The Tangent - A Place in the Queue

[Rudess]

The Tangent - A Place in the Queue

הסקירה שלי על האלבום החדש של הסופרגרופ The Tangent.

 

[אורי ברייטמן]

מסכים עם רוב הביקורת

זה נכון שהאלבום עצמו עשוי-היטב, מלודי ומאוד נגיש - אבל לא הייתי מכתיר אותו בתור אלבום 'חשוב'. זה ניאו-פרוג שלא מוסיף שום דבר חדש לז'אנר, וכל הקיום שלו מבוסס על מה שכבר קרה בעבר. טיליסון עצמו יודע לכתוב ולשיר, אבל אם משווים אותו ללהקות אחרות כמו POS או סליפיטיים - אז אין לו מה לתרום. לגבי "היעדרותו" של מר סטולט - חבר, הוא לא חסר.

 

[Rudess]

תודה ברייטמן

ודרך אגב, כתבתי שהאלבום לא מחדש משהו, אבל זה לא מונע ממנו להיות אלבום מהנה במיוחד. לגבי סטולט, כנראה שדעותינו חלוקות

אגב, שמעת כבר את Paradox Hotel?

 

[אורי ברייטמן]

פרדוקס הוטל

האם כדאי להשקיע את הזמן (בכל זאת, אלבום כפול) בהאזנה לדבר הזה? יש כאן משהו שלא שמענו בעבר?

 

[Rudess]

פרדוקס הוטל!

בהחלט לדעתי כדאי להשקיע את הזמן, הנה הסקירה שלו.

 

[אורי ברייטמן]

דווקא קראתי קודם את הביקורת שלך

ודווקא הביקורת שלך חיזקה את תחושתי שמדובר ב"עוד אלבום" של פלאואר קינגז. הסיפור הזה חוזר על עצמו, וזה לא מעניין.

 

[Rudess]

תראה

אם אתה מצפה למשהו בסגנון יוניברס זירו, אז זה לא ממש האלבום בשבילך. אבל אם אתה אוהב את YES,KING CRIMSON ואת הרוק המתקדם של שנות ה-70, אז אתה תהנה מהאלבום, בלי קשר אם הוא חדשני או לא.

 

[אורי ברייטמן]

יוניברס זירו בוודאי לא הדוגמה כאן

אני פשוט שואל אם זה שונה מאלבומים קודמים שלהם. אם לא - אז לא. ממה שאתה אומר, זה לא שונה - אותה נוסחה, משתנים אחרים.

 

[שיר דויטש]

מה עובר עליך לאחרונה?

אתה משבח להקות פריסט-פרוג כמו The Tangent ו Glass Hammer, אבל לפלאוור קינגז, שמתעלים על הלהקות האלה מכל בחינה, אתה עדיין נותן זמן קשה!

 

[Rudess]

אני בטוח

שאת PARADOX HOTEL אורי יאהב לשמוע.

 

[שיר דויטש]

קשה לי להאמין

אם כבר, Unfold the Future זה האלבום בשבילו!

 

[אורי ברייטמן]

אל תהפוך את זה לעניין אישי

"אתה משבח להקות פריסט-פרוג כמו The Tangent" האלבום של טאנג'נט מוצלח מכיוון שמר אנדי טיליסון הוא פשוט סולן מצוין, עם קול טוב, מבטא מושלם וגם ליריקה משכנעת. קשה לי לומר אותו דבר על סטולט עם המבטא העילג שלו והליריקה המשעממת. לגבי גלאס האמר - האלבום האחרון שלהם (אינקונסולבל סיקרט) כולל עיבודים לתזמורת שהקפיצו את כל מה שהלהקה עשתה ליגה אחת למעלה.

 

[שיר דויטש]

אני עושה את זה אישי?

אני סתם תוהה. להקת The Tangent נשמעים כאילו בא קלידן ולחץ במקלדת שלו על האופציה של פריסט (Preset) שמנגנת תבנית קבועה של סגנון מסוים. שני האלבומים האחרונים שלהם הם פשוט אסופה של קלישאות פרוג מוסיקליות ששזורות זו אחר זו, לרוב באופן בלתי משכנע. רק באלבום הראשון שלהם היה איזשהו שמץ של מקוריות, לפני שהם נכנסו לקטע של "היי אנחנו פרוג אז כל שיר צריך להיות 20 דקות". שמעתי את האחרון של גלאס האמר, ולא חשתי בשום הבדל בינו ובין האלבומים הקודמים שלהם. גם אם יש עיבודים לתזמורת, הלחנים שלהם משעממים, ואתה לא מתכוון ברצינות להגיד שבליריקה שלהם יש איזשהו עומק בהשוואה לליריקה של הפלאוורז. לגבי הליריקה של טיליסון: לא קראתי אותה, אבל כשהאזנתי לאלבום כל מה שקלטתי ממנה מאוד הציק לו: הוא פשוט לא יודע להתאים טקסט למלודיה, ויש הרבה ביטויים שהוא משתמש בהם שפשוט מציקים ונשמעים מגעיל. ושוב, כשמדובר באלבום של מוסיקה, אני תמיד מעדיף מוסיקה טובה + ליריקה רעה מאשר מוסיקה רעה + ליריקה טובה. אגב, כפי שציינתי קודם, הקדשת תשומת לב ל Unfold the Future של הפלאוורז? בניגוד לאלבום האחרים שלהם, הליריקה לרוב מעניינת ולא מביכה.

 

[אורי ברייטמן]

על טאנג'נטים ועל פלאוארים

"לגבי הליריקה של טיליסון: לא קראתי אותה" "שני האלבומים האחרונים שלהם הם פשוט אסופה של קלישאות פרוג מוסיקליות ששזורות זו אחר זו, לרוב באופן בלתי משכנע" בתור אחד שהודה שהוא בכלל לא קרא את הליריקה, הייתי די שותק בכל דיון, שיחה או ביקורת על האלבומים שלה. אתה מוזמן לשוב לדיון כאשר תבין על מה מדובר בכלל. אתה גם נוהג לחלוק את דעתך על סרטים בלי להבין את העלילה? "הקדשת תשומת לב ל Unfold the Future של הפלאוורז? בניגוד לאלבום האחרים שלהם, הליריקה לרוב מעניינת ולא מביכה" הלהקה הזאת ממש משעממת אותי. מצטער, אבל זה המצב. שמעתי הרבה דברים שלהם, והיא תמיד שיעממה אותי. אני חושב שהם חוזרים על עצמם כבר 11 שנה, והקול של סטולט פשוט מרגיז (אי אפשר להבין מה שהוא אומר, ואם אתה מבין מה שהוא אומר - אתה מצטער על זה אחר כך).

 

[שיר דויטש]

זאת בעיה אצלך

אתה זורק אנלוגיות שגויות ואתה בעצם מבלבל את עצמך. כשמשווים בין סרט ודיסק, ההשוואה היא כדקלמן: העלילה היא המוסיקה, והליריקה היא הפסקול. היית מצטרף לויכוח על עלילה של סרט גם אם לא הקשבת לכל תו ותו בפסקול של הסרט? ולהגיד שהאנלוגיה שאני נתתי לא נכונה זה כמו להגיד "אני בנו האובד של ג'יי אדגר הובר". אתה מוכן לקחת את הסיכון? "אי אפשר להבין מה שהוא אומר, ואם אתה מבין מה שהוא אומר - אתה מצטער על זה אחר כך" א) בחיי שאני לא מבין מאיפה אתה מקריץ את זה. את זה שהקול שלו מעצבן אותך אני יכול לקבל, וזאת טענה לגיטימית. אבל סטולט הוא אחד מהזמרים הכי ברורים בעולם בערך, ואפשר להבין כל מילה שהוא שר משמיעה ראשונה. ב) אה... פה אני חייב להסכים. יש אלבומים שאני רוצה לטוס לשבדיה ולהוריד לו כאפה בגלל המילים שלהם. המזל הוא שהוא מחפה על זה במוסיקה טובה (הקשבת למוסיקה, או שישר רצת לקרוא את החוברת של המילים?) בניגוד ללהקות עם ליריקה מצוינת שגם אם תמסמר את המילים שלהן לעפעפיים, המוסיקה עדיין לא תשתפר.

 

[B a z a]

אגב למה אתה לא אוהב את אנגלגרד?

(אם אתה באמת לא אוהב אותם - זה הרושם שקיבלתי)

 

[שיר דויטש]

רושם נכון

זאת להקה מאוד מעיקה לדעתי. ההלחנה שלהם מאוד אנאלית, הדבקה גסה של כל מיני רעיונות ביחד, ונוסחא דינמית אחת שהם כל הזמן משתמשים בה: מנגנים ריף ממש ממש חלש... ואז פתאום ממש חזק! ואז שוב חלש חלש... והנה עוד פעם חזק מאוד! לא אוהב את השימוש המוגזם שלהם בחליל (בכלל, זה כלי שנמאס לי ממנו די מהר) ו... טוב, זה מספיק, לא?

 

[אורי ברייטמן]

להקה מאוד מעיקה?

אתה פשוט לא מבין את המוסיקה שלהם, כנראה. לא נורא - יש מספיק אנשים בעולם שהצליחו להבין אותה.

 

[שיר דויטש]

אה, יש רק שתי אופציות?

או לאהוב את הלהקה, או לא להבין אותה? אין סיכוי להבין ולא לאהוב? תשמע, אתה פשוט לא מבין את המוסיקה של הפלאוור קינגז כנראה. אבל לא נורא, יש מספיק בעולם שהצליחו.

 

[אורי ברייטמן]

מבין יופי

הבנתי יופי עוד בפעם הראשונה, עכשיו זה כבר פשוט נמאס.