצליחים בזה הם לא "סבירים".
 

Boston Guy

New member
השורה התחתונה היא מאוד פשוטה: כל מקרה הוא לגופו.

אם אני מבין את השאלה שלך נכון, השאלה האמיתית שלך היא "מה הסיכויים של מתכנת ישראלי סביר להגיע לגרין קארד ולחיים בארה"ב".
ולפי הצורה שאתה שואל - נוצר הרושם שאותו "תכנת" תאורטי עדיין לא עובד אצל מעביד ספציפי שהציע לו רילוקיישן (שהרי אחרת היה יודע אם המעביד הספציפי מציע לעובדיו גרין קארדים ובאילו תנאים).

אני מכיר ישראלים רבים שהגיעו לגרין קארד (ובהמשך לאזרחות אמריקאית) על בסיס ויזת עבודה. אני אחד מאותם ישראלים.
העיניין הוא שחלק מאוד קטן מאותם ישראלים קיבלו את הגרין קארד כשהיו בתפקיד של "תכנתים סבירים".
רוב האנשים האלה הם מנהלים - מנהלי מכירות, מנהלי לקוח, מנהלי שיווק, מנהלי מוצר, מנהלי פיתוח, מנהלי שירות...
לא שלא היו ביניהם תכנתים - ברור שהיו. ולא כל התכנתים הללו היו "גאוני הדור ומאורות הגולה". אבל צריך להבין את המיספרים.

אז בוא נתחיל לעבור על המספרים:

כדי לענות על השאלה "מה הסיכויים של מתכנת ישראלי סביר להגיע לגרין קארד ולחיים בארה"ב", יש לחלק את ההתהליך לשניים:
1. מה הסיכויים של "תכנת ישראלי סביר" להגיע לרילוקיישן בכלל
2. מה הסיכויים של אותו תכנת להגיע לגרין קארד על בסיס הרילוקיישן הזה.

נתחיל בחצי הראשון של התהליך:

אם ניקח שנה ספציפית - שנת 2019,
ממשלת ארצות הברית הנפיקה בסך הכל - לאנשים מכל העולם - כ 77,000 ויזות מסוג L1. מתוך המספר הזה - 820 מהמקבלים היו בעלי אזרחות ישראלית.

אם משווים את המספר הזה למספרים של שנים קודמות - רואים שהמספר השנתי הממוצע של ויזות L1 שמונפקות לאזרחים ישראלים הוא באזור ה 800, עם תנודתיות של פלוס מינוס 20% בין השנים. יש פה ושם שנה של 600 ויזות, ויש פה ושם שנה של 1,000 ויזות.

ולגבי ויזת עבודה מסוג H1B - אם ניקח שוב את שנת 2019,
ממשלת ארצות הברית הנפיקה בסך הכל - לאנשים מכל העולם - כ 188,000 ויזות מסוג H1B.
מתוך המספר הזה - 352 מהמקבלים היו בעלי אזרחות ישראלית.

אם משווים את המספרים הללו לשנים קודמות - רואים ירידה עיקבית וברורה במספר הויזות מסוג H1B שמונפקות לאנשים בעלי אזרחות ישראלית.
המספרים השנתיים בשנים האחרונות נמוכים ביותר מ 50% מהמספרים השנתיים של 2001-2010 (כולל תקופת המיתון הגדול של 2007-8). אז מספר ויזות H1B שהונפקו בשנה לאנשים עם אזרחות ישראלית הסתובבו באזור ה 1,000 ויזות כל שנה.

איזה סוג של ישראלים מקבלים את הויזות הללו (L1 ו H1B)?

יש שלוש תעשיות עיקריות בישראל ש"מייצאות" אנשים לארה"ב על ידי ויזות עבודה:
מה שנקרא בישראל "היי-טק" (ובארה"ב מוגדר כ INFORMATION TECHNOLOGY),
תעשיית הפארמה והביוטכנולוגייה (פעם "טבע" הייתה יצואנית אנשים גדולה, למשל),
ותעשיית החשבונאות (בעיקר אנשים שמיוצאים על ידי ה BIG 4).

פה ושם יש ויזות שמופקות לבעלי מקצועות "יוצאי דופן" (תעשיית מזון, תעשיית הבניין וכיוצ"ב) - אבל בגדול שלוש התעשיות שמוזכרות למעלה צורכות את רוב הויזות מסוג L1 ו H1 שמונפקות.

אז מספר הויזות שרלוונטי עבור "תכנת סביר" הוא החלק היחסי של הויזות האלו שמונפק ל"תעשיית ה IT".
ומתוך הויזות שמונפקות למעסיקים מ"תעשיית ה IT" - חלק לא קטן מונפק לאנשים בתפקידי ניהול, שיווק, מכירות, תחזוקה וכיוצ"ב. כלומר - לא לתכנתים אלא לאלה שמגדירים (מנהלי מוצר), מוכרים (מנהלי מכירות), מתקינים ומתחזקים (אנשי שירות) את מה שהתכנתים מייצרים.

לפי ההערכה שלי, בשנים האחרונות כ 300-400 "תכנתים" ישראלים הצליחו להגיע לרילוקיישן כל שנה, ובנוסף עוד כ 200-300 "אנשי הייטק לא תכנתים" (מנהלים וכיוצ"ב).
שאר הויזות שמונפקות לישראלים כל שנה (300-500 ויזות) הולכות לתעשיות האחרות שהזכרתי למעלה.

אותם 300-400 "תכנתים ישראלים" מתחלקים לשני סוגים:

אנשים שהם עובדים ישירים של חברות בסגנון אמאזון, אפל, מיקרוסופט, גוגל וכיוצ"ב. הסיכויים של אלו להגיע ל "גרין קארד" תוך כמה שנים הם מאוד גבוהים, בהנחה שהמעביד מרוצה מהם ושלא קורה אסון כדוגמת המיתון העולמי שנופל עלינו כרגע.

ואנשים שעובדים עבור מעבידים שהם בעצם "קבלני גולגלות" ו\או עבור סטארטאפים כאלו ואחרים - ובמקרה שלהם הסיכוי להגיע לגרין קארד הוא הרבה יותר קטן, ותלוי הרבה במזל.
קבלן הגולגלות צריך להסכים להוציא לעובד גרין קארד - וחלק גדול מהם לא מסכים, כי זה נוגד את האינטרסים שלהם (מהרבה סיבות).
גם חברות טכנולוגיה שאינן בהכרח "קבלני גולגלות" לפעמים נוקטות במדיניות של "אנחנו לא מוציאים גרין קארדים לעובדים". דוגמא ידועה בתחום היא אינטל (אצלם זו מדיניות שהסיבה הרשמית שלה היא "ציונות" - עוד מימי דוב פרומן).
דוגמא אחרת (וכנראה מסיבות אחרות) היא WEWORK. מאז שנוסדה בשנת 2010 החברה הזו ייבאה מאות אנשים לארה"ב מכל העולם. אבל במהלך כל התקופה הזו היא הגישה בדיוק 9 בקשות ל"גרין קארד" מבוסס עבודה עבור עובדיה.
ואם כבר דיברנו על WEWORK שהוא סוג של "סטארט-אפ" - כדי להגיע לגרין קארד, הסטארטאפ צריך לשרוד ולהצליח... כולנו יודעים שבסטארטאפים זה קורה באחד מתוך כמה עשרות.

ולסיום חייבים גם לדבר על "הפיל שנמצא בחדר": המשבר הכלכלי.
הפייסבוק שלי מלא בהודעות של אנשים - ישראלים בארה"ב - שאיבדו את פרנסתם בעיקבות משבר הקורונה. רבים מהם הם אנשים שהגיעו לארה"ב על ויזות עבודה, ושהיו בשלב כזה או אחר בתהליך השגת "גרין קארד".
האנשים האלו איבדו הרבה יותר מאשר מקום עבודה.
הם איבדו את הרשות לחיות ולעבוד בארה"ב. הם צריכים לפרק את החיים שהם הקימו בארה"ב, לארוז את הפקלאות ולחזור לישראל.
והם איבדו את האפשרות להגיע ל"גרין קארד".
 

tito1337

New member
תודה על התשובה המפורטת

זאת בגדול הקבוצה ששאלתי עליה:

"אנשים שהם עובדים ישירים של חברות בסגנון אמאזון, אפל, מיקרוסופט, גוגל וכיוצ"ב. הסיכויים של אלו להגיע ל "גרין קארד" תוך כמה שנים הם מאוד גבוהים, בהנחה שהמעביד מרוצה מהם ושלא קורה אסון כדוגמת המיתון העולמי שנופל עלינו כרגע. "

ומשם מגיעים האנשים שדיברתי איתם (כולם 'מתכנתים פשוטים').
למיטב הבנתי כולם התחיל מ-L1 וקיבלו תוך זמן לא רב את ה-GC. חלק מילאו את הבקשה \ יצרו קשר עם הסוכנות בשבועות הראשונים שלהם על אדמת ארה"ב. בלי צינון של כמה שנים, אבל מניח שזה תלוי קורפורייט.

עניין אותי לשמוע, איך התהליך נראה מבחינת הרשויות בארהב תחת ההנחה שהמעסיק משתף פעולה (שעל זה יש לעובד אפשרות כלשהיא להשפיע).אני יודע שבאינטל (יש סניף בסנטה קלרה לפי דעתי) ולדעתי גם במקירוסופט מדובר בסוג של צ'ופר או משהו שצריך מאד להתאמץ כדי לקבל.
לעומת זאת בפייסבוק (ניו יורק ,סיאטל, מלנו פארק וכנראה עוד מקומות) מדובר במשהו סטנדרטי שישמחו להציע לעובד ישראלי שרוצה והדבר מתאפשר מבחינת תקנים \ Head count ונפוץ ש'קופי קוד' עוברים לארה"ב מהסניף בישראל (לא כולם מעוניינים לעבור לארה"ב, אגב).אמזון יותר קרוב לפייסבוק מאשר לאינטל. עניין אותי כאמור, האם הגרין קארד מבוסס עבודה מובטח לרמה שחברים שלי ואתם תיארתם פה.

הסיבה לשאלה שלי היא עניין \ ידע כללי נטו. דקויות של נהלי הגירה לא ידעו המנהלים הישירים שלי בארץ אלא צוותים יעודיים שמתעסקים בדברים האלה ואני מעדיף לא להטריד אותם עם 'שיחות סלון' שכאלה.
 

Boston Guy

New member
הינה כמה עובדות חיים שאתה צריך להפנים

-"...תחת ההנחה שהמעסיק משתף פעולה (שעל זה יש לעובד אפשרות כלשהיא להשפיע)."
-- אם אתה מדבר על עובד ברמה של "מתכנת פשוט" באירגון ששייך לחבורת ה FAANG - מה שכתבת זו אשלייה. אף אחד ב"קורפורייט" של חברת ענק שמעסיקה עשרות אלפי (מאות אלפי?) עובדים לא יכנס למשא ומתן על תנאי רילוקיישן עם עובד שהוא ברמת החפ"ש. בדיוק כמו בנושא התיגמול (שכר ותוספות) - יש מסגרות מוגדרות היטב של תנאים, וכל המשא ומתן שבעולם לא יעזור לך לשנות את זה. הם יציעו לעובד חבילה מוגדרת של שכר ותנאים - והוא יכול לקחת או ללכת. זה שונה אולי לאדם ברמה של SVP או לאדם שהוא MVP (מה שנקרא בוואלי "סופרסטאר") - אבל לא בזה מדובר כאן.

לגבי האשלייה שלך בנוגע לחברת פייסבוק - צר לי לבשר לך זאת, אבל לפי הנתונים של רשות ההגירה:
לחברת פייסבוק יש בדיוק אפס (0) בקשות לויזת L1 שאושרו על ידי רשות ההגירה בשנת 2019.
וכך גם בשנת 2018. אפס ויזות L1.
וכך גם בשנת 2017. אפס ויזות L1.
וכנ"ל בשנת 2016. אפס ויזות L1
ובשנת 2015.... גם אפס.
ות'אמת - כאן התעייפתי מלבדוק. כי על פניו נראה שחברת פייסבוק פשוט לא משתמשת במנגנון הזה של ויזת L1 כדי לייבא עובדים לאמריקה. משום מקום בעולם - לא ישראל, לא הודו ולא אירלנד.

הם מנפיקים כמות מכובדת של ויזות H1B (כמעט 3,000 ויזות כאלה בשנת 2019), ומספנסרים לא מעט גרין קארדים (קרוב ל 1,000 בשנת 2019). אבל אפס ויזות L1.

ולכן, מי שסיפר לך ש " 'קופי קוד' בפייסבוק עוברים לארה"ב מהסניף בישראל" - פשוט שיקר לך. חד וחלק.
זה שאנשים בפייסבוק עוברים מהסניף בישראל לסניפים אחרים ולא לארה"ב זה לא בגלל ש"לא כולם מעוניינים לעבור לארה"ב, אגב" - אלא בגלל שהם לא יכולים לעבור לארה"ב, כי פייסבוק לא רוצה להכנס לעניין של ויזות מסוג L.
 

vinney

Member
בוסטון, האם הנתונים שלך כוללים L1 Blanket?

בדרך כלל חברות כאלה לא מוציאות ויזת L1 לעובד ספציפי. יש להם אישור גורף להעביר עובדים בין סניפים אם הם צריכים, והקונסוליה זה הגורם היחיד שמאשר או מסרב להטביע חותם עבור עובד ספציפי. רשויות ההגירה (שמשם אני מניח אתה לקחת את המספרים) לא מעורבות בזה כלל ולא מודעות לעובד הזה עד שהוא מגיע לארה״ב ומגיש בקשת AOS או הערכת סטטוס.
&nbsp
&nbsp
 

tito1337

New member
אני מצאתי את זה

https://www.uscis.gov/sites/default...igration Forms Data/BAHA/2-L1Report_Excel.pdf

האם זה המסמך שבוסטון התכוון אליו? אם כן ברור שזה מידע חלקי.
אין שום סיכוי שגוגל (100 אלף עובדים קבועים!) אישרה רק 73 בקשות L1.
ההסבר שלך לגבי האישור הגורף באמת מסביר את הפער.

אותו כנ"ל מיקרוסופט שאישרה רק 83 אנשים..לא מסתדר עם גודל החברה.
ופייסבוק לא מופיעה באמת.

יכול להיות שמה שהבאתי פה לא רלוונטי כי זה באמת קשור להגירה ולא לעבודה בקורפורייטים \ היי טק.
אני כן עומד מאחורי האמירה שלי בחברות מסוימות (ופייסבוק בהחלט בינהן) אם מהנדס פשוט שמרוצים ממנו ומחליט שהוא רוצה לעבוד בארה"ב, יכול להשפיע על זה וזה קורה לא מעט. כשאני אומר להשפיע הכוונה כמובן ברמת החברה ולא ברמת תקנות הגירה \ ממשל אמריקאי. ברור שעל זה הם לא יכולים להשפיע.
הוא יחפש צוות בחו"ל, יתראיין עם המנהל המגייס בחו"ל ואם תהיה התאמה החברה תעשה מה שהיא יכולה כדי שהוא יעבור כולל לתת לו חבילת רילוקיישן ולהתאים את השכר שלו למיקום החדש. זה לא שמור רק לבכירים (SVP זה לא סתם בכיר, אלא אחד מתחת למנכל,בחלק מהחברות לפחות).
מה זה מה שהיא יכולה? מה שחברות מקבילות בתחום עושות במסגרת עלויות סבירות. עובדתית אנשים שרוצים עוברים ולהנפיק לו ויזה מתאימה תהיה אשר תהיה בהחלט מקובל מבחינת השקעה של החברה.
 

vinney

Member
אכן צדקתי

ה"D" אומר שמספר הבקשות כל כך נמוך שהם לא מפרטים אותו כדי לא לזהות אנשים ספציפיים. במקרה הזה אני מניח שהמספר הוא 1. הBLANKET.
&nbsp
מספר ההארכות לעומת זאת מראה כמה אנשים נשארים על ויזה ולא עובדים לגרין קארד, וזה באמת מספר נמוך. הארכות מתבצעות על כל אדם בנפרד, לא באופן גורף, כך שדי הגיוני שרוב האנשים שמתכוונים להשאר תקופה ארוכה יעברו לגרין קארד. זה נראה שפייסבוק פשוט לא עושים הארכות אף פעם - או גרין קארד או הבייתה. גם הגיוני.
 

Boston Guy

New member
ויני - מסתבר שאתה לא מבין מה המשמעות של L1 BLANKET.

מה שכתבת הוא פשוט פרשנות שגוייה (וקצת הזוייה) למונח BLANKET.
רשות ההגירה לא נותנת לאף אחד ולאף חברה "אישור גורף" להעביר את מי שבא להם לארצות הברית.
כל אדם שמגיע לארצות הברית על ויזת L1 שהוצאה על ידי חברה שיש לה BLANKET עובר בדיוק את אותו תהליך שעובר אדם שחברה שאין לה BLANKET הוציאה לו ויזה. להפך - אישור של L1 ויזה שהוצאה תחת BLANKET חייב לעבור CONSULAR PROCESSING - אין אפשרות לעשות את התהליך כשהעובד על אדמת ארה"ב.
הבקשה עוברת בדיקה, צריך לספק הצדקות לכך ש"מייבאים אדם מחו"ל", ולא כל ויזה מאושרת אוטומטית - נהפוך הוא. אחוז הדחיות של ויזות L1 (גם לחברות שיש להן BLANKET) עלה בצורה מטאורית בשנים האחרונות בעקבות ההחמרה של הקריטריונים על ידי שילטון טראמפ.

המונח BLANKET מתייחס לבדיקה של החברה (שהמעביד עומד בתנאים שהויזה דורשת), לא לבדיקה של העובד.
כשחברה שאין לה BLANKET מגישה בקשה לויזת L1 עבור עובד שלה, היא צריכה להוכיח שהיא "חברה לגיטימית" - שיש לה נפח עיסקי משמעותי, שהיא קיימת מספיק זמן, שהיא מגישה דו"חות מס וכיוצ"ב. הבדיקה הזו מתבצעת על ידי המשרדים של רשות ההגירה בארה"ב (לא על ידי הקונסולייה), ובאה בנוסף לתהליך הקונסולארי. זה מאריך, מסבך ומייקר את תהליך הבקשה. חברה רצינית שכבר עשתה את התהליך מספר פעמים יכולה לבקש אישור BLANKET - שבעצם פוטר אותה מהחלק הזה של התהליך לכמה שנים. את ה BLANKET הזה צריך לחדש מדי 2-3 שנים ולהוכיח מחדש שהחברה עדיין עומדת בתנאים.

אף אחד - וזה כולל גם חברות ענק - לא משתמש בתהליך AOS כדי להפוך אדם מבעל סטטוס "תייר" לבעל סטטוס L1. הנפקת ויזת L1 מתבצעת על ידי טופס I-129 (בקשת ויזת לא-מהגר) ולא על ידי טופס I-485 (טופס AOS או המרת סטטוס). למונח AOS אין שום משמעות בקונוטצייה של הנפקת ויזת L1.

כל ויזת L1 - מכל סוג שהוא (הנפקה ראשונה או הארכת ויזה) ניספרת בדו"חות המפורטים של רשות ההגירה - כולל ויזות שהתבקשו על ידי חברות שיש להן בלנקט.

מכיוון שהתפקיד שלי בעבודה (במשך ה 14 שנים האחרונות, אצל מספר מעבידים שכל אחד מהם היה חברת טכנולוגייה אמריקאית גדולה ולכל אחד מהם היה אישור BLANKET) מערב עבודה עם מחלקת כח אדם מול רשות ההגירה בנושאי הגירה של עובדים - יש לי גישה למקורות מידע מפורט יותר בנושא. ומשם הנתונים שלי.

והסיבה שבשנים האחרונות יש הרבה פחות ויזות L1 היא שרשות ההגירה החמירה בצורה דרסטית את הדרישות ואת הבדיקות.
ההנחייה הגורפת בהרבה חברות בסיליקון וואלי - כולל החברה שבה אני עובד - היא להשתמש כמה שפחות בויזות L1, ולהשתמש בהן רק לתפקידי ניהול שעומדים בכל הדרישות (אדם שיש לו DIRECT REPORTS, סמכויות HIRING AND FIRING ואחריות תקציבית). בדיוק כרגע יש לי בחור מישראל שכבר הגיע לנקודת הראיון בקונסוליה בתהליך ה L1A שלו - והוא "תקוע" בתהליך כבר חודש בגלל הקורונה ימ"ש. הוא היה צריך כבר להיות עם משפחתו על המטוס...
 
למעלה