מעולה, מעולה, מעולה.
אני ידועה כמעריצת QN5 מושבעת, כך שנהניתי לקרוא את הדברים שכתבת כאן (בצורה מעניינת, מצחיקה ומצויינת, אגב!). טונדף תמיד היה אחד הפייבוריטס שלי מתוך הלייבל שלו ובכלל. ל"ארכטייפ" חיכיתי המון המון זמן וכשסוף סוף שמעתי אותו לא התאכזבתי לרגע... גם לא בשמיעה השניה, השלישית והמאה

(אני אצטרף לחסיד בתודה ענקית לנאוראפיד היקר על המתנה המטורפת!!!) אמרת בעצמך, האלבום זורם בסגנונות שונים, יש שירים מצחיקים כמו Pervert ו- Disappointed שלהבדיל מהרבה ראפרים אחרים - לא נכתבו ברוח סטלה עם ליריקס שטותי, אלא נכתבו בשנינות משעשעת כמו שטון יודע. שירים שכיף לשמוע כמו Quotables (שאגב, לא חוכמה לומר שטון גנב שם את ההצגה מאחר ולו ניתן הזמן הארוך ביותר להפגיז [מה שהוא עשה בקלות, כרגיל] ובכנות, היו פאנצ'ים שחיבבתי יותר משלו), שירים שאתה יכול להיסחף לתוכם ולהזדהות בשניה כמו Porcelain וגם Loyal שאין מילים לתאר אותו, שירים שאתה יכול לעצום לאורכם עיניים ולהרגיש את עצמך שוחה בגן עדן עם הקול והרגש של טונדף And the list goes on & on... הלוואי והיה לי מה להוסיף, אבל באמת שאת הכל כבר אמרת.

מקסימה עם תומאס ופלג לגבי לבעוט אותך לשרת, לך תראה להם מה זה. אבל תמשיך גם פה! ביקורת גדולה, נהניתי. תמשיך